בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להלחין את הדממה ולצאת עם אוסקר

לודוביק בורס, שזכה באוסקר על הפסקול שהלחין ל"הארטיסט", ניגן בנעוריו בלהקות פופ ומטאל, וכיום חושב שהעתיד נמצא במוסיקה האלקטרונית

4תגובות

ביום חמישי שעבר, שלושה ימים לפני שזכה בפרס האוסקר על הפסקול שכתב לסרט "הארטיסט", ישב לודוביק בורס בסטודיו שלו בפאריס ועבד על אדפטציה של אחת המנגינות בסרט לאקורדיון, הכלי הראשון שבו ניגן בילדותו. "אני לא יודע מה יקרה בטקס האוסקר, ואיך ייראו החיים של כולנו אחריו, אז אני משתדל להספיק לעבוד כמה שיותר עד אז", אמר.

"אני לא מתוח, אבל אני מתרגש מאוד", הוסיף בורס. "אני לא יודע אם יש לי סיכוי" - ומובן שאחרי הזכייה בקטגוריית הפסקול בפרסי גלובוס הזהב והאוסקר הבריטי ונוכח המומנטום האדיר של "הארטיסט", הוא היה מועמד כמעט בטוח - "אבל עצם המועמדות היא כבוד גדול בשבילי, ועוד לצד מלחינים גדולים כמו ג'ון ויליאמס, הווארד שור ואלברטו איגלסיאס".

האם לפני שנתיים, נניח, הוא היה מאמין ש"הארטיסט" יזכה להצלחה כל כך גדולה ושהפסקול שלו יזכה בכל כך הרבה פרסים? "ברור שלא. לא הייתי מאמין", אומר המלחין בן ה-41, "אני עוקב אחרי הצמיחה של הסרט הזה כבר 11 שנה, מאז שמישל (הזנוויציוס, במאי 'הארטיסט') הגה את הרעיון. אני כל כך שמח בשבילו. לעשות סרט אילם בעידן שלנו! בהתחלה לא ציפינו לשום דבר. בסך הכל רצינו לצלם סיפור אהבה עם שקט. והמשימה שלי היתה לעקוב אחרי החזון של מישל כמיטב יכולתי ולכתוב פסקול שייצור תרכובת כימית נכונה עם הסרט. לא יכולנו לצפות את מה שקורה בחודשים האחרונים. אנחנו כל כך... כל כך... פוווווו", בורס משחרר אנחה צרפתית. "זה פשוט לא ייאמן".

אי–פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

בורס מספר שהעבודה על הפסקול של "הארטיסט" התחילה בהקשבה אינטנסיבית, הן שלו והן של הזנוויציוס, לשורה של יצירות קלאסיות ופסקולים קלאסיים, מתוך רצון לשאוב מהם השראה. "הקשבנו ליצירות סימפוניות מהתקופה הרומנטית", אומר המלחין. "הרבה צ'ייקובסקי, ברהמס. וגם למלחינים צרפתים פוסט-רומנטיים כמו דביסי וראוול. לצד היצירות התזמורתיות הקשבנו גם לפסקולים קלאסיים של מקס שטיינר, אריך קורנגולד, הוגו ריזנפלד וברנרד הרמן".

ההשראה שיוצרי "הארטיסט" שאבו מהרמן, ובעיקר השימוש שלהם במוסיקה שהוא כתב ל"ורטיגו" של היצ'קוק, עוררו בחודש שעבר סערה קטנה. השחקנית קים נובאק, שכיכבה ב"ורטיגו", זעמה על המעשה הזה, קנתה מודעת עמוד במגזין "וראייטי" וכתבה בה שהיא "מרגישה כאילו הגוף שלי - או לפחות גוף היצירה שלי - חולל על ידי ‘הארטיסט'... העבודה של מלחין הפסקול, של הבמאי, של ג'ימי סטיוארט ושלי - חוללה. אני היחידה שיכולה למחות עכשיו".

בתגובה אמר הזנוויציוס: "'הארטיסט' הוא מכתב אהבה לקולנוע... אני אוהב את ברנרד הרמן. סרטים רבים עשו שימוש במוסיקה שלו, ואני שמח שהיא נוכחת גם בסרט שלי. אני מכבד ומוקיר את קים נובאק וצר לי לשמוע שהיא אינה שותפה לדעתי". בורס עצמו לא התייחס למחלוקת.

בתחילת העבודה של "הארטיסט" הקשבת גם למוסיקה שליוותה סרטים אילמים מפורסמים? ניסית לנתח את התפקיד של המוסיקה בסרטים האלה?

"הקשבתי, אבל אני לא חושב ששאבתי השראה מהמוסיקה של הסרטים האילמים", אומר בורס.

מדוע?

"מפני שזאת לא היתה מוסיקה רומנטית, ואנחנו רצינו מוסיקה רומנטית בשביל ‘הארטיסט'. לכן הושפענו בעיקר מהמוסיקה הסימפונית של סוף המאה ה-19 ומהפסקולים ההוליוודיים הגדולים. שאבנו מהם השראה ורעיונות. בימינו אנחנו לא ממציאים שום דבר".

אחת היצירות שהשפיעו על בורס, ובאופן מיוחד על כתיבת המנגינה המאיירת את דמותו של גיבור הסרט, ז'ורז' ולנטין, היתה שיר של ברהמס לקול ופסנתר ("Sapphische ode"), שבורס שמע במקרה בזמן שהתלבט איך להתאים את המוסיקה הנכונה לדמותו של ולנטין. "התקשיתי למצוא את הכיוון הנכון, והשיר של ברהמס עזר לי", מספר המלחין. "שמעתי בשיר הזה את הערכים שביקשתי לבטא, הערכים של ז'ורז': הגינות, תמימות, שבירות".

משעשע לשמוע אותו אומר את שלוש המלים האחרונות - Dignity, Naivity, Fragility - מפני שההטעמה שלהן לא יכולה שלא להזכיר את הסיסמה של המהפכה הצרפתית: Liberte, Egalite, Fraternite.

הזנוויציוס התאהב במנגינה של ז'ורז' ולנטין, סיפר בורס בראיון שמופיע בחוברת הדיסק של פסקול "הארטיסט". "אני יודע שהוא השמיע אותה באופן קבוע על הסט", אמר. "המלחין בדרך כלל לא יודע על הדברים האלה, וזה היה מספק מאוד לשמוע את זה". הזנוויציוס התלהב גם מחמש מנגינות הנושא הנוספות שבורס כתב, ואז התחילה עבודה מפרכת של פיתוח המנגינות, תזמור והתאמה לסצינות הערוכות.

"הבעיה הגדולה היתה שלא היה לנו זמן", אומר בורס. "זה היה נורא. היינו חייבים להספיק לגמור את הסרט עד פסטיבל קאן. העבודה כולה נמשכה ארבעה חודשים בלבד, ומאחר שזה סרט אילם יש בו פי שניים מוסיקה מאשר בסרט רגיל. עבדנו כמו מטורפים. זמן, זמן, זמן. ואתה כל הזמן צריך לשנות את המוסיקה ולהתאים אותה לעריכה של הסצינות. את עבודת התזמור עשינו בשלושה שבועות בלבד. לכן השתמשתי בחמישה מתזמרים. למזלי, התזמורת הפילהרמונית של בריסל היתה נפלאה". בחוברת הדיסק הוא מוסיף: "זה היה שמימי, "הנגנים אמרו לי שזמן רב הם לא נהנו כל כך בזמן הקלטת פסקול. כולנו התאהבנו זה בזה".

בורס, מתברר, הוא בכלל לא מוסיקאי קלאסי בהכשרתו. אין לו הכשרה מסודרת בהלחנה או תזמור. "אני אוטודידקט", הוא אומר. "בילדותי ניגנתי באקורדיון, ומאוחר יותר ניגנתי בלהקות פופ ומטאל".

מטאל?

"מטאל. אחר כך התחלתי להפיק מוסיקה אלקטרונית. אני חושב שזה העתיד של המוסיקה. הרי אף אחד כבר לא יכול לכתוב מלודיה חדשה".

אבל אתה מלודיסט. הפסקול של "הארטיסט" מלא במלודיות.

"כן, כן, זה נכון", אומר בורס.

יש בסרט מתח מעניין בין תחושה מכוונת של מלאכותיות לבין רגש פשוט ונדיב. איך הצלחת לבטא במוסיקה את שני הלכי הרוח המנוגדים האלה?

"זאת שאלה פילוסופית מאוד מעניינת", אומר בורס, "אבל האנגלית שלי לא מספיק טובה כדי לענות עליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו