בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

ההופעה של נערות ריינס: סיום באקורד מוחץ

אחת מלהקות הרוק הטובות בישראל כבר יודעת היטב כיצד להלהיב את הקהל שלה, עכשיו היא רק צריכה ללמוד איך לא להעליב אותו

13תגובות

האם רועי פרייליך הצטער על המשפט האומלל הזה? האם הוא רצה לתפוס ולחנוק אותו שנייה אחרי שהמלים יצאו לו מהפה? או שהוא בכלל לא שם לב? זה קרה לפני השיר הרביעי בהופעה של "נערות ריינס" בפאב הספרייה, בר שוקק בקניון M הדרך, ליד מה שהיה פעם הפנקייק המפורסם של כפר ויתקין והיום הוא עוד סניף של ארומה. הלהקה התחילה לנגן את "רץ בהילוך אטי", הסינגל הראשון (והמעולה) מתוך אלבומה המתקרב, שהצליח לפרוץ את מחסום הפלייליסט ולהגיע לאוזניים שאינן כרויות בדרך כלל למוסיקה שמיוצרת במאפליית הרוקנרול התל אביבית.

"את השיר הזה אתם אולי מכירים", אמר פרויליך לקהל, ובמשתמע: את השירים הקודמים בטוח לא הכרתם. משפט מצער מאוד, אולי אפילו מעליב. נכון שהשירים הקודמים של "נערות ריינס" לא חרכו את גלגלצ, ונכון גם שהיו בפאב לא מעט אנשים שלא שמעו מעולם על, או את, "נערות ריינס", כפי שמעיד הדיאלוג הבא, שהתנהל עם אחת הבחורות בפאב. היא (מצביעה על הבמה): "מי אלה?" אני: "נערות ריינס". היא: "מי??" אני: "נערות ריינס". היא: "מוכרים?" אני: "לא במיוחד, אבל טובים".

במועדון האוזן בר בתל אביב, או בלבונטין 7, הדיאלוג הזה לא היה נשמע מן הסתם. טבעי יותר שהוא יתנהל בהופעה חינמית בפאב בין נתניה לחדרה. אבל לצד האנשים שבאו לפאב ותפסו על הדרך הופעה של להקה שהם לא מכירים, היו בספרייה גם חובבי מוסיקה שמכירים ואוהבים את "נערות ריינס". כמה דקות קודם לכן אפשר היה לראות אותם שרים את מלות השיר השני בהופעה, "יום ראשון", בהתכוונות ובשמחה. ועכשיו הסולן של הלהקה שהם אוהבים מתייחס אליהם כאל עדר של שפוטי גלגלצ, שלא מכירים אף שיר שלא נמצא בפלייליסט? הלו? אנחנו גרים מצפון לירקון, ובכל זאת שמענו בלופ את האלבום הראשון שלכם. אנחנו חושבים שאתם אחד הדברים הכי טובים שקרו לרוק הישראלי בשנים האחרונות. מה זאת אומרת "את השיר הבא אתם אולי מכירים"?

אבל מספיק עם העניין הזה. "נערות ריינס" - פרייליך בשירה וגיטרה, גיל גולדשטיין בבס וניר וטשטיין בתופים - נמצאים ברגע מלהיב במיוחד (וגם מזוקן במיוחד, כמתברר) בחייהם כלהקה: רגע לפני שהם מוציאים אלבום שני, שאולי יזכה אותם בהכרה הרחבה שהגיעה להם כבר באלבום הראשון והנפלא שלהם. עד שזה יקרה הם חורשים את הארץ ומנסים למקד תשומת לב ברוקנרול הרזה-אך-חטוב שלהם, שיש בו מינון מדויק של אירוניה בריאה ולב מתמוטט.

ההופעה בפאב הספרייה היתה קצרה מאוד (שלוש-רבעי שעה), אולי בשל חינמיותה, ואפשר לקבוע שזאת לא היתה ההופעה הכי טובה בתולדות הלהקה. ההתחלה היתה די מהוססת. תלכיד הגיטרה-בס-תופים לא התגבש לכדי אגרוף מחץ, ופרייליך נראה מעט קהה, לא לגמרי מחובר לסיטואציה. מי שאוהב את "נערות ריינס", כמוני וכמו אלה ששרו את מלות השירים, נהנה מאוד גם מהרגעים האלה. שירים מצוינים, מקום קטן ומגניב, הופעת חינם. אז מה אם הלולאה של הלהקה לא לגמרי מהודקת.

דודו בכר

אבל אז, אחרי חצי שעה בערך, הלולאה התהדקה. פרייליך נכנס לתוך אזור מנטלי יותר משוחרר וממוקד; הגיטרה שלו נעשתה יותר מחודדת; הדינמיקה בינה לבין הבס והתופים, שהיתה די סטרילית בתחילת ההופעה, נהפכה ליותר משלהבת. הנקודה שבה הכל התחבר היתה השיר "הדבר האמיתי". הוא זכה לביצוע קטלני במיוחד, שאחריו הלהקה נפרדה מהקהל, ירדה מהבמה, חזרה עם ביצוע מצוין ל"תכבי את הטלוויזיה" (בחירה טובה מאוד בשבוע שבו התברר שהישראלי הממוצע מבלה ארבע שעות ביום מול המסך) וסגרה עניין. מה שהתחיל כהופעה חביבה נגמר באקורד מוחץ.

שלוש הערות לסדר, לקראת ההופעות הבאות ולפני שנמשיך לחכות בציפייה דרוכה לאלבום שבדרך: 1. "יום ראשון" לא עובד כמו שצריך עם גיטרה חשמלית. בגרסת האלבום הוא מבוצע עם גיטרה אקוסטית, וכך יש לנגן אותו גם על הבמה. 2. לא תיתכן הופעה של "נערות ריינס" בלי ביצוע ל"עוד הלילה" הנפלא. 3. בהופעה הקרובה של הלהקה בפאב אלפנט בקריית חיים, ב-18 בינואר, יש משפט אחד שלרועי פרייליך אסור בשום אופן להגיד.

"נערות ריינס". פאב הספרייה, קניון M הדרך, כביש החוף, מחלף ינאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו