בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אום כלתום חיה בשפרעם: על פסטיבל "ימי העוד"

הזמרת עאישה רדואן ממרוקו, טריו מטורקיה ושני אנסמבלים של מוסיקה ערבית מהארץ. הפסטיבל הבינלאומי נחגג בשפרעם ביוזמת הקונסרבטוריון העירוני

9תגובות

"סעו ישר, וברחוב הראשון אחרי הכיכר השלישית פנו ימינה" - הנחיות כאלה מקבל המבקר בשפרעם שמחפש את דרכו במרכז העיר. הכיכרות זרועות לאורך הרחובות בעיר הזאת: אין אלה "פיאצות" במובן האיטלקי, אבל גם לא "מעגלי תנועה" משמימים האופייניים לפרברים, תחליפי-רמזור בנאליים שנועדו לטשטש את האורבניות ולדמות נוף כפרי רגוע. לא, ככרות שפרעם - שפא-עמר בשמה הערבי - שלכל אחת מהן האופי הייחודי לה, הן חגיגה אורבנית לכשעצמן; ובנסיעה במעלה ובמורד הגבעות עליהן בנוייה העיר כל מפגש עם כיכר מזמן הפתעה מסוג אחר.

בסוף אותו הרחוב, הראשון אחרי הכיכר השלישית, ניצב כמונומנט מואר מרכז הפיס העירוני של שפרעם. כמה זר ומשונה הוא השם "מרכז פיס" בעיר ערבית! עצם השימוש בעיצור "פ" דגושה, שלא קיים בשפה הערבית, מבהיר מי השולט כאן ובידי מי הכוח להעניק או לא להעניק לאוכלוסייה מבנים קהילתיים. "מלידה עד זקנה כולם זוכים בפיס", שוטח מפעל ההגרלות בפרסומיו את השקפתו המקורית על אודות החברה בישראל, "כחוט השזור בחייו של האזרח, כך מלווה מפעל הפיס את תושבי ישראל מרגע לידתם ועד הגיעם לגיל הזהב". וכך, גם בחייהם של תושבי שפרעם שזור חוט הפיס, והמרכז שלו הוא האתר בו הסתיים שלשום פסטיבל המוסיקה "ימי העוד", ביוזמת הקונסרבטוריון העירוני "ביית אלמוסיקה" ובהפקתו.

דודו בכר

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

היום אין אפילו אודיטוריום אחד ראוי לשמו בכל היישובים הערביים בישראל, אולם קונצרטים אמיתי, אכסניה מוסיקלית שבה ניתן לקיים פסטיבל, ומחוסר ברירה פונים אל התחליף.

אבל אי-התאמתו המובהקת של אולם הפיס לקונצרטים - האילתור בהצבת התאורה וההגברה, המושבים המעטים מדי שהם למעשה כיסאות סטודנטים, הבמה הצרה - אלה נשכחו לנוכח ההתרגשות והחגיגיות ששרתה בכל. כיסאות שהובאו מבחוץ השלימו את החסר למאות שגדשו את האולם, מילדים קטנטנים - אחר כך הסתבר מאין הם באו - ועד בני נוער ומבוגרים, שכולם נהרו הנה להאזין לתוכנית הערב, שני אנסמבלים של מוסיקה ערבית ובהם נגנים משפרעם, ירושלים והגליל. המבצעים המקומיים השלימו את תכנית הפסטיבל, שכללה הופעות של שניים מהשמות הגדולים בעולם הערבי: הזמרת עאישה רדואן ממרוקו, וחברי טריו "אינטרנשיונל" המהולל מטורקיה: נגן הקאנון פורץ הדרך אייטץ' דוגאן, ואיסמעיל טונצ'בילק שפיתח כלים עממיים חשמליים; וכן את בוגרי הקונסרבטוריון הפלסטיני למוסיקה ע"ש אדוארד סעיד.

גם בחיפה ונצרת

פסטיבל מוסיקה אינו תופעה יוצאת דופן בנוף המוסיקלי הישראלי: מפסטיבל ישראל ודרומה נערכים כאן עשרות פסטיבלים מדי שנה - למוסיקה עכשווית ומוסיקה כנסייתית, לג'ז ובארוק, "מוסטלי מוצרט" ו"מאסטרו", חג המוסיקה וצלילים במדבר. אבל פסטיבל מוסיקה בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל? אם הרוב היהודי נחנק מחוסר תקציב ונאנק ממחסור בהקצבה הציבורית לפסטיבלי מוסיקה, מה יגידו הערבים, שזוכים לפירורי-פירורים מעוגת התקציב הדיאטתית, כהשפלה על גבי השפלה? ובכל זאת הצליח עאמר נח'לה, מנהל ביית אלמוסיקה, להרים את הפסטיבל הבינלאומי שמתקיים גם בערים השכנות חיפה ונצרת; והוא עצמו, בדברי טעם חדורים במסירות אמנותית וחברתית נדירה ובנגינת עוד ובוזוק במסגרת האנסמבל הראשון בערב זה, פתח את הקונצרט.

ההיבט החינוכי של פסטיבל ימי העוד התגלה בחלק הזה של הקונצרט, שמשתתפיו היו תלמידי הקונסרבטוריון, בוגריו ומוריו. שירי אום כלתום, בשירה נפלאה של ריהאם חמאדי ששרה במקהלת הקונסרבטוריון ועכשיו נהפכה לזמרת סולנית, ובהשתתפות הנער התלמיד ג'רייס נז'אר בכלי הקשה; ונגינה של טוני ברהום הצעיר, נגן קאנון וירטואוז שזכה בפרסים הן בישראל (מלגות קרן אמריקה ישראל) והן בתחרות מרסל ח'ליפה למוסיקה ערבית, ושל הכנר-מלחין אכרם עבד אל-פתאח, שיצירה שלו בוצעה גם היא - אלה מילאו את מרכז הפיס בצלילי הקלאסיקה הערבית בעוד וכינור, קונטרבס וכלי הקשה, קאנון ובוזוק.

דודו בכר

"הפסטיבל הוא נקיטת עמדה משמעותית, מוסיקלית וחינוכית", אמר עאמר נח'לה אחרי הקונצרט, "קודם כל ההרכבים המקומיים, וגם האורחים מהעולם הערבי. הרי היום לא הרבה מוכנים לבוא הנה, בייחוד לא מטורקיה ומצרים ומרוקו, מפחד החרם. אבל כשהם באים - אנו כאן מרגישים שאנחנו קיימים, שיש נתיב לתרבות שלנו, שיש יחסי גומלין עם אמנים מהמרחב המזרח תיכוני שמתעניינים ובתורם מזמינים אותנו. פסטיבל כזה, שיש לו תמיכה משמעותית מעיריית שפרעם (ראש העיר נאהד ח'אזם פתח את הערב בקצרה בנאום אוהד) לוקח אותנו למקומות חדשים ואתגרים חדשים, ומוכיח לנו שמותר לחלום, שפיתוח תרבות מוסיקלית הוא דבר אפשרי, ושהתרבות שלנו ראויה למעמד שווה יותר בישראל. מוסיקאים כמו הטורקים ועאישה מתחילים להבין שיש כאן אוכלוסייה פלסטינית שהיא חלק מהתרבות, הם מתחילים לפקוח עיניים למציאות המורכבת כאן. בתוך ישראל, התקציב הזעום מראה שאין כוונה מימסדית לפתח אותה, שאין בשורות".

ילדים בסיכון מאזינים

מתלמידים ספורים לפני כשמונה שנים עת הוקם - צמח הקונסרבטוריון הערבי הראשון ועכשיו לומדים בו 400 תלמידים, ועוד 100 ילדים בסיכון ובמצב כלכלי קשה, שאינם יכולים לממן את הלימודים בעצמם ונשענים על מלגות שמעניק הקונסרבטוריון - בעיקר מתקציב תרומות של יחידים וקרנות: "אלה הילדים שראית בקונצרט", אומר נח'לה, "ילדים מתמרה ואעבלין, מיישובי הסביבה ומשפרעם עצמה, שבאים אלינו ללמוד, והביקוש עצום. זה הפרויקט שלנו, להקים בית ספר של ילדים במצוקה בתוך בית הספר למוסיקה. היום רק בעלי אמצעים יכולים לממן לילדים שלהם לימודי מוסיקה, וחשוב לנו שלא יהיו מעמדות. את הפרויקט הזה מלווים עובדים סוציאלים ופקידי רווחה שעוקבים אחר הילדים והשפעת לימודי המוסיקה על החיים שלהם.

"מי מממן? יזמים משוגעים לדבר, אנשים שנלחמים בשיניים כדי לקיים את החזון הזה. ובסופו של דבר מדובר במספר זעום של תלמידים יחסית לפוטנציאל העצום ולצורך הגדול. הרבה מהילדים האלה לא ראו בחייהם אולם קונצרטים לפני הערב הזה".

הקשר עם רמאללה ועם הפלסטינים בשטחים הכבושים הוא טבעי, לדברי נח'לה. "חלק מהתלמידים שלנו מנגנים עם התזמורת הפלסטינית", הוא אומר, "ובאותו זמן מופיעים בכנסים בקונסרבטוריונים במגזר היהודי, וזוכים להערכה רבה בשני המקומות. החשיבות עליונה: בכל מקום בו ילדים ערבים מנגנים באיכות ומקצועיות, זה הישג גדול ומבורך ומשנה תדמית, גם אם לעתים זה מבלבל. יש עוד דרך לעשות כדי לפוגג את החשדנות בשני הצדדים לפעילות הזאת, והאיכות המוסיקלית היא שתאפשר דיאלוג שוויוני בין יהודים וערבים: לא מתוך נחיתות, ולא תחת תווית של ‘דו קיום', אלא בהיכרות והתקרבות תרבותית באמצעות המוסיקה".

החלק השני של הקונצרט הציג זמרת צעירה, וורוד ג'ובראן, בשרשרת של שירים ישנים וחדשים מהקלסיקה העממית הערבית בהשפעה מערבית - שירים אהובים על הקהל, שהצטרף בשירה: מ"טויור" של אסמהאן, עם ווקליזות בהשפעת האריה של מלכת הלילה מ"חליל הקסם" של מוצרט, בקולה הנהדר של ג'ובראן שעורר גל של התפעלות בקהל, ועד שירי עבד אל-חלים חאפז ושירים מהעת האחרונה, שהוציאו קהל מזמזם מוסיקה ושופע חיוכים אל הלילה הקפוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו