שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"בציר טוב" וישי לוי בפסטיבל הפסנתר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"אני חושבת שהפסטיבל הזה הוא לא לגמרי מיינסטרים", אומרת אתי אנטה-שגב, המנהלת האמנותית של פסטיבל הפסנתר, שייפתח ביום רביעי במרכז סוזן דלל בתל אביב ויימשך חמישה ימים. "הפסטיבל הזה מתקיים באולמות קטנים יחסית, הוא לא צריך למשוך קהל של אלפים, ולכן אין הצדקה להתעסק רק במיינסטרים. כשליש מההופעות הן סוג של מיינסטרים; אחר כך ישנה הדרגה השנייה של הצעירים המבטיחים; והדרגה הנוספת היא הדברים האלטרנטיביים.

"הקהל של הפסטיבל מחפש את הדברים האלה. זה קהל סקרן ומחפש. הוא בא בראש של 'בואו נראה מה חדש', והוא יודע שאנחנו נבחר בשבילו את האמנים הכי מעניינים של האלטרנטיבה. ההוכחה לכך היא שההופעות שנמכרות ראשונות הן לאו דווקא אלה שהיית מצפה שיהיו סולד-אאוט. השנה, למשל, ההופעה של להקת 'הקולקטיב' היתה אחת ההופעות שנמכרו הכי מהר".

מימין: דניאל סולומון, ירמי קפלן, דנה עדיני, ערן צור. במרכז: אילן וירצברג. בציר טוב

לדברי אנטה-שגב, שמכהנת כמנהלת האמנותית של הפסטיבל זו השנה החמישית, "הדרישה הראשונית מהאמנים המשתתפים היא לעשות משהו שונה מהרגיל. אין טעם לבוא לפסטיבל הפסנתר כדי לראות הופעה רגילה של, נגיד, יזהר אשדות".

אלא שהדוגמה שאנטה-שגב נותנת דווקא חושפת את טבעו הכפול של פסטיבל הפסנתר, שאמנם אוהב לערוך ניסיונות אבל מקפיד לא להגזים באקספרימנטים.

אשדות הופיע בפסטיבל הפסנתר לפני שלוש שנים ביחד עם רע מוכיח, ובמופע של השניים כיכבו מקלדות וצעצועים מסוגים שונים. הפסנתר שהיה על הבמה נותר מיותם. "בעיני זה היה יפה, וזאת היתה פרשנות מעניינת לקונצפט של הפסטיבל", אומרת אנטה-שגב, "אבל היה קהל שהתאכזב. קיבלנו מכתבי תלונה. אבל כשאני אומרת 'שונה מהרגיל' זאת לא חייבת להיות סטייה גדולה מדי. לפעמים מספיק שאנשים יצמצמו את ההרכב, או יכניסו פסנתר למופע שאין בו פסנתר בדרך כלל".

הפסנתר, לדבריה, הוא שם קוד לתפישה האמנותית של הפסטיבל: "פסנתר הוא כלי שיש לו מנעד עצום. הוא גם כלי מיתר וגם כלי הקשה. גם קלאסי וגם רוקנרול. יש בו עושר אינסופי והוא מחבר בין המון קצוות. מכאן נגזרות ההופעות השונות בפסטיבל. השאיפה היא לגעת בהרבה סוגים של מוסיקה, לפתוח, להרחיב ולנסות לדייק ככל האפשר: לבחור את הדברים הכי טובים".

האם היא יכולה להמליץ על כמה מופעים בולטים מתוך 35 המופעים של הפסטיבל? "בראש ובראשונה", היא אומרת (ומדגישה את הר' בטון מורתי אירוני), "מופע המחווה ל'בציר טוב' (שבו אילן וירצברג, ערן צור, ירמי קפלן, דנה עדיני ודניאל סלומון יבצעו את האלבום הנפלא של וירצברג ושמעון גלבץ משיריה של יונה וולך). זה חלום ישן שלי, וזה גם אחד האלבומים הישראליים הכי אהובים, אלבום שנשמע נפלא גם היום.

"דבר נוסף שאני גאה בו הוא המופע של ישי לוי", ממשיכה אנטה-שגב. "הוא הרבה מעבר לזמר מזרחי. מאז ומעולם הוא עשה את הדברים אחרת. כל הגישה שלו לשירה, להגשה של טקסט. הוא לא חי בעולמות הסלסולים האינסופיים".

אנטה-שגב מקפידה לשבץ לפחות אמן ים-תיכוני אחד בכל פסטיבל, אבל לדבריה "הז'אנר הים-תיכוני פחות מתלהב מפסטיבל הפסנתר. הם צריכים לייצר מופע אחר, לא את החאפלה הרגילה, והם לא תמיד מתלהבים מזה. יותר קל להלהיב את ערן צור על הדברים האלה. זה גם לא משתלם מבחינה מסחרית: להשקיע מאמץ גדול בשביל הופעה של 300 איש שאולי לא תמשיך לרוץ אחרי הפסטיבל".

אנטה-שגב מבקשת לכוון זרקור גם אל ההופעה של רם אוריון, שיארח את רוגל אלפר ("האלבום האחרון שלו מקסים ומרגש, והמופע הזה הולך להיות לגמרי פואטי"); המופע שבו אריק ברמן ישיר ניק קייב (ויארח את רונה קינן); המופע של דני סנדרסון, שיתמקד בשירי אלבום הסולו הראשון והנפלא שלו "גודל טבעי"; והמופע של נתנאלה, שתארח את בוגרת "כוכב נולד" לינוי אקלה (בהמלצתה של אנטה-שגב, שהתלהבה מהמוסיקליות של אקלה בתוכנית הטלוויזיה).

השנה, כמו בשנה שעברה, אין לפסטיבל מופע פתיחה חגיגי ומתוקשר. זה מכוון?

"המחווה ל'בציר טוב' היתה אמורה לפתוח את הפסטיבל, אבל היא עברה ליום שישי בגלל אילוצים טכניים, כך שזה לא מכוון. עם זאת, אני מרגישה שאולי אין בסיס אמיתי למופע פתיחה חגיגי. בשנים הראשונות של הפסטיבל מופעי הפתיחה התמקדו באנשי פסנתר כמו יוני רכטר ושלמה גרוניך, אבל כמה פעמים אפשר להתמקד ביוני ובגרוניך? הפסטיבל טיפה התרחק מהמקום הזה, ואולי משום כך לא התאמצתי ולא התעקשתי על מופע פתיחה גדול".

שמו המלא של הפסטיבל הוא "הפסנתר מארח", וברוב המופעים השנה האמן המרכזי יארח אמן אחר. הניסיון מורה, לפחות לטעמי, שבלא מעט מקרים האירוח מאולץ ופוגם במופע. מה אנטה-שגב חושבת על הסוגיה?

"אני מסכימה אתך", היא אומרת. "לפעמים זה באמת מאולץ, והייתי שמחה אם היו טיפה פחות אירוחים. אם זה היה תלוי רק בי, היו קצת פחות. אבל לפעמים האמנים עצמם רוצים לבדוק אם חיבור מסוים עובד, וחוץ מזה הפסטיבל מושפע ממה שקורה בחוץ, ובחוץ כולם מארחים כולם".

הנה ההזדמנות שלכם להיות אלטרנטיבה.

"מסכימה אתך ב100%-. אני גם אומרת לאמנים: תארחו מישהו לא מוכר. לא חייבים לארח את ריטה, שהיא אורחת נהדרת. תארחו איזה קלידן צעיר ומבריק, תארחו את סבתא שלכם. זה כל הכיף בפסטיבל. אבל אני מסכימה שאפשר להירגע עם האירוחים באופן כללי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ