אלבום המחווה של ג'וני גרינווד להשראה הכי גדולה שלו

גיטריסט להקת רדיוהד מעריץ את קז'ישטוף פנדרצקי בן ה 78, המלחין הקלאסי העכשווי החשוב ביותר בפולין. והתחושה הדדית, מסבירים השניים

טום סרוויס, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טום סרוויס, גרדיאן

הפגישה הראשונה לא בישרה טובות במיוחד: "לחצתי את ידו אחרי קונצרט כמו מעריץ עלוב", אומר ג'וני גרינווד, הכוח היצירתי המניע של רדיוהד, אחד הגיטריסטים הגדולים בעולם וסמל ההרפתקנות המוסיקלית אפילו בתחילת שנות ה‑40 לחייו, על המפגש עם המלחין הקלאסי קז'ישטוף פנדרצקי, בן 78. בעיני רוב עולם המוסיקה הכוכב האמיתי הוא גרינווד, ולא המלחין החי הבולט ביותר בפולין כיום, גם אם פנדרצקי פרץ מחסומים יצירתיים בשנות ה‑50 וה‑60, פריצות שעדיין מטלטלות את עולמו של גרינווד.

ההתלהבות האובססיבית של גרינווד מהמוסיקה של פנדרצקי, בייחוד מעבודתו המוקדמת שעדיין נחשבת מהפכנית, הביאה את צלילי המודרניזם המוסיקלי לקהלים חדשים בדרכים שפנדרצקי היה יכול רק לחלום עליהן. הערצתו של גרינווד הניבה גם פרויקט חדש, "48 תגובות לפולימורפיה" ("פולימורפיה" היא יצירה של פנדרצקי מ‑1961), דיסק חדש והופעה חיה בהשתתפות פנדרצקי עצמו.

אבל כדי שכל זה יקרה היה על הזוג המוזר הזה להיפגש שוב. גרינווד נסע לביתו של פנדרצקי, סמוך לקרקוב, בית מוקף בגנים בוטניים נרחבים, והפעם ידע פנדרצקי מי הוא. פחות או יותר. "ניסיתי כמיטב יכולתי לא לפחד ולא להיות נבוך מרוב הערצה", אומר גרינווד, "והוא ניסה כמיטב יכולתו להרגיע אותי, וזה רק הגביר את החרדה שלי. הצטערתי שהוא לא היה מאיים יותר, אבל הוא פשוט ידידותי מאוד".

גרינווד. מוסיקת העתיד תהיה ללא חשמלצילום: רקס

גם ההנחות המוקדמות של פנדרצקי הופרכו. "לא ציפיתי שמישהו מעולם הפופ יהיה אדם נורמלי", צוחק פנדרצקי. "הוא מתלבש נורמלי, יש לו כבוד עצמי והנימוסים שלו ללא רבב". האם הכיר פנדרצקי את המוסיקה של רדיוהד? "סיפרתי לנכדה שלי והיא ידעה מיד מי הם. היא בת 11, והיא והילדים שלי נתנו לי כמה דיסקים כדי שאקשיב למוסיקה שלהם. אני מאוד אוהב אותה; היא רכה מאוד, מוסיקלית מאוד. ואחרי זה שמעתי שג'וני שאב ממני השראה ביצירות אחרות שחיבר".

משנת 2004 כותב גרינווד לסינפונייטה של לונדון, לתזמורת של בי-בי-סי, שהוא משמש כמלחין הבית שלה, ולתזמורת הקאמרית הפולנית AUKSO, שמתארחת בלונדון בימים אלה. מלבד זאת הוא מחבר פסקולים: אם ראיתם את סרט הקולנוע "זה ייגמר בדם" של תומס אנדרסון, אתם כבר מכירים את גרינווד; בפסקול שזורה עוד יצירה שכתב ב‑2005 בהשפעת פנדרצקי, "Popcorn Superhet Receiver".

פנדרצקי עצמו אומר שעליו להודות לגרינווד, כי בזכותו התוודע דור חדש של צעירים למוסיקה שלו: כשבוצעה "48 תגובות" בהופעת בכורה בוורוצלב בשנה שעברה, גדשו 9,000 צעירים את האולם, "והם מעולם לא שמעו על המוסיקה של הזקן הזה, פנדרצקי".

מה הדבר בפנדרצקי שמעורר בגרינווד השראה כזאת? "היצירות שלו יוצרות צלילים נפלאים, וזו חוויה נהדרת במיוחד לשמוע אותן מבוצעות בנגינה חיה. מכל המלחינים שהמוסיקה שלהם סובלת ממה שהקלטה עושה ­, פנדרצקי הוא אחד הקורבנות הגדולים ביותר. הרבה אנשים אולי חושבים שהמוסיקה שלו צורמנית ודיסוננטית או מכאיבה לאוזניים, אבל ההתרחשות המורכבת ­ בייחוד ביצירות כמו 'קינה לקורבנות הירושימה' ו'פולימורפיה' ­ והאופן שבו הצלילים מנתרים ברחבי אולם הקונצרטים, נהפכים לחוויה מקסימה כשיושבים שם. זה לא כמו להקשיב ל'פידבק' (צליל הצרימה של מיקרופון), וזה לא דיסוננס. זה משהו אחר. זו חגיגה של הרבה אנשים שעושים מוסיקה יחד ויש תחושה של ­ וואו, אתה רואה איך זה קורה".

פנדרצקי. נימוסים ללא רבב

זה הלקח האמיתי מעבודתו של גרינווד עם תזמורות. "המסר הגדול הוא שהפסקתי לאהוב הקלטות של תזמורות. למרות מה שאומרים המגזינים המקצועיים, שמספרים לך כמה כסף אתה צריך להוציא על רמקולים בבית, אתה לא שם, אתה לא באולם. כי כשאתה באמת באולם, ואתה שומע את התזמורת מתחילה לנגן, זה לא דומה לשום דבר אחר. העושר הזה שממלא את החלל, זה המניע שלי בימים אלה. אני ממש נעול על הימנעות מרמקולים ומחשמל".

רק רגע -­ ג'וני גרינווד, מתכנת-על, גיטריסט אובססיבי, מכור לניו-סאונד, רוצה לוותר על החשמל והאלקטרוניקה? "אני יודע שאני חוטא פה בצביעות איומה, כי כן, אני מבלה שעות על שעות בתכנות מחשבים בניסיון ליצור את הדברים האלה, ואני עדיין אוהב לעשות את זה. אבל אני חוזר לתזמורות כל הזמן וחושב, זה מדהים. וכשיושבים לפניך כל הנגנים בחדר, למה שתרצה מחשב נייד, למה שתרצה שכל זה יגיע אליך מתוך רמקולים?"

מוסיקה לוורידי עלה

יש כאן אירוניה כפולה ומכופלת. "פולימורפיה" של פנדרצקי, יצירה שהולחנה ב‑1961, לא היתה יכולה להיכתב ללא ניסיונו של המלחין הפולני באולפנים מימי ראשית המוסיקה האלקטרונית. וכמה מהפרטים ביצירה מבוססים על משהו שנדמה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני: פנדרצקי חיבר חולים פסיכיאטריים למכונות א-א-ג והשמיע להם יצירה מוקדמת שלו, "קינה לקורבנות הירושימה", ואז תרגם את הגרפים של גלי המוח שנרשמו בזמן שהקשיבו למוסיקה ­ למרקמים של "פולימורפיה". גרינווד יצר מחוות lo-fi לרעיון הזה ב-"48 תגובות".

כמחווה נוספת, הפעם לאהבתו של פנדרצקי לעצים, מצא גרינווד בגינתו עלה של עץ אלון והפך את קווי המתאר של הוורידים והגידים לחומר מוסיקלי. לא עוד עצים מפלסטיק (הכוונה לשירה של רדיוהד "Fake Plastic Trees"). "אני מקווה שהוא יראה בזה אקט של חיבה", הוא אומר, "אבל זה אולי אחד הדברים שנראים טוב רק בתיאוריה. הרי אני משמיע את החלק הזה רק במשך 30 שניות ביצירה של 20 דקות".

מתוך קונצרט של השניים בפולין

גרינווד מודה: "יש תחושת רטרו במה שאני עושה, אבל אני חושב שיש גם משהו שעדיין מרגש ורלוונטי בכתיבה לתזמורות. משונה, אבל כשאני הולך לאולם קונצרטים ושומע יצירות אלקטרוניות משנות ה‑60, הן נשמעות לי ממש מיושנות. אבל כשתזמורת מנגנת יצירה מאותה תקופה, שנשמעת אחרת כל פעם, זה נראה לי יותר מודרני. בגלל זה המוסיקה המוקדמת של פנדרצקי, וכל העניין של כתיבה לתזמורות, הם עדיין מודרניים מאוד. כשאני חושב על מוסיקה בעתיד, אני מדמיין אותה לעתים קרובות בלי חשמל, בעתיד דיסטופי פוסט-אפוקליפטי כלשהו. וזה מה שאני מקבל מפנדרצקי: אנשים עושים מוסיקה בכך שהם מוציאים כלי נגינה מקופסאות ומנגנים בהם. זה דבר מאוד ביזארי ומודרני".

כל זה הותיר את רישומו גם על רדיוהד, במאמציו הבלתי פוסקים של גרינווד להפיק ללהקה לוח צבעים צלילי גמיש כמו של תזמורת. הם עומדים לפני סיבוב הופעות בארצות הברית, ומבחינת גרינווד זה הזמן הטוב ביותר לכתוב את פסקולי הסרטים והמוסיקה לתזמורות, "במקום לעשות משהו בריא כמו ללכת לחדר כושר או לפגוש אנשים מלהיבים. זה המצב המושלם לעבוד". הוא מראה לי חוברת תווים מלאה בטיוטות לסרט החדש של פול תומס אנדרסון שהוא כותב לו פסקול. "איכשהו למדתי לכתוב תווים כמו מבוגר. פעם הייתי ממלא את ראשי התווים בלשון משורבבת" - ­ הוא מחקה תלמיד בית ספר מרוכז ­ - "אבל לפני כמה שנים רכשתי את המיומנות סוף סוף".

אבל גרינווד אינו זקוק לצניעות מזויפת בכל הנוגע ליצירות הקלאסיות שלו. "48 תגובות" אינה רק יצירה טובה למלחין שרגיל יותר לאולפן, אלא פשוט יצירה רבת דמיון, מרתקת וחדשנית, נקודה. וזו לא רק דעתי; גם פנדרצקי אומר את זה. "שום דבר ממה שג'וני עושה הוא לא העתקה של מה שאני עשיתי. אפילו שיטת התיווי שלו שונה משלי. הוא עושה דברים שאני לא עשיתי, והוא הלך לכיוון אחר תוך שימוש באלמנטים מהמוסיקה שלי. הוא מוכשר מאוד. אני אוהב את המוסיקה שלו מאוד".

אז מיהו עכשיו המעריץ הנלהב?

האלבום של ג'וני גרינווד עם קז'ישטוף פנדרצקי ייצא בחברת Nonesuch ב-12 במארס. פנדרצקי ינצח על יצירותיו מהאלבום עם התזמורת הקאמרית  AUSKO. מארק מוס ינצח על יצירותיו של גרינווד במסגרת פסטיבל קינוטקה לסרטים פולניים בברביקן שבלונדון ב-22 במארס.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ