היצירה המינימליסטית שחוללה מהפך בחיי מאזיניה

"קאנטו אוסטינאטו" היא לכאורה יצירה ענוגה ל-4 פסנתרים. בסרט שיוקרן בפסטיבל דוקאביב מספרים מאזינים על ההשפעה העזה שהיתה לה על חייהם

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
חגי חיטרון

"קאנטו אוסיטנאטו", מוסיקה לארבעה פסנתרים מאת המלחין ההולנדי סימון טן-הולט (Simeon Ten-Holt, נולד ב-1923), חוברה בסוף שנות ה-70. זו יצירה מינימליסטית פתוחה: בגרסה מסוימת, שבוצעה בין השאר בתחנת הרכבת של כרונינגן, היא נמשכה שעתיים וארבעים. גרסה אחרת, שכיכבה באולם קונצרטחבאו, הגיעה לשלוש שעות וחצי. אבל נראה שאין הבדל עקרוני בין הגרסאות. השוני - ככל שאפשר להבין מהסרט התיעודי "על אודות קאנטו", שיוקרן ממוצאי שבת בפסטיבל דוקאביב - הוא עניין של מצב רוח: בהיותה יצירה מינימליסטית קשוחה, "קאנטו" מורכבת מחזרות רבות על תבניות פשוטות. במקרה זה, מספר הפעמים שבהן חוזרים על כל תבנית מסור להחלטתם של הנגנים.

התבניות החוזרות של "קאנטו" הן טונאליות, פשוטות, משדרות בנאליות ענוגה, רכה, מלטפת. כוחן בהתמדתן ה"עקשנית" ("אוסיטנאטו"). ההשפעה העזה של היצירה, אומר יוצר הסרט, אינה מוגבלת להולנד. דוגמה קיצונית היא חובב מוסיקה קנדי צעיר שסבל מהפרעה נפשית, נסע במיוחד להולנד לקונצרט של "קאנטו", חזר במצב רוח מרומם ולאחר חודשים אחדים התאבד. במכתב שהשאיר כתב שלאחר ההאזנה ל"קאנטו" בביצוע חי הוא הרגיש שמטרת חייו כבר הוגשמה.

מזווית עוינת קל לטעון כי "קאנטו" משפיעה על המאזין בדרכים פסיכו-מוסיקליות בדוקות, וגורמת התמכרות לטאפט מוסיקלי אפקטיבי שערכו האמנותי נמוך. מהותן של יצירות אמנות אינה נעוצה רק בעובדה שהן "עושות לך טוב". במקרים רבים, סיפורים על אמוציות שנגרמו לפלוני או אלמוני מרדדים את גדולתם של הישגים אמנותיים חשובים; הזווית האחרת, הלא-עוינת, נחשפת תוך כדי צפייה בסרט "על אודות קאנטו", הכולל כמובן קטעים מתוך היצירה עצמה: אלה עשויים לשכנע כי אכן, לחזרה האינסופית, הלכאורה מטמטמת, יש אפקט שהוא לא רק נעים אלא גם מעניין; אולי המקרה של "קאנטו" יכול להסביר משהו מסגולתן של יצירות מסוימות (קלאסיות או פופיות) המקובלות כבעלות עוצמה מיוחדת.

הסרט (דובר הולנדית, עם תרגום לאנגלית) מביא את עדויותיהם של צעירים וקשישים על מקומה של "קאנטו" בחייהם. את ההשפעה החזקה והמהפכנית ביותר חוותה היסטוריונית של אמנות ושמה קולט נואל (בלגית ממוצא ואלוני). נואל נחשפה ל"קאנטו" לאחר שכבר גרה שבע שנים בהולנד, היתה נשואה פלוס שניים, התגוררה עם משפחתה ביישוב כפרי יפהפה ונהנתה מחיים חלומיים לכאורה. הפגישה עם "קאנטו" גרמה לה להבין מה לא בסדר, והיא זרקה הכל ולבסוף התחברה עם אדם קשיש ממנה בשנים רבות, שלא נגלה מיהו.

מה עוד? בסרט מופיע בין השאר חוקר קוגניציה מוסיקלית, שמזכיר כי לפי דרווין למוסיקה יש תפקיד קמאי בסלקציה מינית; עדה אחרת היא סטודנטית המספרת שפעם, בהיותה ילדה, האזינה ל"קאנטו", פרצה בבכי, וכשנשאלה למה היא בוכה אמרה שהיא פוחדת למות, כי אז לא תוכל עוד לשמוע את "קאנטו" - וכך היא מרגישה עד היום; חקלאי בעל נטיות פילוסופיות אומר ש"קאנטו" משקפת את פלאי הבריאה; מומחה לתחבורה, החוקר התנהגות של נהגים במעגלי תנועה, חושב שארבעה כבישים המובילים אל מעגל תנועה - צומת שאין בו רמזור - שקולים לארבעת הפסנתרנים (או הפסנתרניות) שמבצעים את "קאנטו" בלי מנצח; ארכיטקט שתיכנן את אולם מועצת העיר אפלדורן מספר כי גילה של"קאנטו" יש השפעה מרגיעה, הגורמת לו תחושת אינטגרציה של כל הסובב, ממש כמו "וריאציות גולדברג" של באך.

"על אודות קאנטו" בבימוי סימון גילינג, בסינמטק ת"א. ב-3.5 ב-20:30; ב-7.5 ב-10:30; ב-9.5 ב-22:45

וריאציה על וריאציות גולדברג

השבוע יבצע אנסמבל "פניקס" הישראלי, הרכב קאמרי מצומצם שחבריו מנגנים בכלים היסטוריים (במקרה זה: ארבעה כלי מיתר וצ'מבלו), את העיבוד שעשה המנצח הקנדי ברנאר לבאדי (Bernard Labadie) ל"ואריציות גולדברג" של באך. היצירה האגדית, שנכתבה במקורה לצ'מבלו, התבססה בצמרת יצירות המופת של כל הזמנים בזכות ביצוע "לא אותנטי" בפסנתר, מידיו של גלן גולד.

מדובר ביצירה שאופייה ה"מקלדתי" נראה מובנה מהיסוד, ובכל זאת העזו לעבדה לכלים מלודיים (כלי מיתר) - העיבוד הידוע ביותר הוא מאת דמיטרי סיטקובצקי. העיבוד האחר, של לבאדי, הולך לדבריו בדרך שונה מאוד: "הייתי קיצוני בהרבה מסיטקובצקי", אמר לבאדי בראיון לפני שנים. "סיטקובצקי נשאר נאמן לגמרי לתווים, אבל שום קומפוזיטור בארוקי, לרבות באך עצמו - אילו עיבד את היצירה להרכב קאמרי - לא היה נוהג כך".

באך עצמו, הזכיר עוד לבאדי, היה ממחזר גדול של יצירותיו ובהחלט לא גרס שיש קדושה לתזמור מסוים או להיצמדות לכלי מסוים. ב"וריאציות גולדברג" בעיבודו שלו, מדגיש לבאדי, נוצרת יצירה אחרת, ואין טעם להשוות את יופייה לגרסה המקורית.

אפשר לשמוע דגימות מהעיבוד של לבאדי ברשת האינטרנט. חטא לבאך? אולי, אבל במחיר כדאי.

ועוד: למעוניינים בביצוע המקורי של היצירה, נגן הצ'מבלו דוד שמר יבצע אותה מחר ב"סלון של רוזי" בגבעת שמואל. פרטים: 4247416-052

"וריאציות גולדברג" בעיבוד לבאדי. ב-2.5 בכנסיית "המשיח" בי-ם העתיקה; ב-4.5 ב-11:30 במלון הסקוטי בטבריה; ב-5.5 ב-20:30 באולם הכט בחיפה; ב-7.5 בספריית בלומנטל בת"א

ביצוע ה"קאנטו", מתוך הסרט "על אודות קאנטו". חוויה רפטטיבית מוזרה
ההיסטוריונית קולט נואל בסרט. לפרק את המשפחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ