בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריקוד ומכונה

מקצבים אלקטרוניים קרים לצד טכניקות סאונד מהדאב הג'מייקני - האוסף "מטאל דאנס" הוא הרבה יותר מנוסטלגיה אישית לסצינת מועדונים אבודה

תגובות

את המונח אי-בי-אם (אלקטרוניק באדי מיוזיק) טבע בשנות ה-70 ראלף הומר מההרכב "קראפטוורק". החזון שלו היה לאחד בין הקצב של המכונות לדחף הפיסי האנושי. עשור מאוחר יותר אימצו את חזונו הרכבים כמו "פרונט 242" ודי-איי-אף" ויצרו ממנו תנועה מוסיקלית עולמית. האוסף החדש "מטאל דאנס" כולל מחווה לרגעיה המוכרים לצד קטעים נדירים שנשכחו. בין ההרכבים הכלולים בו נמנים "ילו" ו"ניצר אב".

טרבור ג'קסון חווה את המוסיקה הזאת בזמן אמת במועדוני לונדון באמצע שנות ה-80. ג'קסון, הידוע כאדם שיש לו "כל תקליט שיצא אי פעם", או 50 אלף בפעם האחרונה שהוא ספר, הקים את הלייבל המשפיע אאוטפוט שהוציא בשנות האלפיים את התקליטים הראשונים של "אל-סי-די סאונד סיסטם" וה"ראפצ'ר". במקביל הוא יצר את הפרויקט המוסיקלי האלקטרוני "פלייגרופ" ועיצב עטיפות תקליטים של רבים, החל ב"אס-אקספרס" בשנות ה-80 וכלה ב"סולווקס" בשנות האלפיים. כאנציקלופדיה מוסיקלית, זה האיש המושלם לאוסף הכפול החדש מבית חברת התקליטים הבריטית סטראט, שהחזון שלה הוא לשמר ולהחזיר לשיח המוסיקלי אבני דרך שנשכחו בשולי היסטוריית הפופ הגלובלית.

ג'קסון, שבנעוריו היה קלאבר בלונדון, הגדיר את האוסף כפסקול נעוריו האולטימטיבי שהחל עם העניין המתעורר שלו בלהקת "יומן ליג" והמשיך משם לצדדים הניסיוניים של מוסיקת הריקודים באייטיז. אבל מוסיקת הנעורים שאליה חזר היא הרבה מעבר לנוסטלגיה אישית לסצינת מועדונים אבודה.

באקלים התרבותי הנוכחי, כעשור אחרי האלקטרוקלאש, קם דור חדש של הרכבים חדשים ששואבים השראה מאותה תקופה. שלא כמו לאוספים תקופתיים שכוללים רק את הלהיטים המוכרים ביותר, ג'קסון בחר להיצמד לרוח הניסיונית של הסגנונות שכלולים באוסף - אי-בי-אם, מוסיקה תעשייתית ופוסט-פאנק, ולצד כמה שמות גדולים וקטעים מוכרים כלולים באוסף הרבה בי-סיידס, גרסאות דאב והרכבים פחות מוכרים שמציירים תמונה רחבה ואותנטית של ההתרחשות המוסיקלית האלקטרונית הניסיונית של שנות ה-80.

הבסיס המוסיקלי המשותף לכל הלהקות באוסף היה שימוש במקצבים אלקטרוניים קרים ומכניים והתנסות בטכניקות סאונד שהגיעו מעולם הדאב הג'מייקני. אבל יש בו גם מגוון רחב. כמה מאותן להקות השפיעו על יצירת צליל ההאוס והטראנס האירופאי שנולד לקראת סוף העשור ההוא ולהבדיל מהרכבים אחרים השפיעו על הצליל של הרוק והמטאל התעשייתי.

במשך השנים שהאוסף מכסה, 1980-1988, עברו כמה מהלהקות הכלולות בו מהשוליים התעשייתיים אל מוסיקה קומוניקטיבית יותר. גם אם בזמן אמת מעריציהם המקוריים של הלהקות התאכזבו מהשינוי, בפרספקטיבה של זמן נקודת המעבר בין הגישה הניסיונית למקצבים רקידים היתה השלב המעניין ביותר ביצירתן.

"קברט וולטר" מופיעים באוסף עם השיר "Seconds Too Late". ההרכב שהגיע משפילד בצפון אנגליה, כמו חלק ניכר מההרכבים שהובילו אז את הסצינה האלקטרונית, יצר קטע שהיה לצומת בין המעבר מהפוסט-פאנק למבנים המפורקים של האלקטרו והמוסיקה התעשייתית, ובין המבנה הפופי של בית ופזמון אל תפישה אבסטרקטית של הצליל כטקסטורה. ההרכב השתמש אז בטכניקות כמו גזירת סלילי הקלטות ונגינתם בלופ, כמקבילה המוסיקלית לטכניקות גזירה והדבקה של ויליאם בורוז.

שיר הנושא של האוסף, של ההרכב האוסטרלי "אס-פי-קיי", היה אחד הלהיטים הגדולים במועדונים האלטרנטיביים של שנות ה-80. את ההרכב הקימו במוסד פסיכיאטרי אח ומטופל. השניים שאבו את שמם מקולקטיב מרקסיסטי גרמני של מטופלים שראו בממסד הרפואי גורם קפיטליסטי מדכא וקראו "להפוך את החולי לנשק". על הבמה הבעירו חברי ההרכב אש והקישו על משטחי מתכת, בתלבושות ברוח "מקס הזועם". בשיר "מטאל דאנס" אפשר כמעט לשמוע את רגע המעבר מהצליל המנוכר של שנות ה-80 האפלות אל ההאוס האופורי שהגדיר את שנות ה-90.

הרכב נוסף באוסף, "אליאן סקס פיאנד", הצליח ליצור מוסיקה על-זמנית מקולאז' של השפעות מוסיקליות מתנגשות: רוקבילי ומוסיקה תעשייתית-גותית, ושימוש בסמפלרים ומקצבים רקידים לצד גיטרות. ההרכב, בעל מראה של דראג היישר מבית הקברות, בהשראת אליס קופר, מופיע באוסף עם הקטע "Under the Thunder".

בהאזנה לאוסף מפתיע לגלות עד כמה רבים מהקטעים שמרו על קסמם ועל צליל רענן. הסבר אפשרי אחד לכך הוא שרבים מהרגעים המוסיקליים המתועדים כאן נוצרו ממקום נטול קיבעונות ומגבלות התרבות שמסביב - מחוץ לשיקולים המסחריים של המיינסטרים וגם מעבר לטהרנות הז'אנרית של השוליים. ככאלה, גם במרחק של שלושה עשורים הקטעים באוסף יכולים לספק השראה שאפשר רק לקוות שהשפעתה תחזור להדהד לסיבוב נוסף. *

"Trevor Jackson Presents Metal Dance" (סטראט)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו