בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך זכתה יצירת אבל אבודה שכתב באך לחיים חדשים?

הסיפור מאחורי המוסיקה שכתב באך לטקס האשכבה של הנסיך לאופולד, יצירה בארוקית מוקדמת, עתיקת יומין - ועם זאת מקורית וחדשה

2תגובות

זהו סיפורה של יצירה שהלכה לאיבוד, ובכל זאת נותרה בשלמותה; יצירה מוכרת לכל אוהב מוסיקה ובמיוחד המוסיקה של באך, ועדיין זרה לאוזן, שלא נשמעה מעולם; יצירה בארוקית מוקדמת, עתיקת יומין - ועם זאת מקורית וחדשה. זוהי מוסיקת האבל שהלחין באך - ואולי לא הלחין - לטקס האשכבה של פטרונו הצעיר, הנסיך לאופולד מהעיר-נסיכות קתן בגרמניה.

הימים ימי שירותו של באך בעיר לייפציג, שבה התקבל למשרת קנטור, האחראי על המוסיקה בעיר. בצער הוא עזב את מקום עבודתו הקודם, קתן (Coethen): עיר קוסמופוליטית קטנה, שוקקת חיים, שבה שלט הנסיך לאופולד, איש צעיר ומוסיקאי חובב ברמה גבוהה. אחרי שירותו בחצר הדתית החמורה ויימאר, שבה הלחין את יצירותיו הדתיות הגדולות, קתן החילונית שבה התמנה למשרה היוקרתית קפלמייסטר היתה כאוויר לנשימה לבאך: איש לא הטיל עליו לכתוב יצירות טקסיות מקהלתיות כמו קנטטות לכנסייה, או מוסיקה לעוגב. כאן הוא היה חופשי לכתוב קונצ'רטי, מוסיקה כלית, מחולות, אפילו קנטטות-אופרות הומוריסטיות.

וכאן גם הכיר באך האלמן זמרת סופרן וירטואוזית שהיתה בצמרת הנוף המוסיקלי בחצר האריסטוקרטית, אנה מגדלנה וילקן שמה, והשניים התאהבו ונישאו. אבל האקלים בקתן השתנה. באך ראה בהידרדרות המשאבים שהפנה הנסיך לתחום המוסיקה, ובשנת 1723, שש שנים אחר בואו, ניצל את ההזדמנות הראשונה כדי לעקור ללייפציג, מקום חדש ובטוח יותר. עם זאת הוא המשיך לעבוד בקתן, והלחין מוסיקה לאירועים חשובים ומיוחדים - למשל ליום ההולדת של הנסיך; ולמרבה הצער, ב-1728, הצטרך להלחין יצירה לאירוע החשוב האחרון: לאופולד בן ה-33 מת פתאום, ועתה נזקקה הנסיכות לטקס רב רושם, שיצירת אבל מונומנטאלית במרכזו.

באך ניגש במרץ למלאכה, ופנה אל המשורר פיקנדר, תמלילן ותיק שלו, לצורך כתיבת הטקסט ליצירה. הליברטו רחב הממדים, הפותח במלים "לאופולד, אל נא תיכנע לקבורה", נכתב במהרה: הוא כולל פרקים רבים בשלושה שלבים של הטקס - "אחרי בוא המקוננים", "בסוף התפילה" ו"עם בואו של הארון"; ואתו הושלמה גם המוסיקה: קבלה שנמצאה בארמון מעידה על סכום כסף ששולם בעבור "העתקת התווים והשלמת הסידורים". הליברטו המרהיב נמצא במלואו, אבל היכן היא אותה המוסיקה?

וכאן מגיעים לאחד ההיבטים הכי כואבים במורשתו של גדול מלחיני המערב: האובדן הנורא של יצירותיו. חוקרים מעריכים שרק מתקופת קתן, שבה חיבר יצירות כמו "וריאציות גולדברג", סוויטות ופרטיטות לתזמורת וכלי סולו, וקונצ'רטי נפלאים, אבדו בין 200 ל-350 יצירות; ובהן - המוסיקה לטקס האשכבה של לאופולד.

אבל קריאת הליברטו של פיקנדר הזכירה משהו לחוקרי באך. המשקל והחריזה של הטקסט היו מוכרים להם, כולל מבנה המשפטים ופרקי השירה, גם אם לא המלים עצמן; והתעלומה נפתרה במלואה: היה זה מבנה זהה לתמליל של אריות ופרקי מקהלה של שתי יצירות שהשלים באך באותה העת, "מתיאוס פסיון", ואודת האבל לזכר נסיכת סקסוניה.

כפי שנהג באך בעשרות יצירותיו, בהן שאל מוסיקה ממדיום למדיום והפך פוגה לכלי מקלדת לפרק מקהלה או אריה מקנטטה פרוטסטנטית לאריה לצורך המיסה

בסי מינור הקתולית, כך גם כאן: את כל פרקי הטקס השתית התמלילן שלו פיקנדר על שתי היצירות האלה. השיטה היתה פשוטה: לוקחים פרק שהושלם, ורק מחליפים לו את הטקסט כדי שיתאים לנסיבות החדשות ולנשוא האבל החדש, לאופולד. כך חסכו פיקנדר ובאך זמן רב, ובמקום לעבוד על יצירה חדשה מיחזרו אחת קיימת והפיקו תוך ימים - אולי אפילו תוך יום אחד - מוסיקת אבל למהדרין. כדי לשחזר את טקס האשכבה - כפי שנעשה באלבום זה - כל שנותר הוא לעשות את הדרך בחזרה, ולהלביש את המוסיקה של מתיאוס פסיון והאודה לנסיכת סקסוניה לטקסט שנמצא.

אבל, האם כל הסיפור הזה הוא אמת והתיאוריה נכונה? ומה על סדר הפרקים? ואיך תיפטר הבעיה של הרצ'יטטיווים שאבדו לגמרי ופרק מקהלה גדול שאבד אף הוא? ואולי ההשערה בדבר המוסיקה הזאת שגויה לגמרי? אנדרו פארוט, המנצח והחוקר, מומחה לבאך ולמוסיקת בארוק בכלל ומי שנחשב לאבי הביצוע בגישה הסטורית בבריטניה, מסביר בחוברת האלבום את טעמיו להוכחת האותנטיות של היצירה, וגם מגלה סוד: את הרצ'יטטיווים הלחין הוא עצמו בסגנון באך, וגם חלקים חסרים אחרים התאים בעצמו. בחוברת גם טבלה שמשווה בין הטקסטים ומוכיחה כמה דומים הם, וגילויים נוספים, מאירי עיניים.

ועתה, כל שנותר הוא להאזין לאלבום המופלא הזה. בזה אחר זה עולים ונשמעים הפרקים הבאכיים המשכרים בלבוש חדש. במלים שלא שמענו מעולם. ההאזנה לאריות ופרקי המקהלה הגדולים ממתיאוס פסיון, בהקשר חדש ולטקסט לא מוכר, היא מוזרה, מרגשת, לא נתפשת. ובשירה הנהדרת כאן, בביצוע המושלם של נגני טאוורנר והמקהלה, עם שירה סולנית כשל ננסי ון-אוורה הסופרן או הבאס תומס מליורנצה, מתקבלת חווייה מוסיקלית שמערבת ראשוניות וחזרה הביתה בו בזמן. *

יוהן סבסטיאן באך: מוסיקה לטקס האשכבה של הנסיך לאופולד עם הנגנים והמקהלה "קונסורט טאוורנר"; מנצח: אנדרו פארוט; הקלטת בכורה, 2011, Avie, AV2241



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו