שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הג'זיסט המשוכלל: על כיתת אמן עם קורט רוזנווינקל

הגיטריסט האמריקאי קורט רוזנווינקל העביר כיתת אמן בבית הספר רימון וייעץ לגיטריסטים צעירים: לתרגל יוגה ולקום בבוקר פיכחים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

המסקנה המרכזית מכיתת האמן שגיטריסט הג'ז האמריקאי קורט רוזנווינקל העביר ביום שני בבית הספר רימון היא שמאור כהן צודק. כהן התארח לפני כמה שבועות בתוכנית הטלוויזיה "הינשופים" המוקדשת לגיבורי גיטרה, בהנחיית טל פרידמן, וכשפרידמן שאל אותו מה העצה הכי חשובה שהוא יכול לתת לגיטריסטים מתחילים, כהן השיב: "כל דבר שאתם לומדים, אפילו אם זה אקורד בסיסי אחד, ישר תנסו לכתוב עם זה שיר".

לא יכולים להיות מוסיקאים יותר שונים מאשר כהן ורוזנווינקל. כהן הוא רוקר פרחח, רוזנווינקל הוא התגלמות הג'זיסט המשוכלל. אבל המסר שהגיטריסט האמריקאי העביר לעשרות הגיטריסטים הצעירים שבאו להקשיב לו היה זהה למסר של הזמר הישראלי. כשאחד הסטודנטים ברימון שאל אותו על פילוסופיית הלמידה שלו, רוזנווינקל אמר שאפשר לכנות אותה "לעכל ולחקור".

למה הכוונה? "כשהייתי צעיר", אמר הגיטריסט, בן 41, "ההתקדמות שלי מבחינה טכנית היתה אטית. הסיבה לכך היתה שכל פעם שלמדתי משהו חדש, הייתי מבלה הרבה זמן בחקירה שלו. אם למשל למדתי הובלת קולות מסוימת, לא הייתי מסתפק בלימוד ואז עובר לנושא אחר, אלא הייתי משתמש במה שלמדתי כדי לכתוב קטע שלי. כך נמנעתי מליפול לאחת המלכודות הכי מסוכנות שלנו כנגנים: להפנים אינפורמציה חדשה בצורה לא מוסיקלית".

רוזנווינקל בכיתת האמן ברימון. לעכל ולחקורצילום: דניאל צ'צ'יק

כשהמנהל האקדמי של רימון, עמיקם קימלמן, הציג את רוזנווינקל בתחילת כיתת האמן, הוא כינה אותו: "אחד הגיטריסטים הגדולים של זמננו". אפשר היה להשתמש במלים פחות מפוצצות, אבל רוזנווינקל הוא באמת אחד הגיטריסטים המוערכים בעולם הג'ז כיום. בימים אלה הוא מתארח בשבוע סדנאות הג'ז על שם עוז מוזס, המתקיים ברימון מדי שנה מאז 2001. הוא מעביר כיתות אמן, נפגש עם סטודנטים ומנגן אתם, והיום יופיע בקונצרט שיחתום את שבוע הסדנאות. הקונצרט, שיתקיים בתיאטרון גבעתיים, יכלול שני חלקים. בחלק הראשון רוזנווינקל ינגן עם האנסמבל הייצוגי של תלמידי רימון, ובחלק השני הוא ישתף פעולה עם מורים ברימון ובהם הסקסופוניסט דניאל זמיר והפסנתרנית קטיה תובול.

רוזנווינקל התחיל לעשות לעצמו שם בראשית שנות ה-90, ובתחילת דרכו הרבה לנגן במועדון סמולס במנהטן, שבו ניגנו בקביעות גם הג'זיסטים הישראלים שהגיעו לניו יורק באותה תקופה. בשיחה קצרה שהתקיימה לפני כיתת האמן הוא אמר שההשתלבות של המוסיקאים הישראלים בסצינת הג'ז הניו-יורקית הרשימה אותו מאוד. "הדבר שהכי בלט אצלם הוא שהם הכירו בצורה מעוררת התפעלות את המסורת של הג'ז", הסביר.

רוזנווינקל הופיע בישראל פעמיים בעשור הקודם. ההופעה שלו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ב-2004, שבה הוביל הרכב כוכבים נוצץ, זכורה כמאכזבת. "אני יודע", הוא אומר. "אני לא זוכר ממנה כלום. אבל למחרת ניגנו במועדון זאפה, וזאת היתה הופעה טובה מאוד". גם ההופעה של רוזנווינקל בפסטיבל הג'ז באילת ב-2009 היתה טובה מאוד. כשהוא נשאל עליה הוא פורץ בצחוק פתאומי. מדוע? "כי הרוח היתה כל כך חזקה, שהפסנתרן שלי הפסיק לנגן באמצע ההופעה ואמר שהוא מתפטר. אמרתי לו: ‘בסדר, תתפטר, אבל תגמור את ההופעה".

כמה מהסטודנטים בכיתת האמן הכירו את המוסיקה של רוזנווינקל בצורה כל כך אינטימית, ושאלו עליה שאלות כל כך מפורטות, שלפחות פעמיים הוא אמר בתגובה: "באמת? אתם בטוחים שאני עושה את זה?" כשמישהו שאל על השימוש שלו בפדאלים של אפקטים, הוא אמר בצחוק: "זה סוד. אני לא יכול לגלות באיזה פדאלים אני משתמש. טוב, אני אגלה. זה (הוא הצביע לכיוון הרגליים שלו) פדאל טרמולו - בו אני לא משתמש. וזה פדאל דיליי - גם בו אני לא משתמש".

כשאחד הסטודנטים שאל איך הוא מכניס את עצמו למצב מנטלי של השראה מוגברת, רוזנווינקל זז באי נוחות. היה ברור שהוא לא עושה דברים כאלה. הוא חשב כמה שניות, ואז חייך ואמר: "!Yoga, dude". צחוק מילא את חלל האולם, ואחרי שהוא שכך רוזנווינקל הוסיף: "ולקום בבוקר פיכח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ