בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופשי, לא לגמרי לבד: ראיון עם סולן להקת "אפגן ויגס"

יצרים חסרי רסן לצד תיעוב עצמי איפיינו את שירי הלהקה שמתאחדת בימים אלה. לקראת ההופעות בישראל מספר גרג דולי איך הכל החל בתא מעצר

3תגובות

"אלו היו ימים מסעירים בסיאטל. ב‑1988 זה היה בדיוק הזמן כדי להרגיש את מה שהיה אז באוויר", נזכר גרג דולי, סולן להקת "אפגן ויגס" שתופיע במועדון בארבי בתל אביב ב‑15 וב‑16 ביוני. "זה לא שכל החבר'ה בעיר ישבו ודיברו על גראנג'. גראנג' הוא בכלל מונח שעיתונאי אנגלי המציא כדי לקטלג את מה שיצא מסיאטל. האם רציתי להיכלל בקטגוריה של איזה עיתונאי אנגלי? בשום פנים ואופן. אני אפילו לא מסיאטל".

נישאים על גלי האתר של תחנות הרדיו הסטודנטיאליות, להקת "אפגן ויגס" הגיעה לסיאטל מסינסינטי בסוף שנות ה‑80 והוחתמה בחברת התקליטים סאב פופ. אבל כמו שסינסינטי רחוקה מאוד מסיאטל, כך היתה רחוקה "אפגן ויגס" מהרוק ששלט אז בעיר. להבדיל מלהקות דוגמת "נירוונה" ו"סאונדגארדן", שגם היו חתומות בסאב פופ והושפעו מהארד-קור ופוסט-פאנק, דולי גדל על "אר-אנ'-בי מהסבנטיז, קאנטרי מהסיקסטיז ותקליטים של לד זפלין מהחלון של השכן שלי".

דולי, בן 47, אומר שהוא מרבה לכתוב על היחסים שבינו לבינה. אבל הוא בעצם כותב בעיקר על היחסים בינו לבין עצמו, בזמן שהגבר מתייחס בגסות אל בת זוגו ואל עצמו עוד יותר. שיריו הם שילוב של תשוקה ויצרים חסרי רסן, תיעוב עצמי וכנות שיכולה להרוג.

רקס

שנים אחרי ש"אפגן ויגס" התפרקה רשמית, מעריצי דולי ממשיכים ללכת אחריו. מי שאוהב אותו כנראה גם אוהב את "גאטר טווינז", פרויקט הצד שלו ושל מארק לנאגן, שניגן בלהקת "סקרימינג טריס" בימי הזוהר של סיאטל; וגם את להקתו הנוכחית "טוויילייט סינגרז" שפעילה כבר 14 שנה. שתי האחרונות הופיעו בישראל. כעת הגיע תורה של "אפגן ויגס", שאחרי יותר מעשור מתאחדת לסיבוב הופעות בינלאומי.

האם ישנם שירים שלכם שאתה כבר מצפה בקוצר רוח לבצע על הבמה שוב?

"כן, יש שירים שניגנו עכשיו בחזרה והופתעתי לגלות עד כמה כיף לי לבצע אותם. אני לא אגלה לך אילו שירים ננגן כי אני רוצה שזה יהיה משהו מיוחד בשבילי. אבל אני יכול להגיד שאני יותר נרגש עכשיו אפילו מאשר הפעם ההיא בנובמבר, כשנפגשנו כל הלהקה וניגנו. יש לי ממש עור ברווז כשאני מנגן, אני מרגיש מאוד מחובר לשירים".

אתה חושב שלרדיו סטודנטים בארצות הברית עדיין יש כוח ההשפעה שהיה לו בשנות ה‑90 המוקדמות?

"אני חושב שהוא עדיין יכול להשפיע באותו אופן שבו מייספייס הזניק בזמנו את 'ארקטיק מנקיז' או לילי אלן. הופתעתי כששמעתי בפעם הראשונה את 'בלאק קיז' בתחנה קהילתית. זה היה לפני שהם הוציאו את האלבום הראשון. קשה היה להאמין שבאמת מדובר בשני בחורים לבנים מאוהיו. היום הם מנגנים באולמות ענקיים עם קהל של 20 אלף איש".

 

מופע האיחוד הראשון של הלהקה יתקיים ב‑27 בחודש באלכסנדרה פאלאס שבלונדון. ההרכב הנוכחי כולל את דולי (שירה, גיטרה), ג'ון קרלי (גיטרה בס), ריק מקולום (חשמלית מובילה) מההרכב המקורי, המתופף קאלי סימינגטון וריק נלסון בקלידים וויולה.

"לא נבצע דבר מהאלבום הראשון ("Big Top Halloween" שיצא ב‑1988 ­ אז"א), הוא לא באמת קיים מבחינתי", אומר דולי ולפני שהשאלה מספיקה להישאל הוא מסנן לעצמו "טיפש עשרה שכמותי, הייתי אידיוט". מהאלבום השני, "Up In It", הם כן יבצעו; "אני כן גאה באלבום הזה. כי אני חושב שבו התחלנו למצוא את עצמנו. באלבום השלישי כבר היינו הלהקה שרצינו להיות". הוא מסביר כי באלבום השלישי, "ג'נטלמן", החלה הלהקה לשלב יותר את השפעות ילדותו ברוק שניגנה הלהקה. "היה לנו סוף סוף האומץ לבצע בלדות מאוד אטיות".

"1965", אלבומה השישי והאחרון של הלהקה, יצא ב‑1998 והמשיך את הסול-רוק האפל ונוטף הזימה. אחריו התרחקו חברי הלהקה זה מזה וכל אחד מהם גר במדינה אחרת בארצות הברית. עם זאת הם תמיד נשארו חברים וכעת חוזרים לנגן יחד. האם אחרי כל השנים דולי מרגיש בנוח לקראת האיחוד? "נראה לי שעד ליום שזה באמת יקרה, הכל יישאר קול. זה כמו היום הראשון של בית הספר".

לעומת "גאטר טווינז" שבה דולי הוא שותף שווה ליצירה לצד מארק לנאגן, ב"טוויילייט סינגרז" וב"אפגן ויגס", הוא המנהיג והכותב הראשי.

האם היית אומר ש"הטוויילייט סינגרז" היא ההתפתחות האבולציונית של "אפגן ויגס", שבשתיהן תיפקדת כמנהיג האמנותי?

"הייתי אומר שזה הצעד הבא באבולוציה האישית שלי", אומר דולי כשהוא נזהר מלגרוע מכבודם של חבריו ל"אפגן ויגס" שלא המשיכו עמו ל"טוויילייט סינגרז".

אבולוציה של סיפורים

בעבר נכתב שהלהקה נוסדה בתא מעצר ב‑1986. דולי, אז סטודנט לקולנוע, נעצר בגין סחר בסמים. בכלא הוא פגש את צלם הצהובונים ג'ון קרלי שהואשם בהטלת מימיו בפרהסיה.

האם הסיפור הזה נכון?

"חלקים מהסיפור נכונים וחלקים ממנו לא נכונים", אומר דולי. "אבל הוא כל כך טוב אז למה להרוס אותו?"

מתוך סקרנות.

"(צוחק צחוק גדול) לא החלטנו על הקמת להקה בתוך תא המעצר. רגע לפני שהקמנו אותה, אני וקרלי היינו באיזו עיירה ונעצרנו. זה קרה לפני כל כך הרבה זמן. ואלה אפילו לא היינו אנחנו שסיפרו את הסיפור הזה מלכתחילה, אלא איזה סופר שכתב ביוגרפיה עלינו. אבל הכל אכן קרה, רק שאנשים בילבלו את סדר ההתרחשויות".

 

איך יכול להיות שעד היום לא נשאלת את השאלה הזאת?

"שאלו אותי, אבל בכל פעם שנשאלתי זה היה בצורה כזאת שלא רציתי להגיד את האמת".

והאם זה נכון שאת שירי האלבום השני, "Congregation", כתבת כשאתה סובל מהתקפי פרנויה?

"הייתי במצבים שונים במשך חיי. פרנויה היא אחד מהם. אני ממש לא מתכוון לדון בפרנויה בשעה כזאת של אחר הצהריים".

האם אתה לא חושש שתשכח את מלות אחד השירים באמצע ביצוע חי. אחרי הכל עבר זמן רב?

"לא", הוא מושך את המלה. "גם אם אטעה אתה לעולם לא תדע שטעיתי. אני ממש טוב בחרבוש. פעם היינו כותבים ככה שירים. פשוט מנגנים ועל זה אני הייתי שר נונסנס. שמעתי כמה בוטלגים שלנו מפעם. אתה שומע אותם ואומר לעצמך 'אוי אלוהים, זו אפילו לא מלה'. אבל זה יושב טוב".

"גאטר טווינז" לא פעילה כעת. האם היא תוציא בעתיד אלבום נוסף?

"כן".

לא בסביבה

דולי גדל בבית ללא דמות אב. הדמויות הדומיננטיות בילדותו היו הנשים במשפחתו.

באיזה אופן העובדה שגדלת מוקף בשלוש נשים, השפיעה על המוסיקה והכתיבה שלך?

"נעשיתי יותר כן בכתיבה שלי עד לרמות של התערטלות נפשית. סבתי ואמי תמיד ידעו לזהות מתי אני לא דובר אמת. גם כשלימדתי את עצמי להיות ערמומי ותחמן ­ הן גילו".

ואיפה היה אביך כל הזמן הזה?

"שם אבל לא שם. לא היה לנו קשר אתו. הוא לא באמת היה בסביבה, אבל היום אני והוא חברים. נדרשו לי הרבה שנים להכיר את אבא שלי. מתברר שהוא איש מתוק".

אגב דמות אבהית, גברית וכנה ­ ידוע שאתה מעריץ גדול של לאונרד כהן ואפילו הקלטת השנה גרסת כיסוי לשירו "Paper Thin Hotel".

"מבחינת הכתיבה הוא השפיע עלי מאוד. תמיד נדהמתי מהכנות הפואטית שלו. בייחוד בשירים שבהם הוא מנתח את עצמו בתוך מערכות יחסים עם נשים".

בשירי האלבום "ג'נטלמן" מתאר את עצמו דולי כאדם הרסני ולא ישר במיוחד. האם השתנה מאז? "אני מקווה. חברים שלי חושבים שכן. אבל עדיין יש לי חיבה גדולה לאיש הצעיר מ'ג'נטלמן'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו