שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לירון עמרם מכניס אלקטרוניקה למוסיקה המזרחית

בנו של המשורר אהרן עמרם, שקידם רבות את המוסיקה הים תיכונית\ ממשיך את המורשת של אביו מכיוון אחר

אורי זר אביב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי זר אביב

"המוסיקה היאמנית שאבא הקים לתחייה ב-50 שנה האחרונות היא משמעותית ביותר בשבילי", מספר המוסיקאי לירון עמרם, אחד מששת ילדיו של הזמר, המשורר והאיש שקידם רבות את המוסיקה המזרחית והתימנית, אהרן עמרם בן ה-75.

בנו, לירון, מתאפיין בלוק טווסי, סלסול וחריפות פאנקית ומעודנת של סחוג ירוק עם יוגורט. הוא נראה מעין יצור כלאיים, גם אסלי וגם על גבול ההיפסטר הצעיר. ב-20 בחודש יארח במועדון רדיו אי-פי-ג'י-בי בתל אביב את אבי סינואני.

מאז היותו בן שלוש התלווה עמרם להופעות של אביו וגם ראה הופעות של גדולי הזמר המזרחי של שנות ה-90, "החל מאביהו מדינה עד לשריף", הוא אומר. "אבל היו גם כיוונים אחרים", הוא מסייג. "כמו המורה הרוסייה לפסנתר או האח המתבגר ששמע ‘נירוונה' ו'פרל ג'אם' בדציבלים גבוהים". בגיל 14 החל לנגן. אחרי שאחיו הבכור שחר חזר מטיול באוסטרליה הוא נחשף למוסיקה של דייוויד בואי, לני קרביץ ופרינס. "שחר תמיד היה שר ומסתובב עם פנקס שירים באנגלית וגיטרה. לפני כמה שנים הוציא אלבום".

עמרם, בן 24, אוהב גדול של מוסיקה ים-תיכונית, אירח ביום הולדתו האחרון את דקלון ואהרן ירימי ("צלילי הכרם"). אבל הוא גם מאוכזב ממה שהוא שומע סביבו. "החומרים של אבא ועפרה חזה, של זוהר ארגוב, חיים משה, ישי לוי, יהודה קיסר, רמי דנוך, משה בן מוש ודקלון מעניינים ומהפכניים הרבה יותר מרוב הדברים שיוצאים היום". עם זאת הוא לא מתייאש. "זה עוד שלב בהתפתחות של הז'אנר, אולי כשהם יירגעו מהכסף הגדול הם יתחילו לעשות מוסיקה, ואז אני מאמין שהז'אנר הזה יתפוס מקום ברפרטואר העולמי ולא רק בארץ".

בהופעה האחרונה שלו, לפני כחודש, שילב מוסיקה אלקטרונית ועליה ניגן בגיטרה ושר בסגנון ים-תיכוני. "זו היתה הפעם הראשונה שביצעתי שירים מהז'אנר", הוא אומר. "כשגיבשנו את המופע היו לי היסוסים, אבל ברגע שהתחלתי לעבוד על העיבודים האלקטרוניים ועל השירים הרגשתי הכי טבעי עם העניין. היום אני עובד במקביל על פרויקט טק/האוס שמשלב בין ווקאל וביטים בלייב, עם הדי-ג'יי והמפיק יוסט כהן".

המופע מורכב מעיבודים אלקטרוניים לקלאסיקות ים-תיכוניות. "לא קל לשמור על הפשטות שבמקור ולנסות להביא משהו אחר, משהו משלך", מודה עמרם, "אבל החלטתי לקחת את הסיכון. תמיד אפשר ללכת רחוק יותר ולהתמסר לרעיון, אני חושב שזה הכיוון".

האם גם אביו נהנה מפופ מחו"ל, למשל פרינס? "מבחינה מוסיקלית אבא מתחבר להרבה מאוד סגנונות. אני יכול לשבת אתו באוטו ולשמוע הנדריקס והוא מבסוט. אל תשכח שהבן אדם ראה את השיר שלו ‘גאלבי' נהפך ללהיט דיסקו באייטיז והיה די מרוצה. אבל לא נראה לי שאני אקח אותו לראות הופעה של פרינס לבוש בתחתוני משי, ג'קט עור וגרביונים".

לירון עמרםצילום: דניאל בר און

הוא מתמקד כעת בלימודי הפקה וסאונד במכללת Muzik בתל אביב. "יש לי הרבה חומרים מוקלטים ברמה בסיסית שלאט מתבשלים למשהו יותר מגובש", הוא מספר. "בינתיים אני אוסף סביבי את האנשים הנכונים ומתכנן להופיע כמה שיותר. זה בית הספר האמיתי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ