בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זריקת מרץ וכדור שינה

שלמה גרוניך שיכלל את הניצוץ הפרוע בפתיחת פסטיבל הפסנתר בתל אביב. לעומתו, ארקדי דוכין, פעם המוסיקאי הרעב ביותר, נראה שלשום כל כך שבע

3תגובות

זאת הפעם השנייה בתוך שלוש שנים ששלמה גרוניך פותח את פסטיבל הפסנתר, ואיזה הבדל היה בין שתי ההופעות האלה. לפני שלוש שנים זאת היתה הופעת מחווה חיוורת, שבה מיטב זמרינו הצעירים הצליחו לייבש את שיריו הנפלאים של הקוקו עם הקוקו. גרוניך התארח בהופעה ההיא והיה בכושר טוב, אבל לא היה בכוחו לגאול את הערב משיממונו המחוותי המכובד. שלשום, לעומת זאת, הבמה היתה כולה שלו, ואף שגם בהופעה הזאת היה אלמנט של מחווה, היא היתה חדה, ממוקדת, מדויקת, רעננה. הופעה טובה מאוד בכל פרמטר.

רפרטואר: זאת היתה ההופעה הראשונה בסדרת הופעות שבהן גרוניך חוזר אל אלבומיו הישנים, והיא התמקדה בשניים מהם - אלבום הבכורה "למה לא סיפרת לי" מ-1971 ו"צמר גפן מתוק", שיצא כעשור מאוחר יותר. זה היה שילוב מנצח: ההתפרצות הראשונה והפרועה של גרוניך בן ה-20 וקצת, שהצניחה אותו כחייזר גאוני ומוטרף על הפופ הישראלי המהוגן, ולצדה החומרים הבשלים והמוקפדים של גרוניך בן ה-30 וקצת, שלא איבד את הניצוץ הפרוע אלא רק שיכלל אותו.

עיצוב במה: יצירתי וצנוע. על הקיר שמאחורי הבמה הוקרנו ציורים של שתי אמניות, צופית שלום ותמר וודקוק ("מצאנו אותן בפייסבוק", סיפר גרוניך). כל שיר זכה לציור משלו, והיה בציורים האלה שילוב מאוד גרוניכי של אקספרסיביות, דמיון, צבעוניות וילדותיות.

עיבודים ונגינה: גרוניך הופיע עם נגן אחד בלבד, הגיטריסט הצעיר עומרי אגמון, שהתגלה כשותף אידיאלי. לא רק שאגמון הוא גיטריסט מצוין (שמושפע מאוד מבריאן מיי של "קווין", או כך לפחות זה נשמע), אלא הוא מבין ומרגיש לעומק את המוסיקה של גרוניך: את המהירות, את האקסצנטריות, את חשיבותו של גורם ההפתעה. היה תענוג להקשיב לו ולשילוב שלו עם גרוניך.

אורחת: האירוח של אפרת גוש התחיל עם ביצוע על סף הפדיחה ל"עכשיו זה שנינו". גוש שרה לא טוב, שפת הגוף המתחנחנת שלה עיצבנה, וסכיני הביקורת עלו על המשחזת. אבל עד מהרה התברר שהערב הם יישארו מובטלים. כשגוש נטשה את הרגיסטר הבינוני ועברה לצעקות ברגיסטר הגבוה, היא היתה נהדרת. "אשה קשה" סימן את המפנה, "אני נגעל מן העולם" היה חזק ונוקב, ואחרי ביצוע יפה ל"ברחוב שלנו" גוש ירדה מהבמה כמנצחת.

הדרן: גרוניך חזר לבמה, אמר "תעלו על הסחרחרת" והתחיל לדפוק על הפסנתר את "לונה פארק", הימנון הפרוגרסיב-נונסנס האגדי מתוך "צמר גפן מתוק". לפני שנתיים הוא ביצע את השיר האדיר הזה עם ארטילריית הגיטרות הכבדה של להקת "אטליז", ונדמה היה שביצוע מינימליסטי עם פסנתר וגיטרה אחת עלול להחוויר בהשוואה לביצוע ההוא. למרבה השמחה, החשש התבדה כליל. גרוניך ואגמון סיחררו את "לונה פארק" כמו שצריך ובסוף הורידו אותנו מהקרוסלה עם חיוך גדול ודפיקות לב מואצות משמחה. פתיחה מצוינת לפסטיבל.

אהבה ללא תנאים

אם ההופעה של גרוניך היתה זריקת מרץ, ההופעה של ארקדי דוכין שהתקיימה אחריה היתה כדור שינה.

רפרטואר: מיטב הלהיטים, עם דגש על שירי אהבה. הבנאליות לאן?

עיצוב במה: סטנדרטי.

עיבודים ונגינה: ארקדי והפסנתר. שיעמום אחד גדול. עוד שירים שבוצעו בדיוק באותה צורה ובאיכות נגינה בינונית במקרה הטוב.

אורחת: עלמה זהר. מה הקשר בינה לבין דוכין? מתברר שהיא היתה מעריצה של "החברים של נטאשה" בגיל 14. חוץ מזה? שום דבר. זהר, כך התברר, היא לא מבצעת טובה של שירים שלא כתבה. את שני הלהיטים הגדולים שלה היא שרה היטב, אבל זאת היתה נחמה קטנה מאוד.

הדרן: אחרי שדוכין ירד מהבמה האורות נדלקו, אבל תשואות סוערות של הקהל הכריחו אותו לעלות להדרן. היה משמח לראות שאנשים נהנו, אבל היה מעציב לחשוב על ההשלכות של האהבה ללא תנאי שדוכין זוכה לה. הוא זוכה לה בצדק, כמובן. הוא כותב שירים ענק. אבל האהבה הזאת מאפשרת לו לחפף. הקהל הרי יקנה ממנו כל מה שהוא ימכור. דוכין היה פעם המוסיקאי הישראלי הכי רעב. שלשום הוא נראה כל כך שבע.

פסטיבל הפסנתר. שלמה גרוניך מארח את אפרת גוש; ארקדי דוכין מארח את עלמה זהר. מרכז ענב בתל אביב, 22.11



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו