בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש אהבות שמחות: על האלבומים של נתנאלה ואלי גורנשטיין

הזמרת נתנאלה מתחדשת עם שירים שכתבה בעצמה, השחקן אלי גורנשטיין שעבר תאונה מתאושש בעזרת שירי משוררים וסיירת מלחינים משובחת

7תגובות

השיר השמיני באלבום החדש של נתנאלה נקרא "אהבה", ובאמצעו מוזכרים פתאום הרי הגלבוע. "על הרים, הרי גלבוע, עולה השחר ומטיף את טל חייו", שרה הזמרת. התגובה האינסטינקטיבית לאזכור של הגלבוע הוא הרמת גבה: האם נתנאלה, שחוזרת אל המוסיקה הישראלית אחרי שתיקה ארוכה כנצח, לא כורה לעצמה בור כשהיא מזכירה באלבומה החדש את ההרים שכיכבו בשירה המוכר ביותר, שהוא לטעמי אחד השירים הישראליים היפים ביותר אי פעם? האם האזכור הזה לא יוביל בהכרח להשוואות לא מחמיאות בין נתנאלה המבוגרת, שכותבת ומלחינה את שיריה בעצמה, לבין נתנאלה הצעירה, שביצעה את לחניהם של מתי כספי, סשה ארגוב, דוד זהבי, שלמה יידוב, מרדכי זעירא, שם טוב לוי ושאר ענקים?

התשובה המשמחת היא "לא". האסוציאציה שמעלה האזכור של הרי הגלבוע לא מאירה באור בעייתי את יצירתה העכשווית של נתנאלה. אפילו לא לרגע. ברור שאי אפשר לשחזר פסגה עילאית כמו "שיר היונה", אבל מאחר שאלבומה החדש של נתנאלה, "נדודים", הוא יצירה יפה ועשירה, ומכיוון שהזהות העכשווית שלה כיוצרת היא זהות שלמה ומעניינת, לא מוטל על האלבום החדש שלה שום צל מן העבר. פעם היא שרה שירים נפלאים של גדולי היוצרים, ועכשיו היא שרה את השירים היפים שהיא כותבת בעצמה. נהדר.

אפשר היה להשתמש במלה "קאמבק", ולומר שזה אחד הקאמבקים המוצלחים והמשמחים של התקופה האחרונה, אלמלא הזהות העכשווית של נתנאלה היתה כל כך מנוגדת בהווייתה למנטליות התעשייתית של שוק המוסיקה. האלבום החדש שלה, אולי בהשפעת השנים הארוכות שבהן חיה בסקנדינביה, הוא שמורת טבע, ריאה ירוקה. הוא מתקיים כל כולו בתוך עולם של שדות, נחלים, גשמים, עננים, צמחים ובעלי חיים.

נתנאלה עצמה, כפי שמרמז שם אלבום, היא מעין עוברת אורח שפוסעת בתוך העולם הזה, מתבוננת בו, מקשיבה לו ("לפעמים בחושך נשמעות נשימות הלילה הכבדות"), מהללת אותו, מקוננת על הסכנות הנשקפות לו, ולעתים קרובות מתמזגת בו עד שהיא עצמה נהפכת לחלק אינטגרלי ממנו. בשיר שנועל את האלבום, "אי הנצח - ‘לא אשכח'", היא שרה: "יש עננים מעל המביטים עלי, מאפירה ומתגשמת / ועם כל הרוחות, ועם כל המסע, לא יאפירו לפני". מלים יפות על הזדקנות ועל קרבה נפשית לטבע.

תצלום: ז'ראר אלון

12 שירים יש באלבום החדש, וכמעט לכולם יש לחנים יפים. לפעמים, ובראש ובראשונה בשיר "פנינה לצווארה", היפה נהפך לנפלא. המוסיקה העכשווית של נתנאלה שואבת את הצביון הבסיסי שלה מסוגים שונים של מוסיקת עם - ישראלית, אמריקאית, אירית, דרום אמריקאית, אולי גם סקנדינבית - ושוזרת את כל ההשפעות האלה לכדי אריג מוסיקלי שיש בו אחידות ואופי. האופי נובע כמובן גם מקולה של נתנאלה - הקול הנמוך והכהה שלה, שמתאים באופן מיוחד לשירי הקינה באלבום. לטעמי, השירה של נתנאלה באלבום הזה מעט פחות מרשימה מהלחנים, אבל אף פעם לא הייתי חסיד מובהק של הקול שלה. אוהביה הקנאים יפיקו בוודאי עונג גדול גם מההיבט הווקאלי.

שתי הסתייגויות מהאלבום בכללותו. האחת נוגעת לנגינה. המפיק, גיא ויינגרטן, שגם עיבד את השירים ביחד עם נתנאלה, עשה עבודה יצירתית ומעודנת (עיבודי המיתרים מעידים על כך היטב), אבל יותר מדי שירים סובלים מצליל שאין בו עומק ולכידות. אלבום כזה, שמבקש לבטא את המוסיקה של הטבע, היה אמור להיות מבוצע על יד אנסמבל נגנים מובחר. הנגינה ב"נדודים" נשמעת לפעמים כמו עבודה של נגני אולפן שלא לגמרי הבינו את האתוס של הזמרת שלהם.

ההסתייגות השנייה היא מהשירים הספורים שיש שבהם תחושה כבדה ואף בומבסטית. השירים האלה נשמעים מאומצים, מיושנים ומאוד לא מזמינים. זה בולט בעיקר בשני השירים הראשונים באלבום, ולכאורה זאת בעיה: השירים הראשונים הם הרי תעודת הזהות של האלבום. למעשה, זאת ברכה. אפשר פשוט להתחיל את ההאזנה ל"נדודים" בשיר השלישי.

גברים בוכים

מי שיתחיל את ההאזנה לאלבומו החדש של אלי גורנשטיין בשיר השלישי ייהנה ממספר גדול להפתיע של שירים נהדרים, אבל יחמיץ את השיר המכונן של האלבום הזה, שהוא השיר שפותח אותו.

כידוע, גורנשטיין עבר תאונת דרכים קשה לפני שנתיים, תאונה שבה נהרגו שני אנשים ונפצעו עוד כמה שחקני תיאטרון. במהלך ההתאוששות מהחוויה הטראומטית הוא נתקל בשירו של אברהם חלפי "ונחיה", שנפתח כך: "אבדו החיים, אבדו - ונחיה / ונחיה, ונלעג לך, מוות". המלים האלה הידהדו בראשו של גורנשטיין בעוצמה כה רבה, שבלי להתכוון הוא כתב להם מנגינה, לראשונה בחייו. מנגינה יפה מאוד, שהולידה בו את התשוקה לשיר ולהקליט אלבום.

ייתכן שגורנשטיין היה מוצא בתוכו עוד מנגינות יפות, אבל הוא העדיף להפקיד את מלאכת ההלחנה של שירי האלבום, פרי עטם של מיטב המשוררים והפזמונאים, בידי הקצפת של המלחינים הישראלים. נבחרת החלומות שהוא קיבץ כוללת את יוני רכטר, אלון אולארצ'יק, אבנר קנר, שלמה יידוב, שלמה גרוניך, איילה אשרוב וגיא ויינגרטן, שהלחין את מספר השירים הגדול ביותר וגם עיבד והפיק מוסיקלית. קשה לפספס עם סיירת הלחנה כזאת, והתוצאה אפילו עולה על הציפיות הגבוהות. השירים שמכונסים ב"ונחיה" הם ממיטב התוצרת של המלחינים האלה בשנים האחרונות.

ז'ראר אלון

אם התיאטרון הוא אשתו החוקית של גורנשטיין, הזמרה היא הפילגש האהובה שלו. אבל אם כל השנים היא היתה אשה גדולה מעולם האופרה או המיוזיקל, עכשיו הוא מחליף אותה באשה בעלת מידות צנועות יותר, אשה מאופקת יותר. אווירת המחזמר שורה על כמה שירים באלבום החדש (הורים לילדים עשויים להיתקף חרדה קלה בשיר "כמו הודיני", שבו הקול וההגשה של גורנשטיין מזכירים את האריה המרושע סקאר מ"מלך האריות", שאותו הוא כמובן דיבב), אבל ככלל השירה של גורנשטיין ב"ונחיה" היא בלתי מיוזיקלית: שירה מעודנת ורגישה שמתאימה יותר לביצוע של שירי משוררים.

ויינגרטן ראוי לשבחים על העיבוד ועיצוב הצליל של האלבום, שבניגוד לאלבומה של נתנאלה נשמע עשיר ומסוגנן, וצריך להחמיא לו גם על הלחנים שלו, ובמיוחד "שעת הירח הטוב" ו"שיר לזכרנו" היפים, שעומדים בקומה זקופה לצד הלחנים המצוינים של רכטר, אולארצ'יק, יידוב וגרוניך.

 

אבל השיר הכי יפה באלבום לטעמי הוא "מה אתה בוכה", שהלחין אבנר קנר למלותיו של דוד אבידן. "מה אתה בוכה גבר בלילה? / לא חסר כבר בכי בעולם?" כתב המשורר, וקנר הלחין בעדינות אין קץ. התמונה המנטלית שמתקבלת בזמן שגורנשטיין שר את השיר (ברכות אוורירית חומלת) היא של שלושה גברים - המשורר, המלחין והזמר - שמלווים במבטם את הגבר הבוכה, שהוא כמובן גם הם עצמם, וכמובן גם המאזין, בזמן שהוא "נוסע רחוק בכביש הטייסים / למקום הכי יבש בעולם / בו אחוז הלחות הוא כזה / שאי אפשר בכלל לבכות שם". גורנשטיין יופיע עם שירי האלבום היפה הזה מחר במועדון "שבלול ג'ז" בתל אביב.

נתנאלה - "נדודים". הוצאה עצמית. אלי גורנשטיין - "ונחיה". הוצאה עצמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו