שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הגנגסטה ראפ של קנדריק לאמאר

מודע לעצמו ומפרק קלישאות על סגנון חיים עברייני של צעירים אפרו־אמריקאים. קנדריק לאמאר יצר באלבומו גנגסטה ראפ מסוג אחר

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה קוטנר

קנדריק לאמאר גדל מקומפטון שבקליפורניה, עיר שכיכבה באחד מאלבומי ההיפ־הופ הקלאסיים של סוף שנות ה–80, "Straight Outta Compton” של ההרכב “N.W.A”. האלבום היה אבן דרך בניסוח זרם הגנגסטה־ראפ בהיפ־הופ, כשתיאר בלי התנצלות הווי של כנופיות, אלימות וסחר בסמים.

לאמאר, שגדל במציאות דומה לזו שתיאר ההרכב, מספר באלבומו “Good Kid, M.A.A.D City”, סיפור עם תפאורה זהה אבל הזווית שונה בהחלט. זהו גנגסטה ראפ עם מודעות. לאמאר, בן טיפוחיו של ד”ר דרה שהחל את דרכו ב”N.W.A” ומתארח ומפיק קטעים באלבום, הוציא אלבום היפ־הופ קונצפטואלי שמשלב הצלחה מסחרית עם עומק ועניין.

קנדריק לאמאר. כמו סרט קצרצילום: אי-פי

באלבומו יש מגוון דמויות ומצבים דרמטיים, שמתחברים למה שהוא מגדיר על עטיפת האלבום כסרט קצר. בתחילת העלילה דמותו שואלת את מכונית הוואן של אמו כדי לפגוש בחורה. נקודת המפנה מתרחשת עם מותו של נער בקרב יריות. בין השירים משולבים קטעי דיבור שונים, כמו סדרת הודעות מוקלטות זועמות במזכירה האלקטרונית של לאמאר, שבה אמו נוזפת בו על שנעלם עם המכונית שלה אף שהבטיח לחזור בתוך רבע שעה.

כבר בתחילת האלבום, בשיר “Bitch, Dant Kill My Vibe”, אומר לאמאר ש”תמיד ידעתי שהחיים יכולים להיות מסוכנים”. אבל הוא גם מיד מעיד על עצמו כמי שלא פוחד מאתגרים. משם הוא יוצא למסע מלא גרוב של יריות אקדחים ומרדפים משטרתיים. אם־סי אייט, מחבורת “קומפטונז מוסט וונטד”, מצטרף כאורח לקטע “M.A.A.D. City” שכולל את הווי הגנגסטה המתרברב. על רקע ביט מרקיד במיוחד שקשה שלא לזוז לצליליו, תחושה אמביוולנטית עשויה להופיע כשמבינים שהשיר מדבר על ילדים שהם קורבנות של קרב יריות בין סוחרי סמים. בחלקים אחרים משנה לאמאר אווירה, למשל בקטע הרומנטי “Poetic Justice” הכולל סימפול הולם של ג’נט ג’קסון ותפקיד אורח של דרייק.

אחד הקטעים הסוחפים הוא “Backstreet Freestyle” שבו מתפלל לאמאר שיהיה לו איבר מין גדול ממגדל אייפל כדי שיוכל “לזיין את העולם במשך 72 שעות”, בעודו חוגג עם חבריו בנסיעות בעיר במכונית. אבל ההתרברבות מתחלפת בהרהורי כפירה של דמותו של לאמאר בעודו דוהר עם חבורתו בעיר, על כל הדברים שהוא לא עושה כשהוא לא בחברתם. בזמן שהוא מעשן, פורץ ושודד, הקול הפנימי המהורהר שלו, שלא מרגיש באמת שייך למתרחש בשיר “The Art Of Peer Pressure”, גורם לו להישמע אבוד.
כך, הדמות שיצר מספקת נקודת מבט חדשה על מה שנהפך מזמן לקלישאה של סגנון חיים עברייני של צעירים אפרו־אמריקאים. זהו מהלך מבריק וחתרני, ביטוי של תובנות עמוקות והתבוננות פנימית דרך שפה אמנותית המאופיינת לרוב בהתרברבות והתמקדות בחומרי ובחיצוני. השילוב של אלה עם ההפקה הפריכה והמושחזת, והאפקט מזיז הישבנים, מסביר מדוע כבר עם צאתו הגדירו אותו בכלי התקשורת כאלבום היפ־הופ קלאסי.

קנדריק לאמאר - “Good Kid, M.A.A.D City” ‏(אינטרסקופ‏)

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ