בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ה”קריסטל קאסלז” הולכים על זכוכית

ה”קריסטל קאסלז” נשמעים הומוגניים מתמיד באלבומם השלישי, המציג מסע פנימי מיוסר אך מרומם, שלא מאבד אף אחד מהגוונים האפלים

תגובות

הצמד “קריסטל קאסלז” מטורונטו התפרסם לראשונה בשנת 2007, לאחר שהסולנית אליס גלאס הוקלטה ללא ידיעתה בבדיקת הסאונד באולפן, והקטע היה ללהיט אינטרנט. מאז הפכו “קריסטל קאסלז” להרכב אלקטרוני שלא רק הצליח לתרגם באופן מוצלח את צליל האולפן להופעה חיה, אלא גם הפך למבטא העכשווי המוצלח ביותר של אנרגיית רוקנרול מתעמתת, במסורת הזכוכיות והמהלומות של איגי פופ.

חברי הצמד, ששאבו את שמם מטירת הקריסטל בסדרת האנימציה האייטיזית “שי-רה”, יצרו סינת־פופ מחוספס ומלודי עם צלילי מחשב עתיקים, שנוצרו על קונסולה של משחק גיימבוי, והצליחו לתרגם זאת להופעות חיות בועטות וכאוטיות. גלאס עצמה יצרה עם השנים מהומות בימתיות איכותיות - משבירת ציוד הלהקה ועד קטיעת הופעתה בפסטיבל גלסטנברי ב–2008, לאחר שבילתה חלק גדול מהופעה זו בטיפוס על ציוד ההגברה. כשנישאה משם על ידי הקהל היא נראתה קרובה לאובדן הכרה.

אם הופעות ההרכב החצינו את שורשיו הפאנקיסטיים, הרי המוסיקה שלו הלכה ופנתה עם הזמן לכיוונים גותיים; הקטע המצליח ביותר של הצמד עד היום היה שיתוף הפעולה עם רוברט סמית מהקיור בשיר בעל הגוון הטראנסי “Not In Love”. ההרכב גם פיתח חיבה לצילומים בבתי קברות, לאיפור כבד ולסצינת הוויץ’ האוס עם אסתטיקת “פרויקט המכשפה מבלייר” שלה.

בשני האלבומים הראשונים שלו שמר הצמד על איזון בין הימנוני סינתסייזרים רומנטיים ולהיטיים לרעש ניסיוני קשה לעיכול. השירה של אליס גלאס, המעוותת דרך קבע באופן שאינו מאפשר להבין את מלות השירים, רק הדגישה את הצלחת הצמד ליצור עולם אווירתי מגובש ומפתה מבוסס צליל.

באלבום השלישי שלהם, “III”, יש פחות להיטים פוטנציאליים מאשר באלבומים הקודמים. לעומת זאת, בכל הקשור לעיצוב אווירה - מכושפת, מרוממת ומיוסרת - קריסטל קאסלז צוללים למים עמוקים במיוחד.

ליצירת האלבום החדש החליט איתן קאת, הצלע המפיקה שבצמד, להחליף את כל הציוד ששימש אותם באלבומים הקודמים, לא להשתמש כלל במחשב ולהקליט כל קטע רק פעם אחת כדי לתפוס את הביטוי הראשוני שלו. הצליל הנוכחי של ההרכב נקי וממוקד מתמיד, ורק קטע אחד בו נדמה כמבקש לבחון את סף העצבים של המאזינים - “אינסולין”, שנשמע בחלקו כמו גריינד־קור אלקטרוני ובחלקו כמו דיסק שמישהו התעקש לנסות לנגן אף על פי שדרסה אותו שיירת משאיות.

בשאר הזמן “קריסטל קאסלז” נשמעים הומוגניים מתמיד, בלי לאבד אף לא אחד מהגוונים האפלים שהביאו אותם עד הלום. בעוד המוסיקה שלהם מעלה דימויים הרחוקים מעניינים ארציים, השירה של גלאס נשמעת לעתים כמגיעה ממעמקי הים, או מריחוף שמימי, ולעתים גם מצינוק מתוך סרט האימה היפאני “הצלצול”; גלאס הסבירה את הההשראה לרעיונות שמאחורי שירי האלבום ב”דיכוי ממסדי, דיסטופיה, קורבנות של חוסר צדק ושחיתות”, ועל עטיפת האלבום מופיעה אשה לבושה בבורקה, דימוי הטעון מורכבות פוליטית בפני עצמו.

אבל שלא כמו ההופעה החיה של ההרכב, האלבום של “קריסטל קאסלז” לא מקנה באף שלב תחושה של עימות עם העולם החיצוני, אלא של מסע פנימי מיוסר המצליח איכשהו להפוך לבעל אפקט מרומם, לא רחוק מאפקט הדיכאון הרומנטי בנוסח מלכי הרוק הגותי, ה”סיסטרז אוף מרסי”.

הקטע הפותח, “Kerosene”, שבו שרה גלאס כמה מהמלים הספורות הניתנות להבנה באלבום כולו - “אני אגן עלייך מכל הדברים שראיתי” - מתפקד כשער הכניסה לעולם הצלילי הסמיך של הצמד. בתום ארבעים דקות במחיצתם יש סיכוי לא רע לצאת עם אוזניים פקוקות, איבוד תחושת זמן ותחושת הזדככות - תחושות אופייניות לשהות בתוך ענן.

"קריסטל קאסלז", III, Fiction)‏‏)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו