בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רכות דוהרת: על ההופעה של "שורולה" וגינגה

שיתוף פעולה בין מוסיקאי מברזיל לנגנים מישראל הוא לא תמיד סיפור הצלחה. המפגש בין הרכב "שורולה" למוסיקאי גינגה הוכיח שיש מציאות אחרת

תגובות

"בשלב הזה של ההופעה כבר ברור לכם מן הסתם שהאיש הזה הוא מלחין ענק", אמרה החלילנית סלעית להב בתום שלושת-רבעי שעה של הופעה ושלחה מבט מלא אהבה מוסיקלית אל הגיטריסט שישב לידה. מהאמירה של להב השתמע שרוב האנשים בקהל לא הכירו את גינגה לפני ההופעה, וההופעה גרמה להם להצטער על שלא התוודעו אליו לפני שנים. זה נכון. גינגה, שזה לו הביקור הראשון בישראל, הוא לא אחד מהשמות הראשונים שעולים במחשבה כשמדובר במוסיקה ברזילאית, אבל הסיבה לכך אינה קשורה לאיכויותיו המוסיקליות העיליות. "ענק" זו מלה קצת בומבסטית, אבל לא היה צריך לחכות שלושת-רבעי שעה, הספיקו עשר דקות כדי לדעת בוודאות שהגיטריסט, המלחין והזמר בן ה-62 הוא מוסיקאי נפלא.

גינגה הוזמן לישראל על ידי להב ושותפיה להרכב "שורולה", הגיטריסט גבריאל מרקס, נגן הקווקיניו דניאל רינג ונגן כלי ההקשה עודד אלוני. שיתוף פעולה בין מוסיקאי מחו"ל לנגנים מישראל הוא לא תמיד סיפור הצלחה, ומפגש מהסוג הזה שמתמקד במוסיקה ברזילאית מסתיים בדרך כלל בביצועים לשירים של ז'ובים. אבל לא הפעם. חברי "שורולה" מעריצים את גינגה, ובאופן מיוחד את הקומפוזיציות שלו, וביקורו בישראל איפשר להם להדגים לשוחרי המוסיקה הברזילאית איזה מלחין מעולה הוא ובאותה הזדמנות להתענג על הביצוע של היצירות המפותלות-אך-זורמות שלו.

הדר כהן

לא רק שההופעה נסבה באופן כמעט בלעדי על קומפוזיציות מקוריות של גינגה, אלא שחמשת המוסיקאים מיקדו את מרב תשומת הלב שלהם בביצוע היצירות ככתבן, ולא בפרשנות או באלתור על בסיס היצירות. מאחר שהיצירות האינסטרומנטליות האלה הן לרוב מהירות, מורכבות ווירטואוזיות, התוצאה היתה עלולה להיות אקדמית ושכלתנית מדי. אבל כאן נכנס לתמונה הד-נ-א המיוחד של המוסיקה הברזילאית, שיודעת לאזן וירטואוזיות ומורכבות עם רכות, מתיקות וזרימה קצבית. דרוש כמובן מוסיקאי מהדרג העליון כדי לגלם את המהות העמוקה הזאת של המוסיקה הברזילאית, וגינגה, כך התברר, הוא מוסיקאי כזה.

לצד היצירות האינסטרומנטליות הדוהרות-במהירות-אך-ברכות-זורמת, שהרכיבו את רוב ההופעה (ובוצעו ללא רבב, אם לא מחשיבים תקלות באגף ההגברה, על ידי חברי "שורולה"), היה קטע אחד שקט ומהורהר, שנוגן על ידי גינגה ולהב בדואט והיה מפעים ביופיו, וגם כמה קטעים שבהם גינגה שר. בפעמים הראשונות שפתח את הפה הוא שר בלחש סדוק ומופנם, כמעין גרסה פורטוגזית של צ'ט בייקר, אבל בהדרגה נעשה הקול שלו חזק ופתוח, ולקראת סיום הוא שר שיר מהדהד שטישטש את הגבולות הברורים לכאורה בין מוסיקה ברזילאית, מוסיקה אפריקאית ובלוז.

 

שמו של גינגה ( guinga- לטובת מי שרוצה לחפש ביוטיוב, ויפה שעה אחת קודם) ניתן לו מפני שעורו הבהיר הטעה אנשים לחשוב שהוא זר לבן, גרינגו. אבל השיר הנהדר הזה הזכיר למי ששכח שהסמבה והבלוז נובעים שניהם מאותו מקור שחור.

גינגה עם להקת "שורולה". פסטיבל פליציה בלומנטל. מוזיאון תל אביב, 18.5



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו