בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיון

מיקיאגי יוצא מהקונכייה

סולן להקת "נוער שוליים" לפני יותר מ-20 שנה חזר בשנים האחרונות לעשות מוסיקת דאנס, ולהוציאה בעיקר ביוטיוב. אבל אין סיכוי שתראו אותו עולה שוב על במה

21תגובות

"לבמה צריך לוק מסוים. אתה לא יכול לשים דוד על במה במועדון. אתה פשוט לא יכול. אין, זה לא קיים", אומר הזמר והמאפר מיקיאגי, בן 44. מיקי הירשמן היה מכוכבי הפופ הגדולים בישראל של שנות ה‑90 כסולן להקת "נוער שוליים", שהוציאה שלושה אלבומים ומספר לא מבוטל של להיטים בהם "ציירי לך שפם", שאולי מזוהה אתם יותר מכל שיר אחר, "אמסטרדם", "ענוג" ו"לך איתה" של אילנה רובינא.

על אף שהוא כבר יותר מ‑12 שנה מורה מקצועי לאיפור, בשש השנים האחרונות החל מיקיאגי לטפטף מוסיקה חדשה שהוא יוצר, ישירות לאתר יוטיוב. הטכנולוגיה, והרשת החברתית הפופולרית "פייסבוק", שבה הפרופיל שלו כבר הגיע למכסת החברים המקסימלית, מאפשרים לו "לצאת קצת מהקונכייה", אם להשתמש במלותיו.

בראיון עמו, בבית קפה ליד הדירה שהוא שוכר בדרום תל אביב, הוא פותח ב"יותר מ‑20 שנה לא הצטלמתי, חוץ משתי תמונות, שאת שתיהן צילמתי בעצמי. באחת מהן אני מאופר כמו מכשף". לדעתו הפחד שלו ממצלמות קשור לטראומות שעבר בימי "נוער שוליים" והרצון שלו להיעלם. "ולזה עוד תוסיף את המשקל שלי, אז בכלל", הוא אומר. "אני בא מעולם של איפור, של אופנה. איך אני יכול לתת לאיזה צלם עיתונות שאני לא מכיר לצלם אותי? הרי אני יודע מה זה צלמי עיתונות. הם מחפשים להוציא איזה פורטרט, וכמה שיותר מכוער כך יותר טוב ויותר מושך את העין, ואז כולם אומרים 'אלוהים ישמור, ומה נהיה ממנו עשרים שנה אחרי'".

מיקיאגי

מיקיאגי אינו רק מסתתר מאחורי איפור ומסיכות, אלא גם בבחירות שהוא עושה מבחינה אמנותית ביצירה המוסיקלית שלו בשנים האחרונות. לדבריו, הבחירה שלו בז'אנר הדאנס (שבא לביטוי עוד באלבומה השלישי של "נוער שוליים", "זה עושה לך את זה" מ‑1991), נובעת מהצורך להישאר בצללים. "זה קצת ערמומי מצדי. הבחירה לעשות דאנס היא כדי לא להרגיש מאוים. תבין, בדאנס לא תמיד צריך לראות אותך על עטיפת האלבום, וגם לא בקליפים, שבהם אפשר תמיד לשלב במקומך איזו אנימציה או כמה חתיכות שיקפצו במקומך על הכביש".

המוסיקה החדשה שהוא יוצר בשנים האחרונות מיועדת בעיקר לרחבת הריקודים. "כי זו מוסיקה של צעירים", הוא מסביר, נורא חשוב לו, שלא להיהפך ל"מבוגר פתטי שלא מחובר למציאות. אני מאוד מעודכן במה שקורה בעולם המוסיקה והאופנה. אני על הביט, אפילו יותר מצעירים".

הוא מספר על איך הוא נהנה לשאול את התלמידות שלו לאיפור אם הן כבר שמעו את השיר החדש של, "נגיד, ריהאנה", הוא זורק, ואז לגלות שעדיין לא ושהוא מחדש להן ממרומי גילו המופלג שאותו הוא נוטה להזכיר כמה פעמים לאורך הראיון. "אין, הצעירים הם הדופק", הוא אומר, "לכן גם בשירים היותר קלאסיים שאני מקליט אני אתן איזה טוויסט שידבר למוסיקה צעירה ועכשווית".

האם תחזור להופיע? הרי אתה שר כמעט בכל הקטעים שאתה מפיק.

"לא. בשום אופן. גם לא בתור די-ג'יי, אני לא די-ג'יי. ב‑2003, כשיצא 'So Excitedm'I' שלי ושל עופר ניסים (חידוש דאנס ללהיט של 'הפוינטר סיסטרז', אז"א), הציעו לי לעשות 'בצורת'. כלומר לעמוד על במה ולא לשיר, רק ללוות את הפלייבק עם תנועות שפתיים וגוף. לא הסכמתי".

ואם...

"ואם היה לי גוף כמו של אנה ארונוב, באת לשאול? אז כן, הייתי שוקל את זה".

 

אבל זה ויתור אמנותי ענק בייחוד עבור זמר כמוך, שעמוק בפנים היה שמח לשיר ג'ז ואר-אנ-בי ושגם מסוגל. אולי אפילו לעשות דיסקו, בהשראת אהובת ילדותך דיאנה רוס.

"נכון, זה ויתור גדול, אבל בבית אני עושה מה שמתחשק לי, גם אם זה לשיר סטנדרטים של ג'ז. אני עומד להוציא (ליוטיוב) בקרוב קטעים בלוזיים חדשים".

נדמה שאתה אוהב במיוחד דיוות גדולות. יצרת רמיקסים בשנים האחרונות למרלין דיטריך, מרלין מונרו, כריסטינה אגילרה ואפילו שרת את "t Explain'Don" של בילי הולידיי על גבי קטע דאנס שהפקת.

"טוב, אני הומו, מה אתה רוצה?".

מה שאני רוצה זה שתשיר בלי פחד ובקול גדול, על במה ­ כמו הדיוות שאתה מעריץ.

"תראה, דיווה זו מלה בעייתית", הוא מתחמק. "זה קשור ל'אטיטיוד', לסנוביזם. אבל אני חושב שהומואים כמוני, שגדלו בתור גייז ואני משתדל שלא לעשות כאן הכללה, מאוד מתחברים לצד הזה של האשה שהיא גדולה מהחיים. גם יש משהו באייקוניות מתות שהוא מאוד חזק. אומרים שהייתי סוג של דיווה בשנות ה‑90. הדראג קווין הראשון".

אוהב לייקים מחו"ל

ב‑2005 מיקיאגי הוציא את הסינגל "Body & Soul" דרך חברת תקליטים בחו"ל ואחריו קטע נוסף, "More Than a Moment", עם די-ג'יי ויק. לפתע נראה היה כי הוא על סף חזרה ל"מאנקי ביזנס" של עולם המוסיקה. נוסף על כך, בראיון עמו באותה תקופה הוא אפילו סיפר כי יש באמתחתו כבר מספיק חומרים לארבעה אלבומים. אז למה הוא לא הוציא מאז אפילו לא אלבום אחד?

"לא באמת תיכננתי להוציא אלבום ב‑2006 ואני גם לא מתכוון להוציא אחד עכשיו. היום אני יכול לעשות הכל באולפן הביתי ולהעלות ליוטיוב, שזו הפלטפורמה שהכי נוחה לי".

גם ב‑1995 הוא היה על סף הוצאת אלבום, שבסופו של דבר לא ראה אור, מכיוון שחברת התקליטים החלה להתערב במוצר יותר ממה שהתאים לו. "אמרו לי השיר הזה כן נכנס, השיר הזה לא נכנס. אני לא יכול לסבול את זה. הייתי שמח אם היו שומעים את המוסיקה שלי עשרות אלפי אנשים, אבל לא במחיר של לעבור את התלאות של תעשיית המוסיקה שוב. רק לחשוב על זה גורם לי להתכווץ בחזרה אל תוך הקונכייה שלי".

כשהוא נשאל עוד על אפשרות שיוציא אלבום מתישהו, הוא חוזר על המלים "רק בתנאים שלי", כמי שיודע שאף חברת תקליטים לא תאפשר לו את החופש האמנותי שהוא דורש. "אני עוד לא דיווה", הוא אומר, "לא קוראים לי נינט טייב".

 

לדבריו, קטע אחד שלו זכה לכמעט 40 אלף צפיות מכל העולם. מדובר ברמיקס שיצר לשיר "Gracias a la Vida" של הזמרת המנוחה מרסדס סוסה, ושאותו הקדיש לה אחרי מותה. "הבן שלה יצר אתי קשר. אמר לי שאמא היתה גאה", הוא מספר כבדרך אגב.

אתה מקבל פידבק על שירים שאתה מעלה לאינטרנט?

"כן, בעיקר מחו"ל. את התגובות האלה אני הכי אוהב כי הן אמיתיות, הן מעכשיו ומתייחסות רק לשירים. הרי המגיבים לא ישראלים ואין להם מושג מי זה מיקיאגי של שנות ה‑90, מי היו 'נוער שוליים'. לייק שמגיע מחו"ל הוא לייק שאומר שבאמת אוהבים את השיר".

הרמיקס של מיקיאגי לשיר "Love Again" (עם מוסיקאי נוסף בשם "Avri"), הושמע בתוכנית הריאליטי האמריקאית "ג'רזי שור", בסצנה שמצולמת בתוך מועדון לילה. הקטע יצא בחברת תקליטים ניו יורקית קטנה, ולא, הוא לא ראה ממנה גרוש. "כל עוד זה לא רמיקס לקטע של אמן מוכר ושיוצא בחברת תקליטים גדולה אז זה לא כסף. אבל אני לא עושה את זה בשביל הכסף. זה התחביב שלי".

למרות הסגנון הדאנסי-קווירי העכשווי של הקטעים החדשים יותר של מיקיאגי, גם מסצינת הלילה הוא נמנע. "הקשר שלי לליין המסיבות FFF(של המפיק שמעון שירזי, אז"א) נוצר דרך הדי-ג'יי עופר ניסים, כי עבדנו אז יחד על קטעים משותפים. אבל לא, מעולם לא הופעתי במועדון".

האם אתה בכלל נמשך לסצנת חיי הלילה?

"ממש לא. הייתי עד גיל 30. אחר כך נפשי שבעה. הפסקתי לשתות ולצאת לבלות".

לטייל בסופר פארם

שירזי, שרואה עצמו חבר ותיק של מיקיאגי ומי שנחשב למלך הבלתי מעורער של סצנת חיי הלילה הגאים בתל אביב מאז שנות ה‑90, מספר שהציע לו יותר מפעם אחת לבוא, להופיע ולשיר במסיבות הגדולות שהוא מפיק. "אין שנה שאני לא מציע לו והוא אומר לי לא. הוא פשוט נגד במה. זו בעיה חמורה. הוא התבגר והוא מסתגר. אין לו ביטחון עצמי לעלות לבמה. הוא בן אדם מקסים אבל קשה ואנחנו מנסים להסביר לו, אם כי שום דבר לא עוזר. אפילו למסיבות הוא כבר בכלל לא בא", אומר שירזי.

אם מחר מיקיאגי יחליט בכל זאת לבוא להופיע בליין המסיבות שלך אתה חושב שזה ימשוך הרבה קהל?

"בטח", אומר שירזי, "יש מלא חבר'ה ותיקים שיתעלפו מזה".

ההופעה החיה האחרונה של מיקיאגי היתה בפרויקט של ערוץ הילדים בכבלים ב‑1992, יחד עם מיכל ינאי. "הופענו בעיריות כזה, בכל הארץ. דווקא היה נורא כיף", נזכר מיקיאגי.הפרויקט הראשון שהוא הפיק מוסיקלית בעצמו היה דיסק שירי ילדים, שנקרא בפשטות "תקליט ילדים" ושלא זכה להצלחה משמעותית. "רציתי להחליף", שיר מתוכו, הגיע למקום הרביעי בפסטיגל 1992.

על "תקליט הילדים", שלא מיועד לגיל הרך עם שירים כמו "זבוב במרק" ו"אני והצל שלי" אומר מיקיאגי כי "אלו לא היו ממש שירי ילדים. זו היתה בדיוק התקופה של 'הסימפסונים' ו'חבורת הזבל' שאיפשרו לי לעשות תקליט ילדים שהוא קצת יותר אדג'י. הכנסתי שם קצת מוסיקה שחורה, קצת דיסקו, משהו שטיפה יותר חריף מהפסקולים של וולט דיסני". מה שהפתיע אותו, לדבריו, זה שיצא לו לטענתו אלבום שהוא יותר של בנים מאשר של בנות.

אתה אוהב ילדים?

"אני טיפוס שמתיילד בנוכחות ילדים. כנראה כי אני נראה בעצמי כמו ילד מגודל והם אוהבים להסתכל עלי. אבל קצת קשה לי עם המגע הפיסי אתם. זה קטע שהולך אתי מגיל אפס, הרתיעה מהמגע הפיסי".

מיקיאגי תוקע מבט של "אל תשאל את זה אפילו", אך השאלה נשאלת בכל זאת והוא עונה ללא היסוס ובתנועות צוואר ברורות מימין לשמאל. אין לו שום תוכניות להקים משפחה בזמן הקרוב, אם בכלל.

"פעם שעברה שהתבטאתי בנושא המשפחה, הקהילה כמעט קברה אותי. אמרו שאני הומופוב ושאני נגד הומואים שעושים ילדים. אבל לשאלתך, אם זה לא בא לי באמת מהבטן ואם אני לא מוכן לתת לילד מאה אחוז מחויבות, אז אני פשוט לא אעשה את זה".

הוא רווק כבר 20 שנה, "יושב לבד בבית מתחת למזגן", הוא אומר וצוחק.

"לאט לאט אני הופך את עצמי לאחד העם, למשהו פשוט", אומר מיקיאגי, שמחשיב את עצמו כמי שבעל כורחו ניחן בתחכום מולד. הוא מספר על עצמו שמלבד מוסיקה, סיגל לעצמו כמה תחביבים אישיים כמו "לטייל לבד ב'סופר פארם', בקניונים, ללכת לבד לקולנוע". הוא מכנה את עצמו "פושט" ונראה שהוא באמת אוהב את זה.

דווקא באינטרנט מיקיאגי הרבה יותר פעיל חברתית מאשר בעולם הפיסי. ובכן, אם כל רצונו הוא להתבודד וליצור מוסיקה בבית ולשחרר אותה לאינטרנט, מה מניע אותו בעצם להסכים להתראיין?

"אני יודע שאתה עלול לא לאהוב את התשובה הזאת, אבל כף המאזניים נוטה ל‑90 אחוז איפור ו‑10 אחוז מוסיקה. מה לעשות, זה מה שמפרנס אותי. אמרתי לך, מה שעובד זה 'ברנד' ואני צריך לעשות את 'מיקיאגי' מלפני עשרים שנה לשם מוכר".

המפיק שעושה הכל

מיקיאגי נמצא בימים אלה על פרשת דרכים. במשך 12 שנים לימד איפור בבית ספר אחד ובשנה שעברה עזב לטובת בית ספר אחר (בבעלותו של מיקי בוגנים), אך עזב גם אותו תוך כמה חודשים.

"עכשיו אני באוויר", הוא אומר. "אני רוצה להתחיל לקדם את מיקיאגי כמותג איפור. בשביל להיות מעניין ולעשות כסף אתה חייב להיות 'ברנד', אחרת הדלתות לא ממש נפתחות. אני בהישרדות וברדיפה אחרי פרנסה. רק כשיש לי שקט כלכלי, אני מסוגל לעשות מוסיקה".

למה עזבת את בתי הספר לאיפור והפכת לעצמאי?

"אני מאוד לויאלי עד שמקצצים לי".

נדמה כי אור הזרקורים, שאתו הוא מנהל יחסי אהבה-שנאה, עדיין קוסם לו. "אבל על אחרים", הוא מסייג. לא מפתיע שבחר לפיכך להיות מאפר. החלום שלו הוא להציב זמרת מתחת לאור הזרקורים ולהיות המפיק שלה, שאחראי על הכל, מא' ועד ת'. "לעשות לה סטיילינג ואיפור, להפיק לה, לכתוב, לעשות העמדה, לעצב לוגו ווידיאו קליפים". ניסיון אחד שלו להגשים את חלום "המפיק שעושה הכל" נגמר במפח נפש. בשנת 2005 עבד עם זמרת ילידת צ'כיה בשם קארינה. "זה היה פרויקט שהיה לי מאוד כיף לעשות", הוא אומר ואכזבה בעיניו. "כבר הגענו יחד לצ'כיה, אבל אז ברגע האחרון היא קיבלה מחברת תקליטים צ'כית הצעת עבודה, ועוד עם החומרים שלי". מיקיאגי נותר מחוץ לעסקה.

"עברית בעיניי היא שפה שלא יפה לשיר אותה", הוא אומר כשנשאל על התבטאות עבר שלו, שבה טען כי גם הבחירה שלו לשיר בשפה זרה קשורה ברצון שלו להתנתק מהעבר. "זמר מקצועי צריך להזהר עם ה-פ' שלו אחרת הוא ידפוק את המיקרופון, או עם ה-ת' שלו, שלא תצא לו כמו של ריטה".

מעטים מכירים את להקתו של מיקיאגי משנות ה‑80 "Juvenile Delinquency", ששרה את כל שיריה באנגלית. "כן, בשנים הראשונות שהופענו ב'פינגווין' זה היה רק באנגלית. רק כשהגענו לחברת 'הד ארצי' ואמרו לנו 'בואו נעשה אלבום', מצאנו את עצמנו מתרגמים את השירים לעברית", וכך הפכה הלהקה ל"נוער שוליים".

מה היה החלום שלך כשהיית ב"נוער שוליים"?

"מה ידעתי? הייתי אז בן 22. כל שעניין אותי היה לעמוד על במה, לצרוח בקול גבוה ולהיות משוגע".

"נוער שוליים" היתה מושא הערצתן של עשרות אלפי נערות ישראליות ומעין "גילטי פלז'ר" בעבור רוקרי התקופה. בניגוד לרבות מהלהקות שפעלו אז, היא מעולם לא נשכחה מהתודעה הישראלית, בטח שלא מהפלייליסטים של תחנות הרדיו. היום היא לא נחשבת יותר לאותו "גילטי פלז'ר", שנבע מתפישה שגרסה כי מוסיקת רוק שווה יותר אמנותית מהפופ הכביכול רדוד.

אך להקות רוק רבות יכלו רק להתקנא ב"נוער שוליים", שבשיאה זכתה אפילו להכרה ממסדית כאשר הוזמנה להופיע מול קהל של 150 אלף איש במופע ההצדעה לכבוד 40 שנה לגל"צ. גם בשוליים התעניינו בעוף המוזר שקרא לעצמו מיקיאגי. לראייה, צמד הרוק האלטרנטיבי "פורטיסחרוף" הזמינו אותו להקלטות האלבום "?1900", שנחשב היום לאחד מעמודי התווך של הרוק הישראלי.

מיקיאגי מספר על חבריו ללהקה, שמבחינתו הם מתערבבים לו בבלילה אחת עם הזיכרונות הלא נעימים מחברות התקליטים והחשיפה המוגזמת. אחרי שדרכם נפרדה ב‑1991 והלהקה התפרקה, כל אחד הלך לכיוונו ולא הביט לאחור. המוסיקאי דודי לוי, גיטריסט "נוער שוליים" לשעבר, מספר על מיקיאגי שתמיד היה טיפוס מופנם מאוד, אך לא תמיד זה בא לידי ביטוי דרך האישיות המאוד מוחצנת שלו על הבמה.

לוי אומר שבאמת חבל שמיקיאגי לא נתן לקולו דרור מאז "נוער שוליים". הדאנס שהוא יוצר, לדעתו של לוי, משאיר אותו "במקום נחות כזה, במקום שהוא לא לגמרי מתחייב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו