בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלבום החדש של טל גור מלא ביופי

האלבום העדין של טל גור, הכולל שירים של נתן זך, אברהם חלפי, פנחס שדה ואחרים, הוא אחד המרתקים שהופיעו כאן לאחרונה

6תגובות

איך לתאר בצורה קולעת את האלבום הזה, שלא יוצא מהמערכת כבר כמה ימים? טל גור סיפק בעצמו את התשובה לשאלה הזאת כשבחר לפתוח את האלבום עם הלחנה לשירו של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים". "אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות / את יפי העולם ולהלל את היופי / המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל / את מי שעשה אותו יפה להלל / ומלא, כל כך מלא, יופי".

השורה האחרונה לוכדת בחמש מלים את ההתרשמות מהאלבום החדש של גור, שנקרא "בשר ודם". הוא מלא, כל כך מלא, יופי. אחד האלבומים הישראליים הטובים, השלמים והמרתקים של התקופה האחרונה. מאחר שיש בו מוסיקה עדינה מאוד, שברירית אפילו, הוא עלול להיעלם בתוך הרעש הכללי, ולכן כדאי לומר מפורשות: הקשיבו לו. גור ישיק את האלבום מחר במועדון לבונטין 7 בתל אביב ויארח את שלמה יידוב. גם זאת נשמעת כמו הצעה שלא כדאי לסרב לה.

גור, שאולי מוכר לחובבי מוסיקה מהתזמורת הצועדת "מארש דונדורמה" ומלהקת "חם ומחמם בום", הוא ביסודו ג'זיסט. לפני שלוש שנים הוא הוציא אלבום ג'ז, "Air Portrait", שייחודו נבע הן מהמלודיות הסבלניות שלו, שנפרשו באטיות וגילו את יופיין בהדרגה, והן מהלך הרוח שהמוסיקה העבירה - הלך רוח של התבוננות, חיצונית ופנימית כאחד. מאחר שסצינת הג'ז הישראלית הפורחת אינה משופעת בג'זיסטים מתבוננים, גור תפס מיד משבצת (נסתרת) משלו.

בהופעות שליוו את יציאתו של "Air portrait" גור לא הסתפק בקטעים האינסטרומנטליים של האלבום וביצע כמה לחנים שלו לשירי משוררים. התגובה לשירים האלה היתה חצויה. מצד אחד, התחשק לברך את גור על האומץ שלו (הוא רחוק מלהיות זמר טבעי) ולשבח אותו על המנגינות המקוריות והמסקרנות. מצד שני, המנגינות האלה נשמעו לעתים מורכבות ומפותלות מדי, וקולו הרך והחיישני של גור לא יכול היה להעניק להן בסיס מוצק ויציב. הרושם היה שאולי מוטב לגור להישאר במוסיקה האינסטרומנטלית.

איזה מזל שהוא לא חשב כך. שאם לא כן לא היינו זוכים באלבום היפהפה הזה. כמה טוב שהוא האמין בעצמו לא רק כנגן אלא גם כזמר, כמי שיכול להעביר את מלותיהם של זך, אברהם חלפי, אלכסנדר פן, פנחס שדה ולאה גולדברג מהשיר הכתוב אל השיר המולחן. גור לא נהפך לזמר טבעי בזמן שחלף מהופעות ההשקה של האלבום הקודם ועד להקלטת "בשר ודם", האלבום החדש. קולו עדיין רך, צנום ומהסס, ויש דמיון בינו לבין קולותיהם של לא מעט זמרים צעירים ממחלקת האינדי וה"פולק" של המוסיקה הישראלית. אבל יש גם הבדל חשוב. אצל רוב הזמרים האלה הקול המהסס מלווה בהגשה ממולמלת. אצל גור, לעומת זאת, הביטוי הווקאלי ממוקד ורהוט. אולי אלה השורשים הג'זיסטיים שלו, שגרמו לו להקפיד על הפקת הקול כשם שהוא מקפיד על הפקת הצליל מהסקסופון שלו. כך או כך, אף על פי שגור אינו זמר מובהק, אפשר ליהנות מהשירה שלו.

ומה בנוגע למנגינות, שבהופעה לפני שלוש שנים נדמה היה שהן סובלות ממורכבות יתר? הרושם הזה, כדרכם של רשמים ראשוניים, לא היה מדויק. המנגינות של גור, שגם בשיריו המולחנים שומר על אסתטיקת המלודיה-הנפרשת-בהדרגה-ואינה-חוששת-ממתחים-הרמוניים, מתקרבות לעתים אל התחום הבעייתי של מורכבות היתר, אבל הן לא חוצות את הגבול ומשכילות להישאר בתוך התחום הרצוי של המורכבות הפורייה. בשמיעה ראשונה, בהופעה ההיא, נדמה היה שההשפעות העיקריות של גור הן יוני רכטר ו"בציר טוב". האזנות חוזרות ונשנות לאלבום מוסיפות גם את רוברט ואייט ואת אלון אולארצ'יק של "שעשועי כאילו", בעיקר בכל הנוגע לקצב השבור ולשימוש המקורי-ממזרי במקלדות.

הקצב השבור (או ליתר דיוק נשבר-מתאחה-נשבר וחוזר חלילה), המנגינות הנעדרות שורה תחתונה, הקול המהסס לפרקים - כל אלה מבטאים את ה"אני" שבוקע מהשירים שגור שר. זה "אני" נזיל, שברירי, משתנה, יציב כעלה נידף (רוברט ואייט כבר אמרנו?). שירו של אברהם חלפי "איני אלא", שמתוכו לקוח שם האלבום, מבטא בצורה מושלמת את הלך הרוח הזה: "לשווא אני אומר: אני / כי לא אני הוא שנושאות שתי הולכותי / אלא אחד אשר זכה מן ההפקר / להיות מראה דמותי".

אפשר לספר גם על שני השירים היפים שגור כתב בעצמו, הרצופים בדימויים ימיים ומפנטזים בין השאר על דמותו המוטלת אל קרקעית הים ואז נוסקת אל החלל החיצון; וצריך לשבח את הנגינה המובחרת (מחמאות לתומר ברוך בפסנתר, אודי שלמה בתופים, יובל גרשטיין בגיטרה, אהוד אטון בבס וגור עצמו בחליל, סקסופון וקלידים); וראוי לציין את הבחירה המוצלחת לסיים את האלבום הלא בלתי מלנכולי הזה עם בלוז בהיר ומחויך ("שיר מהתלה" של חלפי). אבל הכי טוב לומר בפעם השנייה: הקשיבו ל"בשר ודם". הוא מלא, כל כך מלא, יופי.

הופעות נוספות השבוע, לצד ההופעה המרכזית מחר בלבונטין 7, יתקיימו השבוע ביום חמישי בבוקר במרכז ההנצחה בקריית טבעון, בחמישי בערב בראגה שבפרדס חנה, ביום שישי במועדון הג'ז של מצפה רמון ובמוצאי שבת בחאנל'ה בירושלים.

טל גור. "בשר ודם". הוצאה עצמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו