למה כן פוליטיקה עכשיו

פסקול הסרט התיעודי החדש על בוב מארלי מצליח להחיות את המורשת המסעירה שלו ולהזכיר איך הפך ליוצר על זמני

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה קוטנר

בוב מארלי היה הזמר הראשון מהעולם השלישי שנהפך לכוכב בינלאומי ענק. אבל דמותו האיקונית, המוטבעת על חולצות טי, הושטחה עם השנים ונהפכה לפלקטית. קווין מקדונלד, במאי הסרט התיעודי החדש "מארלי", החזיר לו את הנפח שאבד. מקדונלד שיתף פעולה עם בנו, הזמר זיגי מארלי, ויחד הם הצליחו לראיין גם אנשים שהסכימו לדבר לראשונה מול מצלמה.

את שירי פסקול הסרט בחרו בני משפחתו של מארלי, המעורבים מאוד בהנצחת מורשתו. סדר השירים זהה לסדר הופעתם בסרט, החל בשירים שהקליט עם להקת ה"ויילרז" בראשית דרכו בקינגסטון וכלה בלהיטים הגדולים שהקליט בחברת התקליטים איילנד באנגליה. הסרט חשף צדדים חדשים בדמותו של הזמר ועורכי הפסקול נדרשו ליצור אפקט דומה בצד המוסיקלי. בשל האוספים הרבים של מארלי שיצאו במשך השנים זו משימה בלתי אפשרית כמעט. אבל 24 הקטעים באלבום החדש מצליחים לספר את הנסיבות הנדירות בסיפור של מארלי ואת המשמעות הפוליטית העצומה של פועלו.

הרדיו הג'מייקני היה נאמן בראשית שנות ה-60 לרוח הקולוניאליסטית הבריטית ושידר בעיקר מוסיקה בריטית ואמריקאית. מערכות הגברה ניידות השמיעו את המוסיקה הג'מייקנית המקורית במסיבות רחוב עממיות. השיר של מארלי וה"ויילרז", "Simmer Down", הוקלט באולפן בבוקר, נצרב בשעות הצהריים על תקליט ובערב כבר נוגן באוזני קהל נלהב במערכת הגברה ניידת. זה השיר שבזכותו התפרסם מארלי בג'מייקה והוא הוקלט עם ההרכב "סקא טלייטס". השיר, בסגנון סקא קופצני ואופטימי, קרא לילדי הרחוב בקינגסטון להימנע מאלימות. הדרך שלו למקום הראשון במצעד המכירות לא היתה קצרה. חברי ה"ויילרז" סיפרו שנאלצו לאיים באלימות על שדרני רדיו כדי שישמיעו אותו.

בתחילת שנות ה-70 חברו ה"ויילרז" למפיק לי סקראץ' פרי, מכשף אולפן ומחלוצי הדאב. פרי עזר למארלי לעדכן את סגנונו ולמקד את כתיבת שיריו והקליט אתו שירים כמו "Small Axe" ו"Trenchtown Rock" המופיעים בפסקול. ההתפתחות היצירתית של מארלי וה"ויילרז" לצד פרי נגדעה עם אכזבה, אחרי שחברי הלהקה גילו שהוא מכר את ההקלטות להפצה באנגליה בלי לחלוק אתם את הרווחים. בשביל חברי הלהקה זה היה פרק נוסף של המאבק היום-יומי לקבל תמורה תמורת המוסיקה שיצרו.

אבל המוסיקה שהופצה באנגליה ללא אישורם נהפכה לשלב חשוב בדרך לפריצת ההרכב לעולם. חברת איילנד הבריטית החליטה לשווק את מארלי וה"ויילרז" כלהקת רוק שחורה. שירים מאוחרים יותר כמו "I Shot The Sheriff" ו"Redemption Song" הותאמו לטעם המערבי והתרחקו מהרגאיי השורשי, לטובת השפעות רוק ובלדות, אבל המשיכו קו פוליטי לא מתפשר שהידהד את חוויית העבדות וקרא לאחדות וחופש מול הגלגולים החדשים של השליטה והדיכוי.

קדימון הסרט "מארלי"

אחת מנקודות השיא של מארלי, המתועדת בסרט ובפסקול, היא הופעתו במופע "ואן לאב" בג'מייקה ב-1978. משתתפי המופע, ובהם זמרי הרגאיי המובילים של התקופה כמו פיטר טוש ודניס בראון, קראו להפסיק את מלחמת הכנופיות האלימה של שתי המפלגות היריבות במדינה. מארלי, שניצל מנסיון התנקשות שנתיים לפני כן, ערב הופעתו במופע פוליטי אחר, ובעקבות כך עבר לגור בלונדון, הסכים להופיע באירוע למרות האווירה המתוחה.

בעת ההופעה הוא הזמין את מנהיגי המפלגות היריבות ללחוץ ידיים. שני המנהיגים המעונבים במדינה השסועה שילבו ידיים, בעוד מארלי רוקד בטראנס, כשהוא שר על אחדות ואהבה אחת. השיר המופיע בפסקול בגרסה מאותו מופע מצליח להחיות את המורשת המסעירה של מארלי וגם מזכיר מה הפך אותו לעל זמני.

פסקול הסרט "מארלי" (איילנד)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ