בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שינייד אוקונור מצאה את עצמה, בינתיים

אחרי שקרעה תמונה של האפיפיור, יצאה מהארון והתחרטה, שינייד אוקונור יותר שלווה. עם צאת אלבומה החדש היא מבינה למה לא תוכל להיות כמו כולם

2תגובות

מול ביתה המסויד לבן של שינייד אוקונור בקאונטי ויקלו שבאירלנד, על חוף ים סחוף רוחות המשקיף אל הים האירי אפוף הערפל, יש שני קמעות. אחד מהם הוא פסל בגובה הברכיים של מריה הקדושה, הניצבת בזרועות פרושות באושר ומקדמת בשקט את פני המבקרים. האחר, שלט מאולתר, מודבק בסרט דביק, פונה אל הכתבים הצרים על הזמרת, ארבעת ילדיה, שלושת כלביה והחתול שלה בשבועות האחרונים. כתוב עליו: "זאבים יקרים ואוהבים. הנה הציטוט בשבילכם: רוקנרול!"

כשפתחה אוקונור את הדלת לא מכבר, בחולצת טי שחורה ועליה הכתובת "שייך לישו", במעיל עור שחור וארוך מעל, כובע צמר משוך למטה מעל עיניה הרושפות, היא נשמעה עייפה. "אני עייפה פיסית כמו שלא הייתי כל חיי", היא מסבירה. "אני מרגישה כמעט שהדם שלי כבד כמו עופרת".

הצרות התחילו, היא אומרת, כשהחליטה שאחרי יותר מ-20 שנה בכותרות - במקרה המפורסם ביותר היא קרעה תמונה של האפיפיור בתוכנית "סטרדיי נייט לייב" ב-1992 בתור מחאה על התעללות בילדים בכנסייה הקתולית - היא לא מוכנה לתת לעולם "למנוע ממני להיות אני", או למנוע מעצמה את ההנאות המיידיות של האינטרנט.

היא נכנסה לאתר שלה בקיץ שעבר ופירסמה מודעה שהיא מחפשת גבר. היא כה רעבה לסקס, כך כתבה במלים מפורשות מאוד, עד ש"חפצים דוממים מתחילים להיראות טוב". ב-8 בדצמבר, ביום הולדתה ה-45 היא נישאה לאחד מהאנשים שענו למודעה, יועץ לנוער באגודה לגמילה מסמים ושמו בארי הרידג', בן 38, בכנסייה בלאס וגאס (שבה החלה בריטני ספירס ב-2004 את נישואיה לג'ייסון אלן אלכסנדר, שהחזיקו מעמד 55 שעות) וכמעט העבירה בשידור חי את ליל הכלולות בטוויטר. הם נפרדו כעבור כמה ימים. ואז התפייסו. ואז נפרדו שוב. עכשיו, היא אומרת, הם חזרו להיות זוג והם מאוהבים מאוד. כל שלב במערכת היחסים שלהם, היא אומרת - ותולה את הקולר בבדידות הסלבריטאית, באסטרטגיה שגויה וב"יותר מדי אדרנלין, יותר מדי התרגשות, יותר מדי הכל" - הופץ בציוצי טוויטר ובבלוג כמעט בזמן אמיתי, בלוויית תצלומים וטלפונים מזדמנים לכתב או לתחנת רדיו, ועורר מטר של כותרות מתחכמות.

קריאה לעזרה

היא אינה הסלבריטאית הראשונה שגילתה שאור הדחף הרוקנרולי מתעצם מאוד בעזרת טלפון חכם או מחשב נייד. ג'ון מאייר וקורטני לאב, בין השאר, פירסמו שערוריות משלהם, קילובייט אחרי קילובייט. פרשת צ'רלי שין בשנה שעברה, שנמסרה רגע אחר רגע בטוויטר, בתוספת דברי פרשנות קליטים, היתה יכולה להיות הרבה פחות מרתקת אילו הועברה בפקס. אבל אין מי שניצל את פוטנציאל הקישוריות המתמדת לחולל אסון פומבי טוב יותר מאוקונור. היא רגילה ליצור חדשות באמצעות התפניות הדרמטיות בחייה - היא הוסמכה לתפקיד כומר בקבוצה קתולית עצמאית ב-1999; היא יצאה מהארון כלסבית בשנת 2000, ואחר כך חזרה בה - אבל תמיד עשתה זאת במסגרת ראיונות והצהרות פומביות.

בהתבטאויותיה באינטרנט שולטות רק הגחמות שלה, אפלות ככל שיהיו. ב-11 בינואר היא צייצה קריאה לעזרה וחיפשה פסיכיאטר בסביבת מגוריה. "אני ממש לא מרגישה טוב", כתבה, "אני בסכנה". היא עלתה על טיסה לאמריקה, להופיע בטקס גלובוס הזהב, וניסתה ליטול מנת יתר של גלולות שנשאה בתיקה, כך סיפרה בראיון. אפילו אלה שלעגו לה על החשיפה המוגזמת ברשת נאלמו כשנודעו החדשות האלה.

ובה בעת החלו להתפשט השמועות על חזרתה למיטבה מבחינה אמנותית. בנובמבר היא ביצעה מוסיקה מאלבומה הבא בהופעה קטנה בהאקני שבמזרח לונדון. ג'ון אייזלווד, המבקר רב ההשפעה של העיתון "איוונינג סטנדרד" הלונדוני, אמר שההופעה "דיגדגה את עמוד השדרה, היפכה את הקרביים", והעניק לה חמישה כוכבים. "היתה תקופה ששינייד אוקונור נראתה אבודה", כתב. "לפי ההופעה הזאת נראה שהיא מצאה את עצמה".

האלבום החדש, "?(How About I Be Me (and You Be You" ייצא ב-20 בחודש. הוא הוקלט באולפן אינטימי בלונדון, בביתו של ג'ון ריינולדס, לשעבר בעלה, אבי הילד הבכור שלה, שותפה המקצועי הוותיק. האלבום משלב אידיאליזם וציניות, אהבה ואובדן, במינון דומה. במיטבו, כמו ב"Reason With Me" המהפנט, הוא אינו נופל מאלבום הבכורה שלה, "The Lion and the Cobra", מ-1987 באינטנסיביות ובתנופה.

"כששינייד שרה שיר, היא ממש מתכוונת למילים שהיא שרה", אומר ריינולדס. "היא מרגישה את זה".

אוקונור, כך אומרים מכריה, גלויה באופן כמעט פתולוגי. "היא אדם רגשני מאוד, ולפעמים קשה מאוד להיות אדם רגשני בעולמנו", אומר ריינולדס. "אבל בגלל זה אנשים מתחברים למוסיקה שלה. היא אומרת מה שהיא מרגישה, לפעמים בצורה מכאיבה".

אוקונור לא היתה מוכנה להרחיב את הדיבור על ניסיון ההתאבדות, בתקווה לגונן על ילדיה. אבל היא רצתה לבחון את השאר "כי אני לא רוצה שזה יהיה כמו בריטני ספירס, שיש שתיקה ואנשים יכולים להגיד כל מה שמתחשק להם ולתייג אותה". קוראים לה משוגעת, היא אומרת, וזה פוגע: "זה פוגעני לא פחות מגזענות או הומופוביה". היא התאשפזה מרצונה במוסד פסיכיאטרי אחרי התקרית. כשיצאה משם הבטיחה שלא תקרא עיתונים ולא תצפה בחדשות. עכשיו, כשדברים מציפים אותה, היא מדמיינת את עצמה עומדת מתחת למפל ומתנקה מדאגותיה, או שהיא מדברת עם פסיכותרפיסט. היא לומדת, לדבריה, לקבל את העובדה שהיא אדם טוב.

על כוס קפה בפאב אוקונור נשמעת משכילה, מנבלת את פיה, בטוחה בעצמה. ופתאום היא כבר לא כזאת. בשלב מסוים היא שואלת בקול אם היא טובה או רעה. עיניה האפורות, שכתם צהוב וחום במרכזן, מתמלאות התרסה כשהיא מדברת על תקשורת החדשות האירית ועל נישואיה. הן מתרככות כשהיא מדברת על ילדיה, שבשבילם היא טומנת בכיסיה עוגיות, לקחת הביתה. היא מתמודדת בימים אלה עם דיכוטומיה, לדבריה. בתוך ביתה - השוכן אי שם בקאונטי ויקלו, במקום שהיא מעדיפה שלא לנקוב בשמו - בתוך בלגן אטומי של צעצועי ילדים ופסלי ישו (יש שם גם כרזה של "עשרת הדיברות של הילידים האמריקאים" וגיטרה ועליה הדגל הרסטפארי), היא שלווה, ממוקדת בילדיה הקטנים, בני חמש ושמונה, ובאחיהם למחצה הבוגרים יותר, בני 16 ו-24. מחוץ לכותלי הבית, היא נאלצת למצוא את שביל הביניים, היא אומרת, בין האימפולסיביות הבלתי מסוננת שליוותה את הקריירה שלה - מאגר הרגשות הגולמיים שהזינו את דמעותיה בזמן צילום הקליפ לשיר "Nothing Compares 2 U" - לבין צורכי משפחתה.

אבל אף שפעולותיה האחרונות והשפעתן על יקיריה מעסיקות אותה, "אני לא חושבת שאני צריכה להתנצל על משהו", היא אומרת. השיפוט על התנהגותה, היא אומרת, קשור למגדר שלה: "אומרים שאני אשה שלא מתנהגת כמו שאשה אמורה להתנהג, אז אני בטח מטורפת, או רעה, או מרדנית, או שערורייתית. אבל אילו הייתי גבר לא היתה בכלל שאלה אם יש לי על מה להתנצל. אף אחד לא שואל את מיק ג'אגר אם הוא נרגע".

במידה מסוימת, היא אומרת, חייה עדיין מושפעים במידה מכריעה מהתעללות שעברה בילדותה מצד אמה. היא ואחיה חטפו "מכות קשות עם כל מכשיר שאפשר להעלות על הדעת", אמרה למגזין "ספין" ב-1991 והאם אמרה להם שהם מלוכלכים וחסרי ערך. "היינו שומעים את צעדיה של אמא שלי", סיפרה, "ומיד עברו בנו צמרמורות של פחד". ב-2007 אמרה לאופרה וינפרי שהיא סובלת מהפרעה דו קוטבית. "אבל זו לא היתה אבחנה נכונה", היא אומרת עכשיו. "אני סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית בגלל ההתעללות, ואני מתמודדת איתה כל יום כשלעצמו". היא דנה בסוגיות האלה בפומבי אחרי שהלהיט שלה, שירו של פרינס "Nothing Compares 2 U", כבש את צמרות טבלאות המכירות באמריקה ובבריטניה ב-1990 והפך אותה לכוכבת של ממש ולאלילה גלוחת ראש לנשים רבות. אלבומה משנת 1990 "I Do Not Want What I Haven't Got" נמכר במיליוני עותקים. אבל בשנים שלאחר מכן היא הכריזה על מעין פרישה ממוסיקת פופ, ערכה ניסויים במוסיקה אירית עממית מסורתית וברגאיי ולמדה שירה קלאסית. היא חזרה לאירלנד, לאחר פרקי זמן שבהם התגוררה בלונדון ובלוס אנג'לס, "כדי שהילדים שלי יוכלו להיות קרובים לאבות שלהם".

כשפתחה בשנה שעברה בלוג וחשבון בטוויטר, היא אומרת, כבר השלימה עם זהותה. אוקונור אומרת, "מוסיקאים נשלחו לעולם כדי לעזור לאנשים, ולכן אנחנו מוכרחים להיות פגומים, אחרת איך הם יזדהו אתנו?"

היא רוצה אותם דברים שכולם רוצים: קשר שמח, ילדים מרוצים, קריירה פורחת. "אני רוצה להיות כמו כולם, אבל אני מוכרחה להשלים עם זה שאני לא יכולה להיות כמו כולם, כי לפעמים אני פוגעת באחרים", היא אומרת. כשיצאנו מביתה היא נפרדה מאתנו לשלום בחיבוקים רחבים, חסרי מבוכה. בימים שלאחר הראיון היא כתבה לי במסרונים מחשבות חדשות שעלו במוחה, ראויות ולא ראויות. אבל החשבון החדש שלה בטוויטר סגור, נגיש רק לאנשים שהיא מכירה.

"זה כבר לא כיף", היא אומרת בראיון. לאף אחד מבין האנשים ששופטים אותה, כתבה במסרון, "אין שמץ של מושג איזו רמה של בדידות מובילה" לצעדים השגויים שלה. אבל היא תקיים את נדרה שלא להגזים בשיתוף ברשת, משום שכפי שכתבה במסרון אחר, היא רוצה שיכירו אותה בזכות שני דברים בלבד שהיא גאה בהם: "המוסיקה שלי והעובדה שתקפתי את הוותיקן". וזהו. *

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו