בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוח המשיכה של "טייני פינגרז" לא עובד על כולם

האוהדים ההולכים ומתרבים מפזרים מחמאות, אבל למרות כל התכונות הנהדרות של הלהקה בן שלו לא מצליח להתלהב

9תגובות

להקת "טייני פינגרס", וגם האוהדים ההולכים ומתרבים שלה, אוהבים לדבר על המוסיקה שהיא מנגנת במונחים שקשורים לחלל. זאת התניה מובנת בהתחשב בכך שהאצבעות הקטנות מנגנות מוסיקה פסיכדלית סמיכה, אינסטרומנטלית במהותה (אף על פי שיש זמרת), מוסיקה שמתפשטת במרחב ושואפת לאינסוף. אלבום הבכורה של ההרכב, שיוצא עכשיו (לצד אלבום נוסף שהוקלט בהופעה), אפילו נקרא "Massive Fingers Spacetrip".

אם כבר מדברים על "טייני פינגרס" בשפת החלל, כדאי להזכיר מלה חשובה - גרביטציה. הלהקה הזאת יודעת להפעיל כוח משיכה על אנשים. זאת סגולה חשובה מאוד, וההמחשה הכי טובה לקיומה ניתנה בפסטיבל אינדינגב הקודם. "טייני פינגרס" (בהרכב מחוזק שנקרא "מאסיב פינגרס") עלתה לבמה בסביבות שתיים בלילה. רוב האנשים כבר הסתלקו לאוהלים שלהם, הרחבה היתה דלילה מאוד, ונראה היה שהדלילות הזאת עומדת לקבור את ההופעה. אבל האצבעות ניגנו כאילו מולם עומדים אלפי אנשים, ולנוכח העוצמה המסיבית של המוסיקה שלהם הרחבה החלה להתמלא אט אט. בסוף ההופעה, חרף השעה המאוחרת, היו בקהל הרבה יותר אנשים מאשר בתחילתה. זאת היתה הופעה מנצחת.

מקדם הגרביטציה הגבוה של "טייני פינגרס" לא חמק מעיני המארגנים של אינדינגב, ששיבצו השנה את ההופעה של הלהקה בשעה ששמורה לכוכבי הסצינה. גם סוכני תרבות אחרים בעולם האינדי הישראלי התחילו לדחוף באינטנסיביות את הלהקה. בלוגרים התחרו ביניהם מי ישתמש במלים יותר מפוצצות כדי לתאר את התופעה ("הם לא נשמעים כאילו הם באים מישראל. תיקון: הם לא נשמעים כאילו הם באים מכדור הארץ"), ולאחרונה התחברה אל חללית האם גם תחנת הרדיו קול הקמפוס. אנשי התחנה התאהבו במוסיקה של "טייני פינגרס", הקליטו הופעה שלמה באולפן שלהם, ועכשיו ההקלטה הזאת רואה אור באלבום "Foreign Telegrams".

יש כמה הסברים לכוח המשיכה של "טייני פינגרס". הראשון הוא המאסיביות של המוסיקה שלהם. מוסיקה בעלת נפח גדול מושכת את תשומת הלב יותר ממוסיקה בעלת נפח מינורי. למוסיקה של "טייני פינגרס" יש נפח ענק, ועם זאת היא חפה לחלוטין מבומבסטיות. ההסבר השני קשור לצורה שבה "טייני פינגרס" משלבים ישן עם חדש. הקונספט של הלהקה האינסטרומנטלית המג'מג'מת, כמו גם הענן הפסיכדלי שבתוכו המוסיקה משייטת, לקוחים מהסיקסטיז והסבנטיז, אבל "טייני פינגרס" היא לא להקת רטרו. יש בה סממנים עמוקים של מוסיקה משנות ה-90 (טכנו, טראנס וגראנג') ושל מוסיקה אלקטרונית מהעשור האחרון (דאבסטפ), והתמהיל כולו - רוקיסטי ואלקטרוני כאחד - משדר "עכשיו" ולא "פעם היתה מוסיקה מצוינת".

אז מדוע, חרף כל התכונות הנהדרות האלה, אני לא מצליח להתלהב משני האלבומים החדשים של "טייני פינגרס"? המחשבה הראשונה היתה שזה לא הם וגם לא אני, אלא הווליום. את המוסיקה הזאת צריך לשמוע בווליום 11 מתוך 10. אז הווליום הועלה ל-11 ובאמת המוסיקה נשמעה הרבה יותר טוב. היא גרמה לי להזיז את הראש קדימה ואחורה בלי שום יכולת להפסיק (במכונית זה היה תענוג מיוחד); היא הבליטה את המקוריות של אורן בן דוד, שהגיטרה שלו נמנעת מכל הקלישאות הרגילות ונשמעת כמו הכלאה של סינתיסייזר ומכונה לחיתוך מתכות; והיא נשמעה חריגה, במובן הכי טוב של המלה, בתוך התמונה של המוסיקה הישראלית, שמעדיפה ככלל להוריד את הווליום מ-7 ל-6.

אבל בפעם השנייה שהקשבתי לאלבומים של "טייני פינגרס" בווליום 11, הם שוב נשמעו מרשימים אך לא מאוד מעניינים. ובפעם השלישית, הרביעית והחמישית היה אפילו משהו מעיק בכל הדחיסות האגרסיבית הזאת, החוזרת על עצמה בשינויי נוסח קלים. רק לעתים רחוקות, בשיר או שניים בכל אלבום, נשמע עוקץ אמיתי - מנגינה מקורית, עולם צלילי מרהיב, מקצב מרתק. בכל יתר הזמן התרשמתי שהמרק הרותח והמבעבע של "טייני פינגרס" - עם הבס הגראנג'י, התופים ההולמים, קלידי ההזיה, קולה העמום של הזמרת והמנגינות הבסיסיות המנסות ליצור אווירה קלה של אימה - המרק הזה משווע לתבלינים מעניינים. או במשפט אחד: החללית נסעה בלעדי. *

"טייני פינגרס", "Foreign Telegrams" (אלבום בסדרת "חרקה" של קול הקמפוס) "טייני פינגרס", "Massive Fingers Spacetrip" (הוצאה עצמית)

בלוק נגינה

"טייני פינגרס" יופיעו היום במועדון הבלוק בתל אביב כחלק ממסיבת יום ההולדת ה-16 של קול הקמפוס. בהופעה, שתשיק את האלבום "Foreign Telegrams", יחולקו בחינם מאות עותקים של הדיסק. "'טייני פינגרס' יעלו בשלוש לפנות בוקר, ברחבה הגדולה של הבלוק, להופעה שכרגיל לא תהיה דומה לשום דבר שהם עשו עד עכשיו", אומר מנהל קול הקמפוס ליאור רחמני. "הופעה רציפה, כמה זמן שיתחשק להם, בלי הפסקות בין הקטעים, בלי דיבורים עם הקהל, בלי קרדיטים מייגעים למתופף ולסולנית ובלי תודות וחנופות. הופעת מסיבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו