בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנקת גבהים

הזמרת הטורקית איינור, שנעלה שלשום את פסטיבל העוד, הזכירה את חשיבותו של האירוע מרחיב האופקים הזה

5תגובות

מופע הנעילה של פסטיבל העוד, בכיכובה של הזמרת איינור, המחיש את יופיו ואת נחיצותו של הפסטיבל. גם בזמנים שבהם למלה "משט" עוד היתה קונוטציה חיובית, לא היו לשוחרי מוסיקה ישראלים הזדמנויות רבות ליהנות משירתה של זמרת טורקית מובילה. בתקופה האחרונה והעוינת ביקור כזה יכול להיחשב נס כמעט. פסטיבל העוד הוא אחת האכסניות היחידות, אם לא היחידה, לקיומו של אירוע כזה. זאת רק אחת הסיבות לחשיבותו של המפעל התרבותי מרחיב האופקים הזה, שזוכה לחלקיק מתשומת הלב התקשורתית שמופנית אל פסטיבל הפסנתר הצמוד אליו - ולא בצדק.

איינור, בת 35 ממוצא כורדי, היא כוח עולה במוסיקה הטורקית. הופעתה הדגימה היטב כיצד אפשר לשלב מוסיקה עממית במסגרת אמנותית ועכשווית. בין שהשירים היו אכן שירי עם ובין שרק נכתבו ברוח הזאת (אי אפשר היה לדעת מפני שאיינור לא הוסיפה מלות רקע), שורשם העממי היה ברור.

אבל הצמיחה של השורש הזה על הבמה היתה בת זמננו: לקצב היתה תחושה ג'זית קלה, ונגן הטנבור הפיק מדי פעם מהכלי המסורתי שלו גם צבעים של פריטה יותר מערבית (בלי לחטוא בפיוז'ן במובן הרע של המלה). האנסמבל הקטן והמצוין של איינור, שהורכב ממוסיקאים צעירים יחסית, ייצר מעטפת צלילית יפה ומרובדת: אוורירית ומעודנת, אך עם פעימה קצבית איתנה ועמוקה שגרמה לבחור שישב לידי להניע את ראשו קדימה ואחורה כאילו היה בהופעת רוק.

איינור התגלתה כזמרת טובה מאוד. היא שלטה גם במגרש הלירי וגם באזור היותר פראי של שירת הגבהים הכורדית (שירה חדה ונוקבת שנשמעת כמו מפסגתו של הר). מדי פעם היבהב בשירה שלה אות מצוקה, צעקה כבושה של ייאוש ו/או זעם. ברגעים האלה במיוחד, ולא רק בהם, התחשק למאזין שאינו מבין טורקית (או כורדית?) לשמוע מפיה של איינור במה עוסקים השירים, אבל הרצון נותר ללא מענה. הזמרת הסתפקה ב"ערב טוב" ו"תודה".

נדמה לי שהצורך לדעת במה עוסקים השירים מעיד שחרף כל האיכויות שלה, איינור איננה זמרת גדולה. אילו היתה כזאת, הקול שלה היה מספר את כל מה שצריך לספר. התשואות הסוערות בסיום ההופעה מרמזות שהיו בקהל די הרבה אנשים שחשבו אחרת, וממילא היו באולם לא מעט יוצאי טורקיה שהבינו את הטקסטים ששרה.

שירת הגבהים הכורדית של איינור הזכירה זמרת נפלאה ממוצא כורדי שחיה ופועלת בירושלים, אילנה אליה. אליה, שממעטת מאוד להופיע, הוציאה לפני כמה חודשים אלבום מעולה שבו היא מפליאה לבצע שירים של משוררות ישראליות. אנשי פסטיבל העוד, שראויים לשבחים על עבודתם השנה, יעשו חסד עם הקהל שלהם אם יזמינו את אליה להופיע בפסטיבל בשנה הבאה.

איינור. פסטיבל העוד. תיאטרון ירושלים, 19.11

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו