"בוסה נובה" - קווינסי ג'ונס. 1962

ארז שוייצר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארז שוייצר

עיון ברשימת האמנים שנעזרו בכישורי ההפקה של קווינסי ג'ונס - מיילס דייוויס, פרנק סינטרה, פגי לי, ריי צ'ארלס, אריתה פרנקלין, פול סיימון, מייקל ג'קסון ורבים אחרים - מבהיר מיד את גודל תרומתו להיסטוריה של המוסיקה הפופולרית. פעילותו כמפיק, מלחין ומעבד שזורה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20, והטביעה חותם עמוק על "הצליל האמריקאי". די לחשוב על עבודתו עם סינטרה הצעיר וג'קסון של ""Thriller" ולחוש בזרמים המיתולוגיים שג'ונס תרם לעיצובם.

כאיש רנסנס אמיתי, קווינסי ג'ונס לא הסתפק בגבולותיה המוכרים של התרבות שבתוכה פעל. אחת הדוגמאות הבולטות לאופן שבו פרץ אותם והחדיר לתוכם השפעה זרה היא האלבום "בוסה נובה" מ-1962. שנה קודם לכן שמע לראשונה תקליט של הזמר הברזילאי ז'ואאו ז'ילברטו וגילה את הבוסה נובה - זרם שמוצאו מהסמבה, אך הוא קרוב יותר ממנה לג'ז מבחינה ריתמית והרמונית. ג'ונס הנלהב החליט לנסות לעבד שירים של יוצרים ברזילאים, ובהם אנטוניו קרלוס ז'ובים ולואיז בונפה, לביג בנד - הרכב הג'ז המסורתי מכולם. על השירים הלטיניים הוסיף ג'ונס יצירות מקוריות שלו ושל חבריו לג'ז האמריקאי, ובהם צ'ארלס מינגוס ולירוי אנדרסון, ואת כולם החליט לבצע כקטעים אינסטרומנטליים. מבצע מסוג זה מחייב תזמור מסובך: לא פשוט לשמור על הקלילות של המקצב הטרופי ועל המורכבות ההרמונית שלו בהרכב נגנים גדול שעיקרו כלי נשיפה. גאונותו של ג'ונס איפשרה זאת, והקהל האמריקאי הוקסם.

"בוסה נובה" הוא מאבני היסוד של הגל הלטינו-אמריקאי ששטף את המערב בשנות ה-60 ושב וזכה לעדנה בשנים האחרונות. הצליל שלו גולמני מעט, בוודאי לעומת הצליל המלוטש של הרמיקסים החדשים ללהיטים לטיניים - רבים כאלה הופיעו באחרונה באלבומי צ'יל אאוט - אבל דווקא משום כך, קסמו רב. מנגינות שנהפכו לקלאסיקה, כמו "סמבה של תו אחד" ו"בוקר בקרנבל", מופיעות בו בלבוש ראשוני ותמים, וכמעט אפשר לחוש בחדוות הגילוי ובהתרגשות שבהן קיבלו הנגנים והקהל את הסגנון החדש להם.

החושניות של הבוסה נובה עדיין עצורה באלבום הזה, אולי בשל גישתו האנליטית של ג'ונס לחומר המוסיקלי. עם זאת, ייתכן כי האקזוטיקה שנקשרה באותה תקופה למקצבים לטיניים פיצתה על כך ושיוותה להם את הנופך הארוטי הרצוי. בכל מקרה, נדרשה עוד שנה עד שז'ואאו ז'ילברטו עצמו חבר לסקספוניסט האמריקאי סטן גץ ליצירת "Getz / Gilberto" - האלבום שהשלים את כיבושה של צפון אמריקה על ידי המוסיקה של דרום היבשת, וכלל את הלהיט הלטיני האהוב מכולם, "נערה מאיפנמה".

להמלצות נוספות: www.haaretz.co.il/music

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ