"גוסיפ", בלי פאנק ובלי לשאת חן

באלבומה החמישי של "גוסיפ" אין הרבה זכר לפאנק, אבל גם אין בו ניסיון מאולץ לשאת חן או גלישה למחוזות הפופ המשובט

משה קוטנר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה קוטנר

כל הסימנים המוקדמים הראו שהאלבום החדש של "גוסיפ" אמור היה להיות אסון, הגעה לשלב המסחור הסופי של הרכב אלטרנטיבי שקיבל את מרותו של מפיק פופ מסחרי. ואולם, התוצאה המשמחת היא הפוכה, ולמעשה, היא עוד שבירת מוסכמות מהנה של הלהקה, שמראה שוב שאפשר לעשות דברים אחרת.

"גוסיפ" התחילו לפעול ב-1999 כלהקת פאנק-רוק בהשפעת תנועת הפאנק הפמיניסטית ריוט גרררל. האלבומים הראשונים של ההרכב יצאו בחברת התקליטים המזוהה עם התנועה, קיל רוק סטארז, והתאפיינו בפאנק מחוספס של שלושה אקורדים, שהתבלט לעומת שאר להקות הז'אנר הודות לקול הגדול ולחזות האקסצנטרית של הסולנית, בת דיטו.

נקודת המפנה בדרכה של הלהקה היתה "Standing in the Way of Control", שיר הנושא מאלבומה השלישי מ-2006. "גוסיפ" עברו בשלב זה לשלב בין אנרגיית הפאנק הבלתי מרוסנת שלהם למקצבי דיסקו, ותווכו לרחבות הריקודים על ידי רמיקסים של מפיקים כמו סולווקס. בשביל חלק ממעריציהם המקוריים זה היה הרגע שבו הכל השתבש, אבל בשביל שאר העולם זה היה הרגע שבו התגלתה כוכבת הפופ הכי מאתגרת מאז שגברים מאופרים כיכבו במצעדים בשנות ה-80.

"גוסיפ"צילום: גטי אימג`ס

למעשה, הכוכבים האנדרוגיניים באייטיז, שאף אחד מהם לא השתווה לטווסיות ולתעוזה של ממשיכיהם בשנות ה-2000, נראו ליד דיטו כמעט כמו זמרי "אמצע הדרך". כמי שעירערה על דימוי הגוף המקובל וכלסבית מהפכנית, היא כמו הצהירה בכל תנועת ריקוד בסגנון "ווג" שאם אי אפשר לרקוד, אז זו לא המהפכה שלה.

עם הפיכת "גוסיפ" ללהקה מוכרת יותר, דיטו לא ויתרה בכלום על הגאווה בשונות שהפאנק סייע לה לגבש, אבל מעתה היא שילבה אותה עם איכויות של דיוות דיסקו גדולה מהחיים. השירה של דיטו שילבה זעקות פאנק לצד שירת נשמה וגוספל במבטא אמריקאי דרומי - עוד משהו שלימדו אותה לרסן בצעירותה ושכעת התפרץ בחופשיות. הכיוון החדש השתלב בטבעיות עם האיכויות האלה.

"Standing in the Way of Control" היה הימנון אלקטרו-רוק שנכתב במחאה על התנגדות המפלגה הרפובליקאית לנישואים בין בני זוג מאותו המין. השיר הופיע בסדרת הנעורים הבריטית הפופולרית "סקינס" והזניק ברגע את ההרכב ממחוזות האינדי אל חיק המיינסטרים. הוא גם הפך את דיטו לאייקון שמתפשטת על שערים של מגזיני אופנה, שמככבת בראש רשימת האנשים הקוליים של המגזין "אן-אם-אי" ומעצבת קולקציות למידות גדולות לרשת טופ שופ.

אלבומה החמישי של הלהקה, "A Joyful Noise", ממשיך את התהליך של יצירת צליל נקי ופופי יותר ל"גוסיפ". הוא הופק על ידי בריאן היגינס, חבר בצוות ההפקה "Xenomania", שעבד עם אמני פופ כמו קיילי, "פט שופ בויז" ו"בננרמה", והיה שותף לכתיבת הלהיט הענק של שר, "בליב". כהכנה ליצירת האלבום הקשיבה דיטו באינטנסיביות במשך שנה ל"אבבא", בכוונה שלא ליצור מוסיקה המונעת על ידי יצריות מהסוג שהיא הורגלה ליצור ולהקשיב לה עד אז, אלא לכתוב במקומה מוסיקה מחושבת ומוקפדת.

בתוצאה הסופית, אין הרבה זכר לשורשי הפאנק של "גוסיפ", אבל גם אין בו שום תחושה מאולצת של ניסיון לשאת חן. האלמנטים הקומוניקטיביים הדומיננטיים באלבום החדש נמצאו ברקע כבר באלבומיה הקודמים של "גוסיפ", אך הפעם הם עוברים למרכז הבמה. בכל סגנון שבו בחרו לפעול, המוסיקה של "גוסיפ" היתה תמיד מרוממת, אבל לעתים קרובות העומק המלודי שלה היה מוגבל. גם בשלב הנוכחי

בדרכם, כל הצדדים האלה באים לידי ביטוי. יש סיכוי סביר שבהמשך הדרך, כאשר הם ישתעממו מפופ, "גוסיפ" יחזרו ליצור ולבצע מוסיקה רועשת; דיטו, מן הסתם, תתקשה לוותר לאורך זמן על שירים שיאפשרו לה לקפוץ אל הקהל בחליפות גומי בוהקות.

בשיר "Love in A Foreign Place", אוריינטציית האינדי-דיסקו המוכרת של "גוסיפ" נפגשת עם קלידי טראנס בנוסח דייוויד גואטה, אבל התוספת הזאת, שהפילה עד היום חללים רבים אל מחוזות הצליל המשובט של הפופ, נכנסת כאן בצורה כל כך עדינה, שאין בה כל נזק.

גם אם הכוונות המקוריות של האלבום היו לביית את האנרגיות של "גוסיפ", האישיות המתפרצת של דיטו ניצחה אותן: לאורך האלבום היא מבכרת את הפאזות המוצלחות מתחילת דרכה של מדונה. בסינגל בעל הפקת הפופ-רוק האיצטדיונית "פרפקט וורלד", שכמעט נהפך להיות הרגע שבו "גוסיפ" מתחילים להישמע כמו קלי קלרקסון, ההגשה של דיטו הופכת את השיר למעין שילוב בלתי אפשרי בין אדל, "אקס-ריי ספקס" ו"ניו אורדר". היא יוצאת מזה מצוין.

שיר בולט אחר באלבום, "Move in The Right Direction", הוא קטע דיסקו פופי שבתזמור המדויק ובגרוב האלגנטי שלו אפשר לשמוע הדים להשפעה של הרביעייה השוודית שדיטו הקשיבה לה כדי ללמוד. שמו של השיר מסכם את האלבום הזה באופן קולע: "גוסיפ" נעים כאן בכיוון טבעי ונכון, ומדגימים איך להתפתח קדימה בלי לוותר את המהות שהיתה שם מההתחלה. 

"A Joyful Noise" - "Gossip" (Columbia). אן-אם-סי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ