בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיוויד גואטה ממחזר

באלבום הכפול החדש שלו מתעקש דייוויד גואטה למחזר את הנוסחה וקובר גם אמנים כסנופי דוג וניקי מינאז'

2תגובות

כבן למסעדן יהודי-מרוקאי בצרפת, הבחירה של דייוויד גואטה שלא להמשיך את העסק המשפחתי הסתברה בדיעבד כגורלית. גואטה, אחד המפיקים המבוקשים בעולם, הפך לכזה בזכות הקרדיט שלו על עיצוב צליל הפופ השולט כרגע בעולם - שירי פופ והיפ-הופ המשולבים בהפקות דאנס וביטים מועדוניים. השיר שהפיק גואטה ל"בלאק אייד פיז" "I Gotta Feeling" מ-2009, היה מהראשונים לפצח את הנוסחה להחדרת הדאנס למיינסטרים האמריקאי. השיר היה לקטע שזכה להכי הרבה הורדות בארצות הברית עד אז, ונהפך לאב-טיפוס לעשרות קטעים שהגיעו בעקבותיו. מאותו רגע כוכבי פופ, בעיקר מהז'אנר האורבני, שקיוו לשחזר את ההישג, עמדו בתור לקבל הפקה של גואטה. קלי רולנד, ריהאנה, קיד קודי, קליס והראפר פלו רידה התארחו כולם בקטעים של גואטה בשנתיים האחרונות. הוא עצמו לא נשאר מאחורי הקלעים, אלא עומד בחזית ומככב בקליפים לצד האמנים, בדרך כלל על תקן הדי-ג'יי המרקיד את ההמונים כשהוא מנופף בידיו, רעמת השיער שלו מתפזרת לכל עבר.

באלבום החמישי, הכפול שלו, "Nothing But the Beat", משתתפים שמות מרכזיים מההיפ-הופ והאר-אנ'-בי כמו סנופ דוג, ניקי מינאז', כריס בראון, טימבלנד ו-וויל איי-אם. גואטה קנה את עולמו במציאת הנוסחה שחיברה את הביטים של המועדון להגשה הווקאלית הפופית, אבל באלבום החדש הבחירה שלו להתקבע באותה נוסחה היא זו שמשאירה אותו במקום בטוח מסחרית, וחסר מעוף יצירתי. אפקט השירה אוטו-טיון, קישוטי ההפקה ועיבוד היתר המורגש בקטעים, מצליח להשטיח את האישיות של רוב הזמרים המתארחים כאן, ואפילו בעלי אישיות מתפרצת כמו ניקי מינאז' וסנופ דוג נקברים תחת ההפקה ונשמעים כמו מתקפת משובטים על רקע האופוריה התובענית של הביטים. רחוק מהשמפניה היוקרתית המככבת בקליפים של הז'אנר, הצליל של האלבום החדש הוא זה של פחיות משקה אנרגיה הנמזגות בפזיזות על גג מכונית מחוץ למועדון.

"Where Them Girls At", הסינגל הראשון מהאלבום עם פלו רידה וניקי מינאז', נשמע כמו השתלטות של ראפרים על קלאסיקת היורו-דאנס משנות ה-90, "בלו" של "אייפל 65". קטעים אחרים גם הם נשמעים כציטוטים ישירים מדי לקלאסיקות דאנס מסחרי מהעבר. בקטעים בודדים, כשהתוצאה מספיק מדבקת, כל זה פשוט לא משנה - למשל "Crank It Up" בכיכובו של אייקון, להיט קיץ מטופש וכל כך אפקטיבי, שעשוי להפוך כל התקהלות אנושית מקרית לרכבת אנושית סוערת, כולל שרשראות הוואי וקוקטיילים בשלושה צבעים.

"I Just Wanna F" הוא קטע משותף לגואטה ואפרוג'ק שבו מככבים טימבלנד ודב, והיחיד כאן שמאתגר את הנוסחה הבטוחה של גואטה - ראפ נוטף סליזיות על מקצב ברייק-ביט ברוח ההפקות של דיפלו. הקטע הזה, המופיע לקראת הסוף, מספק מעט רעננות ובעיקר אוויר, החסר כל כך בדיסק האינטנסיבי הזה.

הדיסק השני באלבום הוא אינסטרומנטלי לחלוטין וכולל רק קטעים באוריינטציה מועדונית. עשרת הקטעים בו נעים מאלקטרו-האוס וטראנס מסחרי ועד ברייק-ביט ואסיד. לעומת האחידות של הדיסק הראשון, גואטה מדגים פה את שליטתו בז'אנרים מגוונים, וגם את יכולותיו בכמה סגנונות פחות מסחריים, שטרם נשחקו משימוש יתר. כשיחליט להכניס את הצדדים האלה את תוך הפקות הפופ שלו, זה יהיה רגע מעניין ביצירתו האישית ואולי גם רגע של חדשנות בפופ.

"Nothing But the Beat" - David Guetta (הליקון, וירג'ין)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו