בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדי-ג'יי רונן סאבו מגלה את סאונקלאוד

הוא הפיק אלבומים לקארולינה ועבד עם קותימן, אבל רק מאז שהתנחל ברשת החברתית-מוסיקלית סאונדקלאוד הדי-ג'יי רונן סאבו מרגיש שהגיע הביתה

3תגובות

בחודש שעבר הוציא רונן סאבו את אלבום האי־פי החדש שלו, "Alpha Nail", להורדה חופשית באינטרנט. שלא כמו בהוצאה מסורתית של אלבומים, הוא לא היה צריך לחכות זמן רב כדי לקבל תגובות על יצירתו. ברשת החברתית למוסיקאים ודי־ג'ייז סאונדקלאוד, שבה הוא ממקד את פעילותו, יש פעילות רחבה סביב סגנון הטראפ - מוסיקת ריקודים היברידית חדשה המורכבת משברי היפ־הופ וצלילים אלקטרוניים מהחלל - שסאבו הוא אחד הנציגים הישראלים היחידים שלו, לצד המפיק והדי־ג'יי אורי שוחט.


סאבו, בן 39, היה מזוהה עם היפ־הופ ואחר כך נהפך לאחד המעצבים המרכזיים של צליל הגרוב הישראלי החדש. כיום רוב הקטעים שלו הם בעלי אוריינטציה אלקטרונית לרחבות הריקודים. אבל לדבריו, כל אותן נישות ממשיכות להתקיים אצלו במקביל. "אני אוהב לעשות גם דברים אלקטרוניים וגם צדדיים יותר, הרמוניים, בגוון של סול", הוא אומר. "אני משתדל כל חודש להוציא כמה קטעים, כל הזמן עובד על מוסיקה וגם מודה בזה שאני מושפע ממה שקורה מסביב.


"אני לא מנסה לעשות ז'אנר אחד. אם יוצא משהו חדש, אם כדי־ג'יי נחשפתי למוסיקה שמזיזה אותי ואת הקהל, אני אתנסה בזה ואיהנה לחקור את זה. משעמם אותי לעשות רק דבר אחד טוב. המגוון חשוב לי".

דודו בכר


המגוון במקרה שלו כולל את העבודה עם קותימן במשך השנים וגם את הפקת אלבומה של קרולינה "מה אעשה עכשיו" מ–2009, שזיכה את השניים בפרס אקו"ם למעבדים לשנת 2010. כחלק מחבורת "סוליקו" היה מעורב בהפקת "לא ציפיתי" עם קרולינה, להיט רגאיי שהביא את הצליל הג'מייקני לקהל הרחב. בשנה שעברה הוציא סאבו אלבום משותף עם קותימן, "Better Days", שכלל שיתופי פעולה עם זמרים ג'מייקנים. הוא מפיק ומופיע עם הצמד "אקסום" והקליט עם "סוליקו" אלבום, שעדיין לא יצא, המפגיש ביטים אלקטרוניים כבדים עם התזמורת האנדלוסית.


פידבק מיידי ליצירה


לעומת חברות התקליטים הגדולות, הנתפשות יותר ויותר כדינוזאורים שלא הסתגלו לסביבה חדשה, סאונדקלאוד היא רשת חברתית מהירה ומיידית, בעלת תפישה מתקדמת בכל הקשור לסמפול וזכויות יוצרים. סאבו הצטרף אליה ב–2008 ומאז העלה לעמוד שלו ברשת כ–100 קטעים. הרשת, שמימשה ושידרגה בשנים האחרונות את חזון הבית למוסיקאים של מייספייס מהעשור הקודם, חגגה בתחילת השנה את חציית הקו של עשרה מיליון משתמשים. סאבו נכלל ברשימת אלף המשתמשים המשפיעים בה.


"הם עלו על משהו שלא היה בו שום חידוש טכנולוגי, פשוט הם מילאו חור", הוא מסביר. "הם הציעו ממשק שבו אמנים יכולים להעלות מוסיקה ולאפשר להוריד או לשמוע אותה, וזו היתה ממש מהפכה. בשבילי זה מעולה כי אני מאמין במתן מוסיקה חינם, במיוחד כמישהו שעושה מוסיקה אלקטרונית שרובה מיועדת לדי־ג'ייז.


"לי חשוב יותר שזה יגיע לכמה שיותר אנשים מאשר לקבל בסוף השנה 200 דולר, אני חושב שאם אין מאחורי הלייבל איזושהי תוכנית עסקית ויחסי ציבור מיוחדים, אז זה חסר משמעות. ובכלל, הכסף שאפשר לעשות בתקלוט אחד, שמגיע בעקבות קטע שהוצאת, הרבה יותר שווה מלחכות שנה לתמלוגים. רוב התקלוטים וההופעות שקיבלתי בחו"ל היו בעקבות סאונדקלאוד. זה הכרטיס ביקור. היציאה האחרונה, למשל, השיגה לי הרבה עוקבים חדשים".


הפלטפורמה של סאונדקלאוד, הוא מוסיף, לא רק משנה את האופן שבו מוסיקה מופצת, אלא גם את תהליך היצירה. "יש הרבה מוסיקה שלא נשמעת טוב, אבל זה חלק מהעולם החדש. אין לי בעיה לעשות קטע שאנשים ישמעו רק חודש, כמו שאני אשמח גם ליצור קלאסיקות. את רוב הקטעים אני עושה בלפטופ בסלון. הרבה פעמים הקטע שהתחיל שם עולה לסאונדקלאוד עוד באותו יום, ויותר מאוחר אני מסיים אותו באולפן. אני מקבל פידבקים ממש מהר: זה ממש מדהים לבדוק משהו מיד בתקלוט או לזרוק אותו בסאונדקלאוד".


בהצלחה הנוכחית של הטראפ, הוא אומר, היה לסאונדקלאוד תפקיד מרכזי. "כמו בטראפ, אני חושב שסאונדקלאוד יהיה משמעותי מעכשיו בכל התפוצצות של סגנון חדש. זה התחיל עם המומבטון, שהתחיל כמוסיקה שהיתה רק באינטרנט, עכשיו זה ממשיך בטראפ ועוד חודשיים זה יהיה משהו אחר. זה ז'אנר שהרוב בו מבוסס על סמפולים ואין בו כמעט רליסים רשמיים ולכן סאונדקלאוד מעולה לזה".


בעבר, כש"סוליקו" היו חתומים בחברת התקליטים האמריקאית ג'יידאב, הם יצאו לסיבובי הופעות תכופים בארצות הברית. לסאבו וחבריו היתה אז מה שהוא מגדיר "משימה לאומית" - ליצור ולייצא צליל ישראלי אורבני מודרני, שישלב היפ־הופ, מוסיקה ישראלית מזרחית וערבית, ברוח סגנונות מועדוניים בעלי אופי מקומי שיצאו בעולם בעשור האחרון והגיעו ממדינות כמו ברזיל, אנגולה ופורטו ריקו.


קטע הטראפ הישראלי הראשון היה כנראה "אקזוטיק ביטר" שיצרו "סוליקו" לפני שנתיים וכלל סמפול של אבי ביטר. "אני פחות מחפש את זה היום", אומר סאבו. "זה גם מעלה שאלה יותר רחבה, אם זה ישראלי בכלל. עכשיו הופענו בדנמרק ומישהו ממצרים שהופיע לפנינו ניגן מוסיקת רחוב כבדה שנוצרה שם אחרי נפילת מובארק. בהתחלה שאלתי את עצמי אם אני זה שאמור להשתמש במוסיקה הזאת, אבל למחרת כבר עשיתי כזה ביט על הלפטופ בשדה התעופה".


למרות המקום הנרחב שתופסת יצירתו הבינלאומית, אחד הרגעים הכי משמעותיים בשביל סאבו היה דווקא ההכרה שקיבלו הוא וקותימן עם קבלת פרס אקו"ם על הפקת האלבום של קרולינה. "הרגשתי שזה ניצחון של כל הסצינה שאני מייצג אותה, של הגרוב, ניצחון של לשבור קצת את הבינוניות ששולטת פה בדרך כלל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו