בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האור בו אני חי

אחרי שהות קשה ומחשלת בלונדון, הזמר והמוסיקאי ארנון נאור - או בשם הבמה שלו סאן טיילור - חזר לארץ, הוציא אלבום בכורה ופירק את השמש לגורמים

6תגובות

"אני מתרוצץ על השמש שעשויה טלאים-טלאים, כמו כדורגל, והם נפרמים כל הזמן. מהחריצים פורצת לבה בזמן שאני מנסה, ללא הצלחה, לתפור אותם זה לזה, מנסה למנוע ממנה מלהתפוצץ" - זהו, במלותיו, תיאור החלום האפוקליפטי שממנו קיבל הזמר והמוסיקאי ארנון נאור את ההשראה לשם הבמה שלו, סאן טיילור.

חמש שנים שבהן חי בלונדון סיפקו לנאור, בן 31, די והותר משקעים בשביל לכתוב את אלבום הבכורה "Like the Tide". את כל 11 שירי האלבום הוא כתב (באנגלית) והלחין בזמן שגר בעיר האפורה, תקופה שהוא מגדיר כבודדה ביותר בחייו. עם זאת, הוא לא היה שם לגמרי לבד: היו לו חברים, הוא יצר והופיע עם להקה במשך תקופה ואף למד שם מוסיקה וסאונד. אך משהו מהתחושה הזאת חילחל לנשמתו ומשם ישירות ליצירתו.

כשחזר לישראל לפני כשלוש שנים, הסב את חדר השינה שלו לאולפן הקלטות והחל לעבוד עם אחיו, המתופף אודי נאור, בן 24, על העיבודים, שמתאפיינים בצליל עוטף וחם. כעת הוא מוציא את האלבום לאור השמש הישראלית. בשבת הוא ישיק אותו בהופעה עם להקה במועדון לבונטין 7 בתל אביב; הוא גם יארח בהופעה את הזמרת מאיה איזקוביץ'.

 

על אף ההשפעות הפולקיות ולמרות האנגלופיליות הגלויה של נאור, שבאה לידי ביטוי אפילו במראהו החיצוני (מעיל שחור, ארוך ומחויט עם צווארון גדול, תספורת לא קצרה מדי ומלים שיוצאות מדי פעם באנגלית), האלבום אינו מנסה להיות בריטי. נכון שהאווירה בשיריו סגרירית, אך אפשר לומר כי היא משקפת מעין מזג אוויר נפשי שקשה למקמו במדויק.

נאור סבור כי יש מכנה משותף לכל שירי האלבום, גם אם הוא עצמו הבין זאת רק בדיעבד. "חוויה שקיימת בכל אחד מהשירים קשורה בממד הזמן - איך שהוא עובר, מה שהוא בונה ומפרק. גם שם האלבום נוגע בזה", הוא אומר.

לפחות שניים מהשירים באלבום עוסקים בנתק דרך משחקי מלים. ב"Slowly" המלים "I'm nobody's Sun". הדובר בשיר כמו התייתם מצד אחד, ומצד שני, הוא גם אינו מאיר לאף אחד את הדרך. בשיר "Fatherland" (מולדת, ארץ אבות) מתגעגע הדובר לריח תפוזים.

"ב'Fatherland' יש בית שמתייחס לתקופה שהייתי באמסטרדם", מגלה נאור. "נפלה עלי שם תשישות רוחנית שנובעת מהאפשרות להיות בכל מקום ובשום מקום באותו הזמן. כלומר, יש הבדל בין המצב שאתה נמצא בו כאן בארץ כשאתה אומר לעצמך: ‘כן, אני יכול לעבור לגור במדינה אחרת, אני מכיר כמה אנשים, אני אסתדר', לבין המציאות שבה אתה מוצא את עצמך במקום קר וזר ומבין שמתוקף היותך בו, גם אתה עצמך משתנה. זה מפחיד".

דניאל צ'צ'יק

האלבום אינו קל לעיכול. אמנם הוא מלודי ונעים, אך אינו כולל מנגינות מהסוג שנתפס אצל המאזינים באופן מיידי. בשיר "Don't Knock on My Door" אפשר לאתר השפעה של ג'ז עם התיפוף במברשות וליין הקונטרה-בס העולה ויורד. "השיר נכתב בתקופה שבה למדתי מוסיקה. התחלתי אז ‘לחפור' במיילס דייוויס, צ'רלס מינגוס ואחרים. אין לנו איזשהו אתוס מקובע של להקת רוק או פולק".

האם יש באלבום גם שיר שמח?

"כן, ‘On Our Way'. מובן שיש בו עצבות, אבל הוא משמח".

על עטיפת האלבום מופיע תצלום בשחור-לבן מ-1925 של הבלרינה הרוסייה המפורסמת אנה פבלובה. "היא נראית בה קצת כמו רוח רפאים", אומר נאור ומסביר את הקשר בין פבלובה לשירים: "היא עומדת על קצות האצבעות במין עדינות שברירית, אבל יש בה גם המון עוצמה".

הוא מספר על צירוף מקרים מוזר שהוביל אותו לבחור בה לעטיפה: "לפני שנתיים, אחרי שכבר עזבתי את לונדון וכחלק מהעיסוקים המשותפים שלנו, אחי ואני הקלטנו בפאריס אלבום עם צמד צרפתי-ישראלי ששמו ‘שרלוט ומגון'. ביום האחרון שם הגענו לחנות מתנות ובזמן שאחי חיפש מתנה לחברתו, אני עילעלתי בפוסטרים עד שנתקלתי בזה של פבלובה. לא ידעתי בכלל שזו היא, אבל לא היה לי ספק שזו תהיה העטיפה של האלבום".

עוד קודם לכן, כאשר חי בלונדון, עבד נאור במשך ארבע שנים בתור איש סאונד בביתה של פבלובה, שמשמש כיום סטודיו לריקוד ומוזיאון לשימור מורשתה. "יום-יום הייתי מביט בתמונות שלה שתלויות על הקירות", הוא נזכר. "כשהבנתי שזו היא שראיתי בפוסטר ההוא בפאריס, פתאום דברים התחברו לי. היא חלק בלתי נפרד מהנוף של השירים שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו