בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האהבה מאלתרת: ראיון עם להקת ת'רד וורלד לאב

הג'אז משמש לחברי ת'רד וורלד לאב כבית, אבל דרכו הם מתחברים לסגנונות אחרים. בראיון הם מספרים למה הם נהנים להפתיע זה את זה על הבמה

תגובות

"יונתן מביא את הליריות, הפשטות והאיזון, דניאל את הניו-יורקיות, עומר את הווייבז ואני את הרוקנרול", אומר אבישי כהן מ"ת'רד וורלד לאב". סופר-גרופ הוא מושג שמתאר להקה שכל חבריה כבר עומדים בפני עצמם כמוסיקאים מוערכים ומצליחים. אבל להקות שכאלה הן בדרך כלל לא מוצלחות במיוחד. או מכיוון שלחברים בהן אין דחף להוכיח את עצמם, או משום שיש יותר מדי מנהיגים בלהקה.

לא כך המצב בסופר-גרופ "ת'רד וורלד לאב" שחברים בה הפסנתרן יונתן אבישי (צרפת), המתופף דניאל פרידמן (ניו יורק), הבסיסט עומר אביטל (ניו יורק), והחצוצרן אבישי כהן שחזר באחרונה לגור עם משפחתו בישראל. להקת הג'ז מרחיבת האופקים, שהתגבשה בעקבות מפגש מקרי בברצלונה ב-2002, הוציאה בשנה שעברה את אלבומה החמישי, "Songs and Portraits", שמסמן חזרה שלה אל הג'ז, בלי לזנוח את ההשפעות של מוסיקה ממדינות שונות בעולם. סיבוב ההופעות האינטנסיבי שלה יחל הערב במועדון זאפה בתל אביב ויסתיים ב-21 בחודש בפסטיבל "ג'ז חורף" באילת.

רן בירן

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

ג'ז נחשב כאן במשך שנים לסגנון מעונב, יוקרתי כמו מוסיקה קלאסית רק יותר משוחרר, אבל עדיין כזה שהתאים יותר לבמות של קונסרבטוריונים, או פסטיבלים המיועדים לו. אבל כש"ת'רד וורלד לאב" פרצה לתודעה עם אלבומה השני, "אבנים" מ-2004, זה קרה דווקא במועדונים שבהם הופיעו בעיקר להקות רוק. הלהקה הציגה אז גישה אחרת לג'ז, הרבה יותר פתוחה. "קבלת הפנים שהיתה לנו כאן היתה מדהימה כבר מההתחלה", נזכר כהן. "600 איש שלא יכלו להיכנס למופע במועדון ג'פאן בתל אביב כי נגמרו הכרטיסים. זה לא היה מגיע לזה אם היינו מגדירים לעצמנו סגנון שאליו אנחנו מכוונים".

"ג'ז הוא האוקיינוס שממנו אנחנו באים, זה הבית", אומר אביטל. "גדלנו גם על המון סגנונות אחרים. רוק, אפריקאית, ערבית ועוד. זו טעות לחשוב שג'ז אמור להיות משהו מערבי ומעונב, כפי שהוא נתפש בעיני רבים בישראל. הרי הוא בכלל התחיל באפריקה. גם בארצות הברית נחשב לסגנון מוסיקלי של אפרו-אמריקאים. ללהקה שלנו היתה הזדמנות להביא משהו אחר - אני למשל בנגינה על עוד. מה שיפה בהרכב הוא שכל אחד יכול להביא אליו מה שהוא רק רוצה, לא משנה מאיזה כיוון. לא היה לנו קונצפט. החברות והקשר בינינו עשו את זה".

"כשנסעתי לניו יורק ישראלים לא ממש הצליחו להטביע את חותמם שם", מספר אביטל שהופיע בשנות ה-90 באופן קבוע במועדון "סמולס" המוערך בגרינץ' ווילג'. הוא, אבי לייבוביץ' ואבישי כהן (הבסיסט, לא החצוצרן שבלהקה) הם בין הישראלים שפתחו דלת לדורות הבאים של נגני ג'ז מקומיים שניסו לפרוץ בעולם הגדול. כמה שנים אחריהם הגיע הדור של אבישי כהן (מהלהקה) ואלי דג'יברי שגם הוא חזר מניו יורק לארץ לאחרונה, אחרי שנבחר לנהל את פסטיבל הג'ז באילת לצד דובי לנץ הוותיק.

כהן ואביטל שמחים על מינויו של דג'יברי, חבר ילדות של אביטל. "הדור משתנה", אומר אביטל, "אנחנו, בני ה-30-40, כבר נכנסים לאזור הגיל של לוקחי ההחלטות. זה מין חילוף משמרות וזה מגניב. אלי דג'יברי זה איש שמחובר בסצינה לעומק, מכיר אישית מוסיקאים רבים ויש לו המון קשרים חשובים".

בדור הג'זיסטים הצעיר, כהן ואביטל מציינים לשבח את הגיטריסט גלעד הקסלמן והפסנתרן עומר קליין כאמנים צעירים ומעולים שפועלים כיום בחו"ל ומובילים בתחומם. "באפריל ייצא תקליט חדש שלי עם עומר קליין", מספר אביטל ומראה כי "שלושת הדורות" של ג'זיסטים ישראלים בחו"ל ממשיכים להתערבב יחד ולהשפיע זה על זה.

גיורא פנחסי

כמעט ארבע שנים חברי "ת'רד וורלד לאב" לא ניגנו יחד. הם המשיכו לארח זה את זה בפרויקטים, אבל לא במסגרת הלהקה. הסיבות רבות. כל חבריה הקימו בשנים האחרונות משפחות ובמקביל המשיכו לפעול בהרכבים נוספים. בנוסף, מאחר שכל אחד מהם חי אז במדינה אחרת כל מפגש ביניהם היה מורכב.

אחרי כמעט ארבע שנים שלא ניגנו יחד, ניצתה שוב האש בהופעה בגרמניה בשנה שעברה. למה דווקא אז? "אף פעם לא שכחנו שיש לנו משהו מיוחד, אבל אני התחלתי לקחת את זה כמובן מאליו", אומר אביטל, "התחלתי להגיד לעצמי, שכן, ‘ת'רד וורלד לאב' תמיד מנגנת סבבה והכל טוב, אבל אני רוצה לעשות עוד דברים. הרגשתי שעזבנו את ההרכב קצת מוקדם מדי. את האלבום שהיה מוכן מ-2009 ושכב בצד לא הוצאנו כי החלטנו על ההפוגה".

היו, לדבריו, גם חילוקי דעות אמנותיים. "כשאין מנהיג בהרכב, אלא כולם בו מנהיגים אינדיבידואלים, אז מצד אחד זה מדהים ומצד אחר ברדק. אבל כשניגנו שוב יחד בגרמניה זה היה כל כך יפה, שהחלטנו להוציא את האלבום ולצאת לסיבובי הופעות".

כהן אומר ש"חדוות הנגינה שלנו יחד מעולם לא נעלמה. לא בעיות בין חברי הלהקה, אלא בחירות אישיות. לא אמרנו אף פעם שנמאס. תמיד נפגשנו בסיבובי הופעות וכל מפגש שכזה היה דבר חדש לנו. היינו הרכב שבעצם מתאחד כל פעם מחדש כבר מההתחלה שלו. מבחינה מוסיקלית תמיד עשינו את אותו הדבר. כל אחד מביא לחדר החזרות קטע או עיבוד ומתחילים לנגן. אין לנו שום גבול מבחינה סטייליסטית. לדוגמה באלבום הכי מצליח שלנו, ‘אבנים', יש סוויטה באורך של חצי שעה בשלושה חלקים. אנחנו לא איזי ליסנינג. החוט המאחד בינינו הוא אמנם ג'ז שלמדנו, אבל כל אחד מושפע מדברים אחרים. כשנפגשנו בפעם הראשונה זה היה לסיבוב הופעות מקרי. כשעשינו את התקליט הראשון בכלל לא חשבנו על עצמנו כלהקה. קראנו לאלבום הראשון שלנו ‘Third World Love Songs' על שם שיר מתוכו שנקרא ‘Third World Love Story' ורק אחרי שהוקלט החלטנו שאנחנו להקה ששמה ‘ת'רד וורלד לאב'".

כהן ואביטל מודים כי "בהתחלה הלכנו לאוהבי רוק וממש נכנסנו לזה, אבל השפה שלנו תמיד היתה של ג'ז ואלתורים, גם כשחדרנו לסצינת מוסיקת העולם. חשבנו אז על צורת הגשה שהיתה כמעט פופ עם מהות של ג'ז. היום אנחנו מרשים לעצמנו לחזור לפורמט היותר טבעי לנו כביכול. פחות מתאמצים לעבד את הדברים, אלא לתת להם לזרום".

האלבום נפתח בקטע "Songs And Portraits" הכולל עיבוד של אבישי ל"אם ננעלו" התימני. אביטל אומר ש"זה נשמע כמו הסאונד של הלהקה" ולדבריו הוא מאפיין את הקטעים שבאים אחריו ובהם קטע שנשמע כמו שיר ישראלי ("The Immigrant's Anthem"), אחריו קטע ספרדי ("ספרד") ועוד אחד אפריקאי ("The Abutbuls" המגרבי). "ככל שעוברות השנים, אנחנו פחות פוחדים להיות הרכב ג'ז ויותר הולכים על מה שבא לנו", אומר כהן, "פעם חשבנו שאולי זה לא יתאים לכל הקהל שבא לראות אותנו".

לביקורת על "Songs and Portraits"

נראה שללהקה אין סיבה לנסות לקלוע לטעמו של הקהל כי במידה רבה היא מעצבת אותו בעצמה. "ג'ז זה דבר עמוק", אומר אביטל, "זה כמו להיות חבר במסדר סודי ושותף להמון קודים וסודות של איך להביע את עצמך. הקהל הוא משני ברמה הזאת, כי הוא בא רק אחר כך". כהן מחזק את דבריו ומבהיר, מבלי משים, את המעמד הרם במוסיקה הפופולרית בישראל שאליו העפילה להקתו: "אנשים באים לשמוע את מה שאנחנו רוצים לעשות".

בסיבוב ההופעות הקודם שלה בישראל, לפני כחצי שנה, התמקדה הלהקה בחומרים מהאלבום החמישי. בסיבוב ההופעות הנוכחי הם מתכננים להציג זה לזה חומרים חדשים ולראות מה יוצר המפגש ביניהם. כהן אומר כי רק כשהלהקה מתאחדת ומפתיעה את עצמה על הבמה נוצרים בה חומרים חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו