שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גלן יוז, פועל רוקנרול

יוז ("דיפ פרפל", "בלק סאבאת"), שטרף השבוע את המשכן לאמנויות הבמה, לא נראה כמו סטאר שבע אלא כמי שבא לעבוד קשה בשביל הקהל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בעונת ההופעות הנוכחית יש ייצוג נכבד מאוד להופעות של זמרי רוק מהזן הצרחני, ואחרי ההופעה של גלן יוז בתל אביב ייתכן שאפשר להתחיל לקשור את הכתר לטובה שבהן. יוז - שניגן ושר בשנות ה 70 ב"דיפ פרפל" ומאוחר יותר תפס את משבצת הסולן באחד הגלגולים המאוחרים של "בלק סאבאת" - השאיר עשן על המים לצרחנים צעירים יותר כמו אקסל רוז והסולן של להקת "מארס וולטה", ואם כריס קורנל, שיופיע בארץ בשבוע הבא, רוצה להתעלות עליו, הוא יצטרך לעבוד קשה מאוד. במשפט אחד: זאת היתה הופעה שגם מי שלא מחבב זמרי רוק צרחנים מאוד נהנה ממנה.

למרות הייחוס הרם של שתי הלהקות שבהן ניגן ושר, יוז לא זכה אף פעם למעמד של כוכב, אולי בגלל שעלה על העגלות של "דיפ פרפל" ו"בלק סאבאת" אחרי התקופות המכוננות שלהן. זה אולי רע בשביל המוניטין שלו, אבל זה מצוין בשביל מי שבא לראות אותו מופיע, מפני שהאיש שטרף את הבמה של המשכן לאמנויות הבמה לא נראה כמו סטאר שבע, אלא כמו פועל רוקנרול חרוץ ומנוסה שבא לעבוד קשה בשביל הקהל הנאמן שלו.

ליוז יש שני נכסים ידועים. הראשון הוא הקול שלו, שמשלב עוצמה אדירה של צרחה רוקיסטית עם גוון נלווה נהדר של זמר סול. בגיל 61, אחרי שנים של צריכת סמים ואלכוהול (שהסתיימה ככל הנראה לפני 17 שנה, כי יוז אמר לקהל שבתקופה הזאת הוא צורך בעיקר מים), הקול שלו השתמר בצורה מעוררת התפעלות, חזק וגמיש. הנכס השני של יוז הוא הרפרטואר: אפשר היה לבסס הופעה רק על השירים של "דיפ פרפל" שיוז היה שותף לכתיבתם והקלטתם, וב 40 שנות קריירה הוא עשה עוד כמה דברים.

גלן יוז. קולו השתפר בצורה מעוררת התפעלותצילום: דניאל בר און

נכס נוסף, כך הבהירה ההופעה, הוא נגינת הבס של יוז. איזה תענוג היה להקשיב לה. זמרים בגילו משאירים בדרך כלל את המלאכה הזאת לנגני ליווי, אבל יוז לא ביזר סמכויות והפליא לנגן בכלי שלו. בלי גילויי וירטואוזיות מיותרים: נגינה פשוטה, בסיסית, בשרנית, עם צליל שחדר לבטן. בקהל היו כצפוי הרבה אנשים שעשו תנועות של גיטרת אוויר (בהופעות של רוק קלאסי, בניגוד לסגנונות יותר אופנתיים, זאת ממש לא בושה), אבל היו גם כמה אנשים שעשו תנועות של בס אוויר, ואפשר בהחלט להבין אותם.

הלהקה של יוז ניגנה במסורת של הפאואר טריו, עם תוספת מיותרת של נגן קלידים. הגיטריסט של יוז התגלה כנגן די בינוני, אבל זה לא כל כך הפריע מפני שהבינוניות שלו השאירה את הבמה כולה לבס של יוז ולתופים ההולמים של חוטב העצים הסקנדינבי הצעיר. המאסה המשותפת של הבס ותופים הזכירה מדוע קראו למוסיקה הזאת פעם רוק כבד.

הנכס האחרון של ההופעה הזאת היה הקהל - הכבדים של הכבד. המשכן לאמנויות לא היה מלא עד אפס מקום, אבל הקהל שבא היה חם, מעורב ותומך. כשיוז שר את "Mistreated", אחד הלהיטים הכי גדולים של "דיפ פרפל" בתקופתו, מאות רבות של אנשים שרו יחד אתו, ואף אחד מהם לא חשב שיוז התייחס אליו בצורה לא ראויה. להיפך: הוא כיבד את הקהל, התאמץ בשבילו והעניק לו שעתיים של הנאה גדולה. דינוזאור, אבל לפניך.

גלן יוז. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, 9.7

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ