שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל

כמו רבים מהאמנים הגדולים של המאה הקודמת, דמותה של אטה ג'יימס, זמרת הבלוז והסול הגדולה שהלכה לעולמה ביום שישי האחרון בגיל 73, תיזכר כנראה פחות בזכות ההקלטות המקוריות שלה ויותר בשל השימוש שנעשה בהם למוצרי צריכה מיידיים, מודרניים יותר. במקרה של ג'יימס, מדובר בשילוב התכוף של שיריה בפרסומות טלוויזיה, בדמותה, שגילמה הזמרת ביונסה בסרט "קאדילק רקורדס" ב-2008, ואולי יותר מכל - בשיר הידוע ביותר שלה, "At Last", ששרה ביונסה בנשף לכבוד השבעתו של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית, למורת רוחה המופגנת של ג'יימס.

ג'יימס נולדה כג'יימסטה הוקינס בלוס אנג'לס בינואר 1938 לאם שחורה, שהיתה בת 14 כשילדה אותה. זהותו של האב לא ידועה, אף שג'יימס עצמה חשדה שהיה לבן. האם נטשה אותה וג'יימס גדלה בבתי יתומים ובמשפחות אומנה, עד שחזרה לגור עם אמה. כשג'יימס הגיעה בעצמה לגיל 14, גילה אותה בסן פרנסיסקו הזמר והאמרגן ג'וני אוטיס (שמת בעצמו בשבוע שעבר, בגיל 90). שלוש שנים מאוחר יותר כבר היה לה להיט - סינגל עם להקת הבנות ה"פיצ'ס", שנכתב כשיר תשובה לסינגל מצליח אחר. שמו של השיר, "Roll With Me Henry" שונה בהמשך ל"Work with Me", משום ש"תתגלגל אתי" נחשב לבעל קונוטציות מיניות מובהקות מדי בשביל שוק הרית'ם אנד בלוז של שנות ה-50.

מההצלחה הזאת, דרכה של אטה ג'יימס (אוטיס הפך את הסדר של שמה כדי שיהיה קליט יותר) כבר היתה סלולה פחות או יותר. והיא הוחתמה בחברת התקליטים צ'ס, שנוהלה בשיקאגו בידי שני אחים יהודים שהיגרו מרוסיה, לאונרד ופיל צ'ס, והיתה הכוכבת הנשית הבולטת במאגר הכשרונות של החברה. זו כללה לצדה את ענקי הבלוז מאדי ווטרס, האולינ' וולף וליטל וולטר ואת צמד ממציאי הרוקנרול השחור, צ'אק ברי ובו דידלי.

ליאונרד צ'ס, שיצר אתה קשר קרוב, היה מעוניין בצליל רך יותר בעבורה. הוא העדיף שג'יימס תקליט בלדות ועטף את הקול הנמוך שלה בתזמורות מיתרים. ג'יימס עברה עד מהרה משירי רוקנרול קצביים לבני עשרה אל סאונד מתוחכם יותר, שנע בין בלוז עירוני לבלדות פופ, שהיו חייבות לא מעט לבילי הולידיי ובעיקר לדיינה ואשינגטון. לדימוי החדש תרם שערה, שאותו צבעה ג'יימס מאז בצבע בלונד פלטינה - סמלה המסחרי - לא פחות מקולה.

אטה ג'יימסצילום: רויטרס

אף שצ'ס, כחברה, התמחתה בעיקר בצליל בלוזי אגרסיבי יותר, הנוסחה של ג'יימס עבדה - ובלדות מתוקות כמו "At Last" ו"אהבה של יום ראשון" קנו לה מעריצים רבים. אבל כפי שקרה ללא מעט זמרים בני דורה, ההצלחה לא פיצתה את ג'יימס על הרקע המשפחתי הקשה שלה ובעיותיה האישיות רק הלכו והחריפו. באמצע שנות ה-60 כבר סבלה מהתמכרות עזה וממושכת להרואין.

ליאונרד צ'ס הצליח להחיות את הקריירה שלה עם עוד אלבום מופתי אחד, "Tell Mama" מ-1968. כדי להקליטו יצאה ג'יימס דרומה, כמו אריתה פרנקלין וזמרי סול שחורים אחרים לפניה, אל אולפני "פיים" שבמאסל שואלס, בעיירה קטנטנה באלבמה. התוצאה היתה אלבום סול יפהפה, אולי אלבומה הטוב ביותר, שכלול עד היום בכל רשימה של התקליטים הגדולים בז'אנר (מומלץ לחפש באינטרנט את "אני מעדיפה להתעוור", מתוכו).

אבל זו היתה כמעט הבלחה אחרונה. ליאונרד צ'ס מת מהתקף לב ב-1969, החברה שלו קרסה וג'יימס עצמה שקעה בסמים, מצוקה כלכלית והסתבכויות עם החוק. ב-1974 הציב בפניה שופט ברירה: גמילה או כלא - וג'יימס אישפזה את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי לכמה חודשים.

מאז, היא הגיחה מדי פעם אל התודעה עם אלבומי קאמבק, חלקם מוצלחים למדי, אף שהמשיכה להתמודד עם התמכרות למשככי כאבים. בשנות ה-80 וה-90 זכתה בהכרה מחודשת, שכללה שישה פרסי גראמי ואת הכנסתה להיכלי התהילה של הרוקנרול והבלוז.

הסרט "קאדילק רקורדס" תיאר את דמותה באופן נוגע ללב, אך לא לגמרי מדויק. בין השאר, הוא הדביק לה רומן, שכנראה לא היה, עם ליאונרד צ'ס. אבל כותרות הסיום של הסרט, כש"At Last" מתנגן על רקע תמונתו של צ'ס המת וג'יימס השוקעת בסמים, היו בלתי נשכחות.

כמה חודשים אחר כך הזמינו ברק ומישל אובמה את ביונסה לשיר את השיר בנשף ההכתרה לנשיאות. לכוונה הרומנטית המקורית של הטקסט נוסף נופך גזעי, אבל ג'יימס עצמה לא התלהבה מהמחווה. בהופעה בסיאטל אמרה שהיא "לא יכולה לסבול את ביונסה" וטענה ש"היא תקבל הצלפה בישבן". אחר כך התנצלה וטענה שמדובר בבדיחה ושהיא נעלבה משום שלא הוזמנה בעצמה לבצע את השיר בנשף.

ג'יימס מתה בבית חולים בריברסייד, קליפורניה, אחרי התמודדות ממושכת עם מחלת הסרטן. הקריירה שלה היתה חסרת יציבות, עתירה מדי בתהפוכות מכדי שתגיע למעמד של כוכבת ענק, שבוודאי הגיע לה. אבל בין זמרות הסול ג'יימס היתה, לטעמי, שנייה רק לאריתה פרנקלין. באן-פי-אר, רשת הרדיו הציבורית האמריקאית, תיארו את הקול שלה כך: "קול מחוספס, שיכול להתמוסס כמו סוכר או לצרוב כמו מלח" - לפי השיר. "היא לא רק שרה את השיר. היתה לך הרגשה שהיא נלחמת אתו", אמר עליה הביוגרף שלה, דייוויד ריץ.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ