בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקעו בנירוונה

למרות הנוסטלגיה לניינטיז, "טרייבז" הבריטית לא מתקרבת באלבום הבכורה ללהקות שהיא מושפעת מהן

2תגובות

איזה עתיד צפוי ללהקה שפרצה בזכות תיוגה כ"הלהקה שמושפעת מ'נירוונה'"? נראה שב-2012 זה מבטיח לא מעט תשומת לב. על תקן הדבר הגדול הבא במשבצת להקות הגיטרות הבריטיות, ה"טרייבז" מוציאים עכשיו את "בייבי", אלבום בכורה טבול בנוסטלגיית ניינטיז. שנות ה-90 ממשיכות להתרחק, וכמו עשורים קדומים יותר, הזיכרון שלהן מתחיל לקבל חיים משל עצמו כשלהקות חדשות מבקשות לצטט אותן או להישמע כמותן.

מוזר לראות את שנות ה-90 נהפכות לרפרנס אקזוטי, שלא לדבר על חומר גלם בפני עצמו. אחרי ככלות הכל, בזמן אמת נדמה היה שזה העשור הראשון שלא הצמיח ז'אנרים מוסיקליים חדשים ברוקנרול, ושמוסיקאים בתקופה ההיא השתמשו בעיקר בציטוט של עשורים אחרים.

אבל אז הגיעו שנות ה-2000 שנתנו קצת פרספקטיבה. יחד אתן להקות כמו ה"טרייבז" מזכירות שחוץ מסיקסטיז היו בשנות ה-90 גם ניינטיז. ה"טרייבז", שמכנים את עצמם "ילדי הניינטיז", מבקשים לחזור ללהקות כמו "פיקסיז", "פייבמנט", "אר-אי-אם" ולזמרים כמו קורט קוביין. בשיר "We Were Children", שיצא באי-פי הראשון שלהם, הם שרים: "הו, לא זר אתה כמוני / הדברים האלה קורים / היינו ילדים באמצע שנות ה-90".

גטי אימג`ס

הצליל של ה"טרייבז" משלב באופן שווה מלודיות רגשניות ומהורהרות נוסח "סווייד" ו"פאלפ" עם שכבות לכלוך בסגנון סיאטל של הימים ההם. הלהקה הופיעה על גג בקמדן טאון שבלונדון כדי להודיע לשכונה על קיומה.

כמעט כל שיר של הלהקה יכול לככב בפסטיבל מלא בוץ וכוסות בירה מפלסטיק. סולן הלהקה, ג'וני לויד, שחקן ראגבי לשעבר, כבר היה בחזית הרכב מלא הייפ. "אופרההאוס", שהקים עם חברי ילדות, ניגנה אינדי עם נטייה למוזרות, והתפרקה אחרי אלבום. ה"טרייבז" קמה זמן קצר אחר כך, ב-2010. בשנה שעברה היא הוציאה שני אלבומי אי-פי מוערכים ובקיץ האחרון כבר עשתה סיבוב בפסטיבלים הגדולים באנגליה. לקראת יציאת האלבום יצאה הלהקה לסדרת הופעות בבתי מעריצים כמחוות פרידה מהאלמוניות היחסית.

השיר "Corner of an English Field", שנשמע לרגעים כמו שיר אבוד של "סווייד", נכתב על חברם המנוח של ה"טרייבז", צ'ארלי האדון, מהרכב הסינת-פופ מקאמדן "Ou Est Le Swimming Pool". האדון התאבד ב-2010 מאחורי הקלעים של פסטיבל "פאקלפופ" בבלגיה, אחרי שחשש כי קפיצה שלו מהבמה בזמן ההופעה פגעה קשה בנערה בקהל. סולן ה"טרייבז", ג'וני לויד, מעלה בשיר זיכרונות משותפים עם האדון בזמן טיול במקומות שבהם הופיעו יחד.

בשיר "סאפפו" עולה התהייה איך לספר לילדים שאבא עזב את אמא כי היא התאהבה בבחורה ששמה סאפפו, ואיך לספר להם שאין אלוהים. השילוב של גיטרות אקוסטיות וחשמליות, לצד מעברים בין בתים שקטים לפזמונים מלאי דיסטורשן, משמר דינמיקה צפויה ממקורות ההשראה של הלהקה.

"טרייבז" מהודקת ויש לה מומנטום אבל רוב הזמן היא אינה מתקרבת ברמתה ללהקות שהשפיעו עליה, בעיקר בגלל מחסור בשירים גדולים באמת. זה אולי לא אלבום בכורה חד פעמי כמו שמוכרים אותו, אבל יש בו כמה קטעים, כמו השיר הגלאם-רוקי הכייפי שנכתב על סיוטים, "When My Day Comes", שמראה כי חברי הלהקה יכולים להיות יותר מאשר "בייבי נירוונה" ופשוט לכתוב שירים יפים. אם הלהקה תתגבש בהמשך הדרך אולי הילדים של העשור הנוכחי יקימו להקות רטרו שמושפעות ממנה.

"טרייבז" - "Baby" (Universal Island).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו