בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלב מוחא כפיים

עם מוסיקה עזה וצבעונית וסולנים בעלי מיתרי דבש, הקונצרט של התזמורת האנדלוסית אשדוד הוא שמחה כפולה ומכופלת

5תגובות

הפיוט הלפני אחרון בהופעה של התזמורת האנדלוסית אשדוד נקרא "אלי אליה", והוא הסתיים במלים "ישמח לבנו". לא יכול להיות תיאור קולע יותר של התחושה ששררה באולם באותו רגע. על הבמה - קצב איתן, מנגינה יפה ומפותלת, שירה נהדרת (של הפייטן ליאור אלמליח), ובקהל - חיוכים, מחיאות כפיים ורקיעות רגליים.

בקטע הבא, הפיוט "צור שהחייני", השמחה היתה כפולה ומכופלת: הקצב התגבר, אל אלמליח הצטרפה הזמרת המצוינת פרנסואז אטלן, אחד הצופים ירד אל מתחת לבמה ופרץ בריקוד ספונטני, והלב שמח, עלץ, התרונן וכמעט מחא כפיים בעצמו.

הכותרת של הקונצרט הזה היתה "Arab-Judeo" (יהודי-ערבי), ושילוב השפות והתרבויות הזה, המאפיין את המוסיקה האנדלוסית, זכה להמחשה משעשעת כשאטלן, מרוקאית יהודייה הפועלת במרקש, התבלבלה בלשונה בתחילת הערב ואמרה לקהל "אנא מתרגשת".

דניאל צ'צ'יק

לאטלן יש קול צלול-גבוה, כמעט אופראי, והגשה רכה מעודנת. סגולותיו הווקאליות של אלמליח הן באותה רוח, ובחלק הראשון נדמה היה שמיתרי הדבש של שני הזמרים קובעים את הטון של הקונצרט כולו - רך, ענוג, לפעמים אפילו מתוק.

היו שירים שבהם הרוך הענוג הזה היה יפהפה - למשל "מלך צרפת", שיר מהמאה ה-18 שהעיבוד הנהדר של הצ'לנית ראלי מרגלית, שהתארחה בקונצרט עם האנסמבל שלה, לקח אחורה בזמן אל הרנסנס. אבל היו גם רגעים שבהם המוסיקה, חרף יופיה, נשמעה קצת מבויתת מדי.

החלק השני של הקונצרט נפתח בקטע אינסטרומנטלי סוחף ומעולה (למעשה, זה היה שילוב של קטעים פרי עטם של עומר פארוק טקבילק הטורקי ונאסים דקוואר הישראלי), שבו משיכות המכחול של התזמורת, בניצוחה של אתי תבל ובניהולו המוסיקלי של שמואל אלבז, היו יותר עזות ופחות מנומסות מאשר ברוב החלק הראשון.

למרבה השמחה, גם בהמשך החלק השני, כשהשירים והפיוטים חזרו, הביטוי של התזמורת נותר עז וצבעוני. הוא עטף את השירה, בקע מעליה, מתחתיה ומצדדיה, ולעתים קרובות תפס את מרכז תשומת הלב עם התלכיד המשולש והמענג של עשרות כלי קשת, חמישה כלי פריטה (ארבע עודים ובנג'ו) וחטיבת הקשה זעירה (שני נגנים) אך נפלאה.

את השמחה השלימה העובדה שההבשלה האינסטרומנטלית לא באה על חשבון ההיבט הווקאלי. להיפך: גם הביטוי של הזמרים, ובמיוחד של אלמליח, נעשה יותר משוחרר ובשרני, והיה תענוג להקשיב להם.

האנדלוסית אשדוד תעלה את אותו קונצרט הערב בירושלים; בימים שני, שלישי ורביעי באשדוד; וביום ראשון הבא בנתניה. בחודש הבא יתקיים הקונצרט "תפילה אנדלוסית", שבו תארח התזמורת את אביתר בנאי ואת הסקסופוניסט דניאל זמיר.

התזמורת האנדלוסית אשדוד. מוזיאון תל אביב, 11.1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו