בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

הפסקול של טרנט רזנור לנערה עם קעקוע דרקון

רזנור מגדיר את הפסקול שכתב לעיבוד של דיוויד פינצ'ר כשחקן משנה, אבל בשעת הצפייה בו יש לצלילים תפקיד מרכזי. בבית זה כבר סיפור אחר

תגובות

המוסיקאי טרנט רזנור ערך פסקולים ל"רוצחים מלידה" של אוליבר סטון ו"כביש אבוד" של דייוויד לינץ' לפני שהוזמן לכתוב פסקול בעצמו לסרט הוליוודי. ההתנסות הראשונה שלו, פסקול לסרט "הרשת החברתית", שאותו כתב עם אטיקוס רוס, זיכתה אותו בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב.

רזנור, שהקפיא בינתיים את פעילות להקתו, "ניין אינץ' ניילז", אמר כי חש חסר אונים כשהתחיל בכתיבת פסקולים ורק אחר כך הבין שהמוסיקה היא שחקנית משנה שצריכה לשרת את התמונה. האזנה לפסקול שכתב ל"נערה עם קעקוע דרקון", בעת צפייה בו ובהאזנה ביתית בנפרד, מדגימה כמה הוא נצמד לתובנה הזאת, לטובת הסרט ולרעת הפסקול. את הפסקול החדש הוא כתב שוב עם רוס, ששותף לצדו ולצד אשתו של רזנור, מריקין מנדיג, להרכב "How to Destroy Angels". את הסרט, כמו את קודמו, ביים דייוויד פינצ'ר.

הפסקול נמשך יותר זמן מאורך הסרט שהוא יועד לו - שלוש שעות המשתרעות על פני שלושה דיסקים או שישה תקליטים. רזנור כינה את היצירה אופוס. כמעט כל עשרות הקטעים בה מורכבים מזמזומים, המהומים ואפקטים אווירתיים עגמומיים, בהשפעת מינימליזם, נויז ודרונז.

היצירה, אווירתית ואינסטרומנטלית בעיקרה, נשמעת כאילו פותחה במיוחד לפסקולים, אבל זהו המשך הכיוון של האלבום האחרון של "ניין אינץ' ניילז" מ-2008, "Ghosts I - IV", שבו לא היה כמעט זכר למבנה השירי הפופי המלוכלך של אחת הלהקות האלטרנטיביות האהובות של שנות ה-90.

האלבום ההוא סימן כיוון מוסיקלי חדש לרזנור, לצד מודל כלכלי חדש להוצאת המוסיקה שלו, ששיחרר אותו משליטת חברות התקליטים הגדולות ואיפשר למעריציו לשלם כמה שרצו תמורת האלבום. זאת היתה יצירה ששמרה על רמת ההפקה המזוהה עם רזנור, אבל היא איכזבה את אלה שקיוו לשמוע את "ניין אינץ' ניילז" שרה.

אף שרזנור מגדיר את הפסקול כשחקן משני, בעת הצפייה בסרט יש לצלילים תפקיד מרכזי בעיצוב האווירה. הסאונד הרדוף והתהומי שהוא ורוס יצרו מלווים דמויות ונופים כל כך קרים, עד שהנהמות והזמזומים שלהם מוסיפים חמימות. ההמהום של יצירות הפסקול מתמזג כמעט בלי להרגיש ברעש הרקע והרשרוש שנמצא מאחור ברקע של חלקים גדולים מהסרט.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

גטי אימג'ס

כשמאזינים בבית לפסקול הוא נשמע שונה לחלוטין. לקטעים בו, שנעים בין מתח לחרדה צורמנית, נדרש סוג מסוים של מצב תודעתי. למרות הפקת סאונד מושחזת ועשירה, שיוצרת גרסת בוטיק של אמביינט ונויז, זוהי חוויית האזנה מאתגרת במיוחד. דקות ארוכות אחרי שאחד הדיסקים של הפסקול הגיע לסופו הייתי בטוח שאני עדיין מאזין לקטע רפטטיבי מתוכו, עד שהתברר כי זהו צליל אזעקה טורדני שעולה מחוץ לבית.

הקטע הפותח את הפסקול וזה שגם מככב בקדימון נוצר דווקא אחרי רעיון של פינצ'ר דווקא. גרסת כיסוי ל-"Immigrant Song" של "לד זפלין", שחידשו להקות רבות ובהן "קווין" ו"מינימל קומפקט". בפסקול שרים את השיר רזנור וקארן או מה"יה יה י'ז" בסגנון הרוק התעשייתי-אלקטרוני של "ניין אינץ' ניילז". רזנור, בקטע היחיד שבו הוא שר בפסקול, וקארן או, סולנית האינדי שמצליחה להיות גם קרחונית וגם בועטת, הם שילוב בלתי מנוצח. השיר מלא הרעש שיצרו יחד הוא הדבר הכי פחות צפוי כבחירה לשיר שיוביל סרט מיינסטרים ב-2012. הקטע השני בעל מבנה פופי הוא זה שסוגר את הפסקול, גרסת כיסוי ל"Is Your Love Strong Enough?" של בריאן פרי בביצוע רוס, רזנור ומנדיג, ששרה קולות רקע מרחפים לכמה קטעים בפסקול. גם הקטע הזה נוצר לבקשת הבמאי, ואחרי שלוש שעות של רחשי תנור חימום ונגינת קלידים שנשמעת כאילו הוקלטה בבית רדוף רוחות, זהו בהחלט קתרזיס שמעלה את רף הציפייה לקטעים החדשים של רזנור וחבורתו. *

טרנט רזנור ואטיקוס רוס - פסקול הסרט "נערה עם קעקוע דרקון" (Null Corporation)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו