בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקיסרית היחפה: פרידה מהזמרת סזריה אבורה

הזמרת הגדולה מכף ורדה שמתה בסוף השבוע, לא רקדה ולא עשתה דבר כדי להתחבב על הקהל בהופעותיה מלבד לשיר

7תגובות

כשזמרים מפורסמים מחו"ל באים להופיע בישראל, יש להם בדרך כלל רשימת דרישות ארוכה ונפוחה מחשיבות עצמית. לסזריה אבורה, הזמרת הגדולה מכף ורדה, שמתה בסוף השבוע, בת 70, היתה בקשה אחת בלבד. היא רצתה שחדר המלון שלה יצויד בגיגית מפלסטיק שבה תוכל לכבס את הבגדים שלה. "היא היתה נכנסת ללימוזינה אחרי הופעה בקיסריה, מגיעה למלון הילטון ואז מכבסת את הבגדים בפיילה הזאת ומגהצת אותם", אומר איש הרדיו דובי לנץ. "היא גם היתה הולכת לשוק הכרמל, קונה את הדגים שהיא אוהבת ומבשלת אותם בחדר. אשה מאוד לא שגרתית, שביטאה את הגדולה שבפשטות. אשה קשת יום, שגם נראתה כך".

קולה הכהה והעמוק של אבורה, שירי הכמיהה קורעי הלב שלה, רגליה היחפות, הסיגריה הנצחית בין אצבעותיה, פניה שהסגירו חיים של סבל וכאב - כל תווי ההיכר האלה נדמו עתיקים ונצחיים, אבל האמת היא שאבורה היתה אלמונית עד סוף שנות ה-80. היא היתה כבת 50 כשהעולם התוודע לשירה הנפלאה שלה, שהפכה את כף ורדה - קבוצת איים ממערב לאפריקה - ממדינה שאיש לא ידע היכן היא נמצאת על המפה למקום מוכר שתרבותו ומורשתו המוסיקלית מסקרנים ומרתקים.

אי-אף-פי

אבורה גדלה בעיר מינדלו שבאי סאו ויסנטה. היא התייתמה מהוריה בגיל צעיר ולפרנסתה שרה בברים ובאוניות נופש. בשנות ה-60 היא היתה לאחת הזמרות המצליחות בכף ורדה, מושבה פורטוגלית שזכתה בעצמאות ב-1975, אבל שמה לא יצא אל מחוץ למדינה, פרט ליוצאי כף ורדה שחיו בפורטוגל, צרפת וארצות הברית. מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80 היא אפילו הפסיקה לשיר.

ואז, ב-1985, מוסיקאי מכף ורדה שחי ופעל בפורטוגל הזמין אותה לשיר בליסבון. זאת היתה הפעם הראשונה שהיא יצאה מגבולות ארצה. ההופעות בפורטוגל היו הצלחה יחסית, אבל הקריירה של אבורה התחילה לנסוק רק כשפגשה בז'וזה דה סילבה, מוסיקאי צרפתי שמשפחתו באה מכף ורדה. דה סילבה הוציא את אלבומה הראשון של אבורה, "הדיווה היחפה", בחברת התקליטים הקטנה שלו, Lusafrica, והאלבום משך מיד תשומת לב ואף העניק לאבורה את הכינוי שדבק בה.

לנץ מספר שהוא נכח באחת ההופעות הראשונות של אבורה בפאריס, במועדון קטן. האם היה ברור שהיא עומדת להיות זמרת מפורסמת ונערצת? "כן, כן, כן, בהחלט", הוא אומר. "היא כבר שרה את הלהיט הגדול שלה, ‘Sodade', וגם את ‘אנגולה', עוד להיט גדול. היה ברור שהיא לא תישאר במועדונים קטנים".

הסגנון המוסיקלי שאבורה פירסמה בעולם נקרא מורנה, "שהוא בעצם שילוב בין הפאדו הפורטוגלי והבוסה נובה הברזילאית, עם השפעות מאפריקה כמובן וגם ממקומות אחרים שמהם באו מלחים שעברו בכף ורדה", אומר לנץ. אבורה הצליחה בתחילה בצרפת ופורטוגל, אבל בהמשך (בעיקר מאז האלבום "Miss Perfumado" מ-1992) היא היתה לאחת הזמרות היחידות ממדינה שאינה דוברת אנגלית שזכו להצלחה גדולה בארצות הברית.

גם בישראל היא זכתה להצלחה גדולה והיתה לאחת הזמרות הבינלאומיות האהובות ביותר על הקהל המקומי. זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון. לנץ מספר שבפעם הראשונה שאבורה הופיעה בישראל, בשנות ה-90, אנשים לא הכירו אותה ולא באו להופעה. "זה היה בפסטיבל בריזה באשקלון", הוא מספר. "ההופעות נערכו באיצטדיון של 9,000 מקומות, ולהופעה של אבורה באו בערך 300 איש".

אבל בשנים הבאות יותר ויותר ישראלים גילו את אבורה והתאהבו בה. כשהיא הופיעה באמפיפארק רעננה ב-2006 באו להופעה שלה 6,000 איש. "אי אפשר לא לאהוב אותה", אומר לנץ, "וחוץ מזה המוסיקה שלה קרובה ברוחה למוסיקה הברזילאית, שהקהל הישראלי מאוד אוהב. היו אפילו אנשים שטעו וחשבו שהיא באה מברזיל. גם את הדיסקים שלה לפעמים היית מוצא בחנויות התקליטים על המדף של המוסיקה הברזילאית".

ייתכן שהקהל הישראלי היה זקוק לתקופת התרגלות כדי להתאהב באבורה בשל ההתנהגות הבימתית היוצאת דופן שלה. היא סירבה בצורה מוחלטת לפעול לפי כללי המשחק. היא פשוט עמדה על הבמה ושרה. לא חייכה, לא אמרה "שלום", לא זזה, לא עשתה שום ניסיון להתקרב, להתחבב, ליצור תחושה של שותפות בינה לבין הקהל או לעורר את הרושם שהיא נהנית. היא הקרינה נייטרליות, ולפעמים אפילו שעמום קל.

"היה בה משהו אוטיסטי", אומר לנץ, שכמנהל האמנותי של פסטיבלי מוסיקת עולם היה אחראי להבאתה לישראל. "בדרך כלל נוצרים קשרים עם האמנים שבאים לישראל, אבל עם אבורה היה לי קשה מאוד לתקשר, למרות שאני מדבר פורטוגזית. התשובות שלה היו מאוד לקוניות. כן, לא, שחור, לבן".

ההופעה האחרונה של אבורה בישראל התקיימה לפני שנתיים, ונדמה היה אז שההתנהגות הבימתית שלה פוגמת בהופעה. אבל אחרי הפסקת הסיגריה המסורתית, כשהיא חזרה לחלק השני של ההופעה, כל ההסתייגויות נעלמו. אבורה עלתה לבמה במצב רוח קצת יותר תקשורתי (היה מדהים לראות אילו תשואות גררה תנועת הריקוד הכי קטנה שלה), וקולה הנפלא מילא את היכל התרבות בתל אביב ביופי מחוספס מתוק. בשנה שעברה, אחרי הופעה בפאריס, אבורה לקתה בהתקף לב, ובספטמבר השנה הודיעה שהיא מפסיקה להופיע. "אין לי עוד כוח. אין לי עוד אנרגיה", מסרה לאוהדיה. "סלחו לי אבל אני חייבת לנוח עכשיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו