בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקונטרבסיסט אודי קז'מירסקי נע בין האסתטיקה לבעיטה

מעט מאוד הרכבי ג'ז פועלים בחיפה, ואודי קז'מירסקי ניגן ברובם. בשבוע שעבר הלך לעולמו מעמודי התווך של סצינת הג'ז הצפונית

14תגובות

ההופעה הלפני אחרונה בחייו של אודי קז'מירסקי התקיימה לפני כשלושה וחצי שבועות ברעננה. מצבו הבריאותי היה כבר קשה, אך איש מחבריו הנגנים לא ידע זאת. "ברגע שהתחלנו את החזרה לפני ההופעה קלטתי שאודי כאילו שכח לנגן", מספר הסקסופוניסט אלברט בגר, שניגן בהופעה עם קז'מירסקי, הפסנתרן דן כהן והמתופף גלעד דוברצקי. "הוא לא ניגן לפי הקצב וההרמוניה. הוא כאילו שכח את האקורדים. כל מה שנשאר זה הסאונד. והסאונד זאת האמת לאמיתה. אודי חזר אל המקור, אל הצליל, ואני זוכר שאחרי ההופעה גלעד (דוברצקי), שניגן אתו בפעם הראשונה, אמר לי: 'איזה סאונד יש לו!' אני גם זוכר", ממשיך בגר, "שאודי ניגן כל ההופעה עם חיוך על השפתיים. שבועיים וחצי אחרי זה הוא נפטר".

עם מותו של קז'מירסקי מסרטן ריאות, בגיל 56, איבדה סצינת הג'ז הקטנה של חיפה והצפון את אחד מעמודי התווך שלה ¬ קונטרבסיסט מצוין, מורה נערץ, מנהיג כריזמטי, ואדם חופשי, מורכב ומיוחד. "עוף נדיר ועשב בר שאי אפשר היה לתרבת ולאלף", קורא לו בגר, והסקסופוניסט דרור בר-ישראל, שהיה חברו הקרוב, אומר: "כמו שאודי היה יצור מיוחד, כך גם המוסיקה שלו יצאה לאור בצורה מיוחדת. הוא היה אדם אנטי-ממסדי בצורה דתית ממש. כל מה שהיה בו חליפה ועניבה וטפסים ¬ אודי רצה לתת לו בעיטה אחת גדולה. וכך גם במוסיקה. המיינסטרים לא דיבר אליו. הוא חיפש את מה שמעבר למיינסטרים. אבל הוא גם לא נמשך לאוונגרד. מצד אחד בעיטה, מצד שני אהבה גדולה לצורה ואסתטיקה ¬ זה השילוב שאיפיין אותו. בין האסתטיקה לבעיטה מצאנו שנינו קו משותף".

קז'מירסקי, יליד 1956, התחיל לנגן בבס בגיל 16, ניגן בלהקות מקומיות באזור חיפה, ובתחילת שנות ה 20 שלו התחיל לשמש מורה לבס. אחד התלמידים שלו היה ערן צור, שאומר: "אודי היה המורה הכי חשוב בחיים שלי. הוא לימד אותי לנגן בס, אבל הוא גם לימד אותי מוסיקה. לקרוא תווים, מרווחים, הרמוניה ¬ כל היסודות. הוא היה קשוח, קפדן, חמור בדרישותיו. לא היה דבר כזה לבוא לא מוכן. עד היום, אם תעיר אותי בשלוש וחצי בבוקר, אני אדע לדקלם את מעגל הקוורטות, וזה רק בזכות אודי".

צור היה כבן 14 כשהתחיל ללמוד אצל קז'מירסקי, שהיה אז בתחילת שנות ה 20 שלו. השיעורים התקיימו בתחילה בבית הוריו של קז'מירסקי בקריית חיים (צור זוכר שעל אחד מקירות החדר היתה מודבקת הכתובת "Look at yourself", כשם אלבומה של להקת "אוריה היפ") ואחר כך בדירתו השכורה של קז'מירסקי. "אודי היה מהמורים האלה שלא מסתכלים על השעון. השיעורים לא נמשכו שעה, אלא כמה שצריך", אומר צור, שמספר שקז'מירסקי השיג בשבילו את עבודותיו הראשונות כנגן בלהקות חתונות בקריות.

בתחילת שנות ה 80 קז'מירסקי עבר לתל אביב, אבל לא השתלב בסצינת המוסיקה. "מוסיקאים חברים אירגנו לו עבודה, אבל אודי לא ניצל את ההזדמנות, ואף אחד לא הבין למה", אומר צור. "לפעמים הוא אפילו היה מבריז מהופעות. הוא ויתר על קריירה בתוך התעשייה, וזה לא בגלל שהוא לא היה טוב. זה כנראה לא התאים לאופי שלו".

באמצע שנות ה 80 קז'מירסקי הצטרף ל"ברירה הטבעית" וניגן בלהקה שלוש שנים. "הוא בא מעולם הג'ז והרוק וידע להיכנס אלינו בצורה מאוד חכמה, מאוד אינטליגנטית, ולהוסיף את עולמו", נזכר שלמה בר. "הוא היה צנוע, לא הבליט את עצמו. ניגן בס". לאחר מכן קז'מירסקי ניגן בטריו שליווה את יפה ירקוני, ובסוף שנות ה 80 חזר לחיפה, ולמעט כמה שנים באמסטרדם (שבה ניגן בין השאר מוסיקה הונגרית וקובנית), הוא נשאר בעיר עד סוף חייו והיה לאחד הכוחות המרכזיים בסצינת הג'ז הקטנה בחיפה ובאזור הצפון.

נסתדר

מעט מאוד הרכבי ג'ז פעלו בחיפה ובצפון, וקז'מירסקי ניגן ברובם. הוא היה חבר ברביעיית "Figment" שהנהיג דן כהן, ניגן עם בר-ישראל בטריו שנקרא "תלם", והקים שני הרכבים משלו ¬ "ג'אגדיש" ו"Blue Skylight" שהוקדש למוסיקה של צ'ארלס מינגוס, הג'זיסט הנערץ עליו. אבל רוב ההופעות של קז'מירסקי לא היו עם הרכבים שניגנו חומר מקורי, אלא הופעות צנועות בבתי קפה וברים, עם הרכבים קטנים שניגנו בעיקר סטנדרטים.

נגינה בבתי קפה והוראה עשויות להיראות כעבודות לא מספקות בעבור ג'זיסט מעולה, אבל קז'מירסקי לא חשב כך. "הוא לימד לעתים מעל עשרה תלמידים ביום, ברצף, אחד אחרי השני, נסע בכל הצפון ממתנ"ס לקונסרבטוריון, תמורת שכר לא גבוה. 'אבל אתה כל היום על הכלי', אודי אמר, 'וזה מה שחשוב'" ¬ כך כתב בשבוע שעבר אחד מתלמידיו בבלוג שלו.

 

"אחד הדברים שלמדתי מאודי היה להפסיק לדאוג אם המוסיקאים האחרים יגיעו להופעה", אומר הפסנתרן דן כהן. "עד שהכרתי אותו תמיד הייתי בלחץ ¬ יגיעו? לא יגיעו? הגישה של אודי היתה 'אם יגיעו, מה טוב. אם לא יגיעו, גם טוב. לא משנה מה יקרה, נסתדר. אין צורך להילחץ'".

בשנים האחרונות קז'מירסקי הופיע בכל יום שני בקפה נטו במרכז הכרמל. לפני כשלושה חודשים כתב חובב ג'ז חיפאי על אחת ההופעות האלה בפורום הג'ז של האתר אג'נדה: "אתמול בקפה נטו שבמרכז הכרמל התקבצו להם חמישה אנשים שלמים כדי לשמוע את הגיג השבועי של מר אודי קז'מירסקי וחבריו. לשם ההגינות, בתחילת הערב היו שבעה, אבל הזוג ששיחת הנפש שלהם הופרעה קשות על ידי הנגנים עזב אחרי שני קטעים, ונותרנו חמישה. אודי מנגן ממש נפלא, יצירתי ובטוח ולא אובר-דומיננטי, והצליל שיוצא לו מהבס פשוט מושלם. יש משהו מענג בלהקשיב לקונטרבס ממרחק מטר, ללא כל הגברה".

אלברט בגר מוסיף: "אודי ניגן free על ה changes (כלומר, ניגן תמיד בתוך המסגרת ההרמונית של הקטע, אבל בצורה חופשית ויצירתית מאוד), והיתה בנגינה שלו, בסאונד שלו, אותנטיות נדירה. אותנטיות שאני לא שומע כמעט אצל אף אחד, בלי לזלזל בבסיסטים המעולים שיש בארץ".

עקשן

לפני כחודשיים, בקפה נטו בחיפה, נעשתה ההקלטה האחרונה של קז'מירסקי ¬ דואט קונטרבס-סקסופון עם בר-ישראל. "עבודה של שנים, שבה ניסינו לתמצת את עצמנו, יצאה בדואט הזה, שיצא מאוד מיוחד", מספר בר-ישראל בהתרגשות. "כל מה ששאפנו אליו, כל מה שניסינו לעשות ולא הצלחנו ¬ קרה באותו יום. החיבור והתקשורת בינינו היו מושלמים. איכות ההקלטה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל אני מתכוון להוציא אותה לאור ממש בקרוב".

אחרי ההופעה ברעננה לפני שלושה שבועות, שהבהירה לחבריו של קז'מירסקי שהוא במצב בריאותי קשה, נעשו ניסיונות רבים לשכנע אותו ללכת לבית חולים. קז'מירסקי, שהיה אדם עקשן מאוד ולא קונפורמיסטי ("רוב האנשים לא הסתדרו אתו", אומר בר-ישראל), סירב בתוקף. יומיים אחרי ההופעה ברעננה בר-ישראל סידר לקז'מירסקי הופעה בחתונה, בעיקר כדי לנצל את העייפות שאחרי ההופעה ולהכניס את הבסיסט לבית חולים. אבל קז'מירסקי עמד בסירובו. לבסוף הוא אושפז והתברר שהוא סובל מסרטן ריאות בשלב סופני. הוא ביקש למות בביתו, והרופאים נענו לבקשה. קז'מירסקי מת ביום ראשון שעבר והותיר אשה וארבעה ילדים.

"אתמול ישבתי וכתבתי קטע שנקרא 'אודי'", מספר אלברט בגר. "זה צער מאוד גדול. הוא היה מוסיקאי מעולה, בן אדם שלא דפק חשבון, וגורו של דורות של מוסיקאים. יחסר האודי הזה בחיפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו