בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הביטלס חוזרים - בתקליטי ויניל

אחרי המהדורות הדיגיטליות והדיסקים, יוצאים היום לחנויות ברחבי העולם כל אלבומי הביטלס בפורמט הנושן, שזוכה עכשיו לפריחה

14תגובות

הוצאה מחודשת ומהודרת של כל 12 אלבומי הביטלס, שיצאו בבריטניה בין השנים 1963-1970, יוצאת היום לחנויות ברחבי העולם - בתקליטי ויניל. לפני כשנתיים יצא אותו מארז בגרסה דיגיטלית לרכישה בחנות המקוונת אייטיונס ולפני שלוש שנים יצא המארז המהודר על גבי דיסקים. עכשיו חוזרים לתמונה תקליטי הוויניל.

הדיסק אולי מת השנה רשמית והוא רק בן 30, אך הוויניל נשאר רלוונטי. לפי מחקר של חברת נילסן סאונדסקאן, הבוחנת מכירות בתעשיית המוסיקה העולמית, התקליט הגדול והשחור נתון במגמת עלייה מתמדת. בשנה שעברה נמכרו 3.9 מיליון תקליטים חדשים לעומת 2.8 מיליון ב-,2010, 2.5 מיליון ב- 2009 ו- 1.88 מיליון ב 2008. עם זאת, מכירות תקליטים הן רק 4% מכלל מכירות המוסיקה, שממשיכות לדהור אל הדיגיטל. "אבי רואד" של הביטלס, שיצא לראשונה ב- 1969, הוא עדיין התקליט הנמכר ביותר ברחבי העולם בשנים האחרונות.

קשה להאמין, אבל העיתונות הבריטית עדיין בוחשת בשאלה, אם יוקו אונו היא שהובילה לפירוק הביטלס. פול מקרטני בן ה- 70 הכחיש זאת לפני כמה ימים. בכל מקרה, מבין אלבומי הביטלס, הנה הצעה לחמשת הגדולים ביותר, בכל פורמט שהוא:

Abbey Road, 1969 - האלבום האחרון שהקליטה הלהקה הוא גם זה שנמכר יותר מכולם. "אבי רואד" הוא אלבום מגובש, בעל סאונד בר זיהוי ששולט בו לכל אורכו. זאת, אף על פי שהוא הוקלט בימים שסנסציית הפופ מליברפול כבר לא ממש תיפקדה כיחידה אחת וכל אחד מחבריה כבר החל בקריירת סולו.

האלבום בעל העטיפה האיקונית נחשב לאחד מאלבומי המוסיקה המוצלחים שיצאו אי פעם וכולל כל מה שאפשר לבקש ממוסיקת פופ. מהמחאתיות והכוח שבהימנון של לנון "Come Together" ורוק הגיטרות הכבד של "(I Want you (She's so heavy"; דרך שירים שיעשו את היום גם לילדיכם הקטנים כמו  "Maxwell's silver hammer" של מקרטני ו"Octopus's garden" של רינגו סטאר; ועד לרומנטיקה המלנכולית הנצחית של ג'ורג' הריסון בשיר "Something" בעל חטיבת המיתר המשגעת.

השיר הראשון בצדו השני של האלבום הוא יצירת המופת "Because", שכתב לנון בהשפעת סונטת אור הירח של בטהובן (שיוקו אונו ניגנה לו בפסנתר, לבקשתו באקורדים הפוכים). אחריו באה המחרוזת השמימית של לנון-מקרטני, האורכת כ 16 דקות ומורכבת מכמה שירים קטנים ומלודיים.

The Beatles ,1968 (הידוע גם כאלבום הלבן) - אלבום האולפן התשיעי, הכפול, נכתב בתקופה מלאת תהפוכות בלהקה ובהשראת הטיול שלה להודו, שם פגשו חבריה את המהרישי יוגי בעיר רישיקש (עליו כתב לנון את "Sexy Sadie", המביע את אכזבתו מהגורו שהתגלה כתאב בצע ואף הואשם בהטרדה מינית ועל כן לנון ראה בו מזויף).

"האלבום הלבן", בשונה מ"אבי רואד", הוא בעצם אסופה אקלקטית של שירים. רבים מהם אף אינם שירים של הלהקה, אלא מעין יצירות סולו ניסיוניות של חבריה, שנפרדו זה מזה לפרקים (רינגו סטאר אף עזב אז את הביטלס לזמן מה ומקרטני הוא שתופף בשני השירים הראשונים בתקליט, "Dear Prudence" ו"Back In The USSR").

המפיק ג'ורג' מרטין התנגד להוצאת האלבום הכפול ורצה להוציא תקליט אחד ובו השירים הטובים ביותר, אך חברי הלהקה דחו את עמדתו. ועל אף כל אלה, דווקא פיזור הדעת וחוסר הקונצפט הברור איפשרו ביטוי לכל אחד מארבעת היוצרים.

 

Revolver, 1966 - אלבום האולפן השביעי של הביטלס נחשב בעיני רבים לאלבום השאפתני והמוצלח ביותר שלה, שהצליח לשלב כתיבה נפלאה עם עיבודים פסיכדליים וניסיוניות. ההקלטות כללו אפקטים מיוחדים, שבאותה תקופה היו חדשניים ועם זאת אינם נשמעים מיושנים כיום. בשיר "I'm Only Sleeping" הסהרורי של לנון ניתן לשמוע את הסולו שמוקלט הפוך, ב"Yellow Submarine" (שמקרטני כתב לרינגו סטאר בעזרתו של מוסיקאי הפולק הסקוטי דונובן) שומעים אפקטים ובהם פעמון של ספינה, גלים, שריקות, אמבטיית פח מלאה במים ואפילו צליל של קופה רושמת (שכמעט עשור אחר כך אומץ בידי ה"פינק פלויד" בשיר "Money" מתוך "Dark Side of the Moon").
מלבד ההפקה המוקפדת והחדשניות, "רבולבר" כולל כמה מהשירים המוצלחים ביותר שהביטלס יצרו עד אז. הריסון תרם את שיר המחאה העוקצני שפותח את האלבום, "Taxman" (שהריסון שר); "אלינור ריגבי" החידתי של מקרטני עוסק בבדידות; בשיר "Here there and everywhere" של מקרטני מופיעות כמה מהשורות הגאוניות שנכתבו על תלות בזוגיות.

צדו השני של התקליט נפתח, לשם האיזון, ב"Good Day Sunshine" הקליל של מקרטני. ואחר כך, "דוקטור רוברט" המחתרתי, שמספר על רופא ניו-יורקי שנותן לכל אחד איזה כדור שרק ירצה (ב 1980 אמר לנון שהוא בעצם דוקטור רוברט; הוא זה שהסתובב עם כל הכדורים עליו במסעות ההופעות של הלהקה).

האלבום מסתיים באחת ביצירה פסיכדלית הנחשבת לראשונה שהביטלס הקליטו, "Never knows
Tomorrow". השיר מורכב מציטוטים מתוך ספר המוות הטיבטי וכולל אפקטים מיוחדים שבהם השתמשה הלהקה לראשונה, דוגמת הנגינה לאחור והשימוש ב"לופים", שזהו למעשה השימוש הראשון שנעשה בסימפולים במוסיקה הפופולרית.

 

Sgt. Pepper's Lonley Hearts Club Band, 1967 - במקום הראשון במצעד 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין "רולינג סטון" ניצב אלבום האולפן השמיני של הביטלס. מקרטני אמר שהוא הושפע מרעיון אלבומי הקונצפט של פרנק זאפה ומ"Pet Sounds" של ה"ביץ' בויז".

בתקופה שלא הופיעה התפנתה הלהקה ליצירה שהפקתה היתה מורכבת יותר מכל מה שעשו עד אז. ניכרות באלבום השפעות של מוסיקה קלאסית, דיקסילנד, מחזות זמר, מוסיקה הודית וכידוע הרבה אל-אס-די.

האלבום, בעל עטיפה איקונית גם הוא, נפתח בשיר הנושא וממשיך ללהיט הנוגע ללב ששר רינגו סטאר, "With a Little Help from My Friends". נאיביות מקסימה אך שנויה במחלוקת שזורה בשיר זה כמו בשירים נוספים באלבום, כמו "in the Sky With Diamonds Lucy" ההזייתי.

השיר הראשון בצד השני של האלבום, "Within or Without you", הוא הניסיון השני של הריסון לשלב מוסיקה הודית ביצירה של הביטלס (אחרי "Love You To", שיצא שנה קודם לכן ב"רבולבר"). הוא היחיד מחברי הלהקה שניגן בהקלטות השיר, לצד נגנים מערביים והודים.

האלבום ננעל ביצירת המופת "A Day in a Life", שהבי-בי-סי החרים בגלל השורה "I'd love to turn you on" שמתייחסת לכאורה לסמים פסיכדליים. השיר האפי הזה, שמתאר יום סתמי כביכול, נחשב לאחד השירים הגדולים של הלהקה. על פי המיתוס, מקרטני השמיע באפריל 1967 הקלטה שלו למנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון. הלה הושפע ממנו עמוקות ולימים נאמר כי השיר גרם לו להפסיק את עבודתו על האלבום "Smile", שאותו השלים רק ב-2003.

 

A Hard day's night, 1964 -  מבין אלבומיה הראשונים, טרום התקופה הפסיכדלית, התקליט הזה הוא ששיכלל את הפופ הראשוני של הלהקה. הוא גם אלבומה הראשון שלא כלל גרסאות כיסוי. את רוב השירים, בסגנון הרוקנרול, כתב לנון.

האלבום, שהיה השלישי של הלהקה, יצא בשיאה של תקופת ההערצה ההיסטרית, "הביטלמאניה". אף שאינו נחשב לאחד מהאלבומים הקלאסיים והמכוננים של הביטלס, הוא הביא לשיאו את הרוקנרול הפופי שלהם. הוא גם נחשב לאלבום שסלל את דרכן של להקות בריטיות כמו "רולינג סטונס", ה"אנימלס" וה"קינקס" להצלחה בארצות הברית.


 

מהו לדעתכם האלבום הגדול ביותר של הביטלס? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו