ביקורת |

החדש של ניקי מינאז': פיצול אישיות מוסיקלי

היא מתזזת בין כל סגנון וקהל יעד אפשרי, ורוצה למכור כמה שיותר עותקים. זו הסיבה שאלבומה החדש של ניקי מינאז' סובל מחוסר איזון יצירתי

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה קוטנר

אחרי שהופיעה לצד מדונה במחצית הסופרבול, חברת מטאל ייצרה בובת ברבי בדמותה וחברה אחרת מייצרת פוליש לציפרניים על שמה, מגיע האלבום השני של ניקי מינאז'. את שיר הפתיחה היא שרה מתוך גרונו של האלטר-אגו החביב עליה, דמותו של רומן זולאנסקי, שהיא מגדירה כאחיה התאום, הומו עם פה מלוכלך שמשתלט עליה כשהיא במצב רוח אגרסיבי. "קח את התרופה שלך רומן, אתה תהיה בסדר", שרה לו אמו מרתה, דמות אלטר-אגו נוספת של מינאז', במבטא קוקני. השיר, שביצעה מינאז' בטקס פרסי הגראמי האחרון במופע בהשראת הסרט "מגרש השדים" כולל גם שירה של קטע מתוך שיר חג מולד דתי.

דרוש מאמץ מיוחד כדי להתייחס לחלקים השונים של "פינק פריידיי: רומן רילודד" כאלבום אחד. האלבום החדש של מינאז' נפתח בצלילים מבטיחים שיצרה הראפרית מחודדת הלשון שב"ניו יורק טיימס" הוגדרה באחרונה "הראפרית המשפיעה ביותר בכל הזמנים". בהמשך היא עוברת לשירי אר-אנ'-בי פופיים ובסוף מגיעה אל סדרת שירי יורו-דאנס מסחריים ותובעניים. במידה מסוימת, פיצול האישיות הזה הוא חלק בלתי נפרד מאישיותה של מינאז', שפרצה לפופ המסחרי רק לפני שנתיים עם אמביציה זרחנית, שטף ראפ מסחרר וחוצפה נטולת עכבות.

הזמרת, שנולדה כאוניקה מאראז' בטרינידד וגדלה בניו-יורק, הוציאה שורה של מיקסטייפים שמשכו אליה תשומת לב. ב‑2010 יצא האלבום הראשון והמצליח שלה, "פינק פריידיי", שכלל קטעי היפ-הופ  מחוספס לצד קטעי אר-אנ'-בי פופיים ובהם אירחה את קניה וסט וריהאנה. בין לבין נהפכה ליריבתה המושבעת של הראפרית ליל קים. אחרי שהאחרונה האשימה את מינאז' בהעתקת סגנונה בשיריה, החזירה לה מינאז' בשיר שנאה משלה שיצרה עם אמינם ובו על רקע מקצב דמוי מכונת ירייה אמרה שהיא לא רלוונטית.

אחד השירים מעוררי המחלוקת באלבום החדש שולף גם הוא ציפרניים מחודדות לכיוון ליל קים. בשיר, "Stupid Hoe", על רקע מקצב אלקטרוני מינימליסטי, מינאז' מטיחה ביריבתה "אני אנג'לינה, את ג'ניפר, תראי אל מי בראד הלך, ביץ'". ההתגוששות עם קים ללא ספק ממלאת אותה בהשראה ומרץ, אבל גם מדגימה את היעד שאליו מכוונת האנרגיה היצירתית של מינאז', כוכבת פופ נרקסיסטית שהעשייה שלה מהדהדת היטב באווירה התרבותית העכשווית.

אחרי חצי שעה של קטעי היפ-הופ ואר-אנ'-בי המתפקדים כמקשה אחת, "פינק פריידיי: רומן רילודד" חותך פתאום בחדות לכיוון אחר. האלבום של מינאז' מקבל בשלב זה אופי של מחרוזת חיקויים לזמרות הפופ המרכזיות של התקופה. לשירותה עומד בשלב זה המפיק של ליידי גאגא, רדוואן, מומחה ליצירת דאנס מצעדים גנרי. "סטארשיפס" הוא פופ דאנס כולל האלמנטים הקבועים ­ החל באפקט השירה האוטו-טיון וכלה בסינתיסייזרים דרמטיים של יורו-טראנס שבו נהפכת מינאז' לבת דמותה של קאשה. "ויפ איט" הוא קטע דאנס מהסוג שרועם ממכוניות מסחריות של ברסלבים, שהולם כמו פטיש ושבו היא שרה על הצלפה בשוט. בשיר "מרילין מונרו" שמוריד את הקצב, רדוואן עשה למינאז' את שיר המחווה הכי קרוב למקור שנעשה עד היום, לריהאנה.

מינאז' הצהירה שהיא מנהלת את המותג שלה בעצמה ולא נתנה לאיש להתערב בדימוי ובשירים שלה. הדבר איפשר לה מלכתחילה לייבא את החספוס של הרחוב והסגנון האישי שלה לטריטוריות הסטריליות של המיינסטרים. "פינק פריידיי: רומן רילודד" הוא אלבום שבו רתמה מינאז' את האיכויות האלה כדי למכור כמה שיותר אלבומים לכמה שיותר קהלים. הקסם של הוולגריות שלה בימיה כאנדרדוג ניצב כעת בחזית תעשיית הדימויים של הפופ העולמי, בערבוביה של גירויים שכמו יובאו מתוכניות ריאליטי ופורנוגרפיה.

התיזוז בין כל סגנון וקהל יעד אפשרי בפופ העכשווי גורם לכך שבצלילי הדאנס הסוגרים את "פינק פריידיי: רומן רילודד" כבר כמעט שוכחים את הפתיחה המבריקה של האלבום. זה אלבום שמהדהד בו יותר מכל דבר היעד שהציבה לעצמה מינאז' ביציאתו ­ מכירה של 5 מיליון עותקים ממנו וחוסר האיזון בין מינאז' כאמנית למינאז' כמפעל בסיבוב הנוכחי.

ניקי מינאז'. ציפרניים מחודדות לכיוון ליל קיםצילום: אי-פי

ניקי מינאז' ­ "Pink Friday :Roman Reloaded" (הליקון)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ