בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההופעה של מקוי טיינר: הדהוד מעבר מפואר

מי שציפה לברקים ורעמים בהופעה של פסנתרן הג'ז הגדול מקוי טיינר התאכזב. אבל התקווה הריאלית לשמוע חלקיקים מהר הגעש שהיה פעם התממשה

5תגובות

הופעות של ענקי ג'ז בשנות ה-70 וה-80 לחייהם נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא ההופעות העצובות של ענקים שתש כוחם (דוגמאות זכורות מהשנים האחרונות: ג'ימי סמית, קרטיס פולר, הלן מריל).

הקבוצה השנייה היא ההופעות הנפלאות והמרגשות של ענקים שכוחם הפיסי נחלש, אבל הם נותרו חדים ומדויקים ויצירתיים ואף נוספה להם בינת זקנה נהדרת (יוסף לטיף, ג'וני גריפין, ולאחרונה: מרשל אלן וסאן רא ארקסטרה).

הקבוצה השלישית מתמקמת בין שתי הקבוצות הראשונות וכוללת הופעות של ענקים שמצליחים להביא לבמה שביבים מגדולת העבר שלהם, אבל השביבים האלה, יפים ומרגשים ככל שיהיו, נותרים מפוזרים מדי ומתקשים להתחבר להופעה בעלת עומק. לקבוצה הזאת משתייכת הופעתו של הפסנתרן הגדול מקוי טיינר.

אם מישהו ציפה לברקים ורעמים מההופעה הזאת, ייתכן מאוד שהוא התאכזב. אבל אלה לא היו ציפיות ריאליות. הנגינה של טיינר המבוגר רחוקה שנות אור מהנגינה של טיינר הצעיר, שהיתה הר געש מתפרץ של מקצבים שועטים, הרמוניות ייחודיות וצבעים מוסיקליים עזים. הר הגעש הזה כבר לא פעיל, ולא היתה סיבה אמיתית לצפות שהוא יתפרץ פתאום במלוא עוזו. התקווה הריאלית היתה שנזכה לשמוע הד יפה של פעילות העבר המפוארת, והתקווה הזאת התגשמה פה ושם.

ניר קידר

זה קרה בצורה היפה והמרגשת ביותר בקטע "African Village", שבו טיינר בישל לאט ובהדרגה את הגרוב המיוחד שכל כך מזוהה אתו. יד שמאל המפורסמת שלו נתנה את הטון, יד ימין ניגנה מלודיה מינימלית והקונטרבסיסט ג'רלד קנון סיפק פעמה רחבה וגמישה. התחושה הסוחפת והמתגלגלת שהמוסיקה יצרה עוררה להרף עין את השאלה המופרכת, מה היה קורה אם במקום פרנצ'סקו מלה הסולידי היה יושב ליד התופים אלווין ג'ונס הגדול, חברו של טיינר לרביעייה המונומנטלית של ג'ון קולטריין (ג'ונס מת לפני שמונה שנים, כך שבואו לישראל היה מעט בעייתי).

זה לא היה הקטע היחיד בהופעה שבו החותם העז של טיינר הידהד על הבמה, גם אם בצורה מוחלשת. היו עוד כמה קטעים כאלה. אבל חייבים לומר שלצד הרגעים היפים האלה היו גם לא מעט ביטויים לירידה הניכרת בכושרו של טיינר. יד ימין שלו, למשל, היתה חלשה ומוגבלת, והוא התקשה לזקק מלודיות בעלות היגיון ויופי ורציפות. מדי פעם, כשהרגיש שהוא צריך לספק אמירה מלודית, הוא הרביץ עם יד ימין פסאז' מהיר ושטחי, שרק העמיק את האכזבה מההיבט הזה.

בחלק השני של ההופעה היה אמנם קטע סולו חרישי ויפה, ופה ושם צצו שברי מנגינות מספקים, אבל התקווה שטיינר יפצה על הירידה הבלתי נמנעת באנרגיה באמצעות נגינה שיש בה עומק מלודי שקט - לא התממשה.

פתח תקוה לא ידועה כמעוז ג'ז, וזאת היתה הפעם הראשונה זה שנים רבות שהופעת ג'ז של אמן מרכזי מחו"ל התקיימה בעיר. היה מרענן לראות את קהל שוחרי הג'ז, שמתרכז בדרך כלל במועדונים ובאולמות של תל אביב וירושלים, מגיע לאם המושבות, אבל היכל התרבות של פתח תקוה התגלה כאתר בעייתי בכל הנוגע לסאונד. אחד המגברים בצד הימני של הבמה השמיע לאורך כל ההופעה צרימה איומה שעיוותה את הצליל של הפסנתר. אילו לפחות היו מתקנים את הפגע בהפסקה, אבל הוא רק התגבר בחלק השני של ההופעה.

קשה לדעת אם טיינר היה מודע לצרימה הבלתי נסלחת. אם כן, בוודאי היה לכך חלק בהחלטה שלו לא להעניק לקהל האוהד אפילו הדרן אחד.

שלישיית מקוי טיינר. היכל התרבות בפתח תקוה, 10.3



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו