די-ג'יי טיגה לקראת התקלוט בישראל - מוזיקה - הארץ
ראיון

די-ג'יי טיגה לקראת התקלוט בישראל

אחד מסמלי האלקטרוקלאש מספיד את הז'אנר, מספר על האלבום הבא ומגלה למה לקח לו זמן רב להגיע לארץ

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי זר אביב

"להיות צעיר זה לכתוב שיר גם אם אתה לא בטוח בו, להוציא תקליט למרות הכל, כי התשוקה לעשות זאת גדולה מהפחד מאיך זה יתקבל", אומר טיגה. טיגה הוא שמו המסחרי של טיגה ג'יימס סונטאג - יוצר, די-ג'יי וזמר קנדי, מסמלי האלקטרוקלאש, ז'אנר במוסיקה האלקטרונית שהגיע לשיאו לפני כעשור. טיגה, שמבקר לראשונה בישראל, יתקלט ביום העצמאות במועדון האומן 17 בתל אביב.

טיגה, שגם אביו הוא די-ג'יי שהרבה לתקלט בגואה, החל את הקריירה שלו בגיל 17 - במסיבות אסיד בעיר הולדתו מונטריאול. הוא הוציא שני אלבומים: "Sexor" ב-2006 ושלוש שנים אחריו את "!Ciao". האלבומים שילבו מוסיקת מועדונים עם אסתטיקת גלאם, לעתים טראשית במכוון. בהפקת שני האלבומים השתתפו האחים הבלגים דייוויד וסטפן דואל ("2ManyDJS") והמפיק השוודי ג'ספר דהלבק. בהפקת האלבום השני השתתפו הפסנתרן והמפיק הקנדי המוערך צ'ילי גונזלס וג'יימס מרפי מלהקת "אל-סי-די סאונדסיסטם".

לצד אלבומי האולפן, שבהם התגלה כזמר מצוין, טיגה התפרסם בזכות יכולותיו כיוצר רמיקסים מוכשר.

בראיון טלפוני לקראת הגעתו - באיחור של כמה שנים טובות - מספר טיגה למה לקח לו זמן כה רב להגיע לישראל. "גואה השפיעה עלי", הוא אומר וצוחק. "ראיתי שם כל כך הרבה ישראלים פסיכים. כנראה בגללם לא הגעתי עד היום לישראל. וברצינות, בזכות גואה נחשפתי מגיל צעיר לסגנון החיים הקשור למוסיקת דאנס - לרקוד כל הלילה וכל מה שכרוך בזה". לדבריו, בגלל סגנון החיים ההיפי של הוריו מעולם לא חש בצורך למרוד בהם או בסביבה.

על מה אתה עובד בימים אלה?

"בחודש האחרון התחלתי לעבוד על האלבום הבא שלי ולעשות רמיקסים חדשים, כולל ללהקה הקנדית המצוינת ‘Footprintz'. האלבום יתמקד במוסיקת דאנס פופית, אבל יהיה מחוכם יותר מקודמיו, כי היום אני יותר גבר. באלבום הראשון רק רציתי לעשות כיף".

נדמה שלמרות התשבחות, טיגה רואה בעיקר את הפגמים באלבום הבכורה שלו. "זה שהייתי ילד וכתבתי שיר מכל הלב, עדיין לא הופך אותו לשיר טוב", הוא אומר.

באלבומך הראשון הדובר הוא מעין אלטר-אגו דמיוני למחצה; דמות אנדרוגינית נאיבית, בעלת מיניות מוחצנת. עד כמה הדמות הזאת קרובה לך?

"קשה לי לענות על זה. אם אומר על עצמי שאני מסתורי, יחשבו שאני טמבל. התשובה הכי טובה שלי היא שמעולם לא פגשתי בחור כמוני".

אתה קצת דיווה, לא?

"לא", הוא עונה ברוגז ומיד נרגע. "כלומר, אני אדם שקול מאוד עד שדברים משתבשים".

ב"!Ciao" טיגה בחר גישה רצינית יותר. "אבל לא יותר מדי", הוא מסייג. "אני אוהב לעשות מוסיקה כיפית. מפיק דאנס, כמו קומיקאי, מחפש תגובה מיידית: שהקהל ירקוד או יצחק. אם על הדרך הצלחתי לגרום לאנשים גם לחשוב, מה טוב", הוא אומר.

טיגה. מקום לברוח אליו

האם האלקטרוקלאש מת?

"כן. הוא מת מזמן. כשהאלקטרוקלאש החל, בסביבות שנת 2002, הוא היה תגובה לשאר מוסיקת הדאנס המשעממת, שלא סיפקה לקהל את הבידור שחיפש. באלקטרוקלאש, לעומת זאת, תמיד היה זוהר, כיף וגם אופי. ‘אל-סי-די סאונדסיסטם' היא דוגמה ללהקה שהחלה את דרכה בימי השיא של הז'אנר והתפתחה מאז".

נראה כי האלקטרו תמיד הלך יד ביד עם קהילת הגייז. מה הבסיס לקשר?

"מוסיקת דאנס, לא רק אלקטרו, התחילה במסיבות גייז. זאת מוסיקה שהיא מפלט לאנשים שמחפשים מקום לברוח אליו. האלקטרוקלאש הוסיף קצת צבע לסצינת הרייבים של הטכנו, שבה כולם בהו ברצפה או בתקרה בזמן שהם רקדו. האלקטרו, לעומתו, היה זוהר ומצועצע יותר, בדגש על אופנה ולבוש אקסטרווגנטי".

טיגה מציין את הלהקות "דפש מוד" ו"סופט סל" משנות ה-80 כמקורות השראה לאלקטרוקלאש בכלל ולו בפרט. "שתיהן הציגו דימוי מיני מעורפל", הוא מוסיף.

בראיון לפני כשלוש שנים אמרת שאתה מתכוון לעבוד על הופעה חיה, שתכלול שירה ותכנות מוסיקה.

"שיקרתי".

אולי אתה עדיין נרתע מזה?

"נכון. זה שילוב גרוע בין פחד לנוחות. אני רוצה לעבור ללייב, לרקוד, לשיר ולנסות משהו חדש. אולי באלבום הבא אצליח".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ