משה קוטנר
משה קוטנר

Terrorists” היה אמור להיות האלבום היחיד של “מאניק סטריט פריצ’רז”, יצירת מופת שתימכר במיליוני עותקים ואחריה הלהקה תתפרק, אנטי־תיזה ללהקות הרוק שממשיכות להופיע שנים רבות אחרי השיא.

לאמירה הזאת של חברי הלהקה לא היה כיסוי, כפי שיעידו להיטי האיצטדיונים שיצרה מסוף שנות ה–90 ואילך. בשביל חלק ממעריציה, הפרק השני שלה, שהחל אחרי אלבומה השלישי והיעלמות הגיטריסט וכותב המלים ריצ’י אדוארדס, היה מייאש. אבל את הכוונה ליצור אלבום כל כך מדויק וגדול מהחיים, שכל תוספת עליו תהיה מיותרת, אפשר בהחלט לזהות גם עתה ב”Generation Terrorists”, בגאונות שבו ובבומבסטיות חסרת המודעות. כעת, כחלק מחגיגות ה–20 ליציאתו, יוצא מחדש האלבום הכפול המקורי לצד קטעי דמו ודי־וי־די.

את “Generation Terrorists” כתבה הלהקה כמחווה לכל הדברים שנתנו לה השראה. האלבום מלא באזכורים של הוגים ומשוררים כמו ניטשה, רמבו, קונפוציוס ופלאת. הגישה האינטלקטואלית, בשילוב עמדות סוציאליסטיות ואנטי־ממסדיות, הבדילה את ההרכב מלהקות האינדי התקופתיות של ראשית ימי הבריט־פופ. בשל כך ובשל צליל ומראה מטאל גלאמי, שמיקמו אותם בין ה”קלאש” ל”גאנז אנד רוזס”, רבים לא ידעו איך להתייחס אליהם.

"מאניק סטריט פריצ'רז". גישה אינטלקטואליתצילום: ויקיפדיה

חברי הלהקה ביקשו לדחוס לשלוש דקות של שיר פופ את השקפת עולמם - החל בפוליטיקה וכלה ברגשות ואסתטיקה, באמונה שזו מהות הז’אנר שפעלו בו. המרכיבים המנוגדים לכאורה של הלהקה נשמעים כיום, באווירת הגזור והדבק השלטת, טבעיים לחלוטין. האלבום נפתח עם שיר ברוח הצליל של “גאנז אנד רוזס” ואפילו קיבל את הכותרת “סלאש אנ’ ברן”. מיד אחריו מגיע “Nat West Barclay Midlands Lloyds” היוצא נגד הבנקים. הסולן ג’יימס דין ברדפילד שר בו על הרשעות של שיטת האשראי והפרסום מעורר הצרכנות. המלים “אפוקליפסת סוס שחור, מוות מטוהר על ידי אשראי” אולי עוררו בעבר גיחוך, אבל כיום יכולים להיות פסקול הולם לגלי ההדף מרחובות סלוניקי, ליסבון וברצלונה.

השיר “Little Baby Nothing” נכתב על תעשיית הפורנו והחפצון של נשים בה. חברי הלהקה רצו שקיילי מינוג תשיר בו, אבל אחרי שהיא סירבה תפסה את מקומה שחקנית סרטי הפורנו טרייסי לורדס. “Used! Used! !Used by men”, קרא ברדפילד. בשיר ובקעקוע על עטיפת האלבום הופיעה הסיסמה “דור מיותר” שלצד סלוגנים פוליטיים הזכירה ברוחה את שפת המהלומות הקומיקסית “בום! פאו! באנג” מ”באטמן”. מאוחר יותר סיפרו חברי הלהקה שרצו להיות מעין דמויות קומיקס כדי לקבע את מעמדם בתרבות הפופ.

האלבום נהפך לקלאסיקה בזכות להיט אחד גדול, שריחף גבוה מעל שאר שירי האלבום ושירי התקופה: "Motorcycle Emptiness". השירה וריף הגיטרה של ברדפילד, בשילוב רכיבים מסתוריים נוספים, סיפקו לשיר גוון מלנכולי ומרומם כל כך, שבכוחו לשלוח את מאזיניו למסע קצר בחלל. אבל הריחוף האופורי של השיר חשף נופים מדכאים - הוויית ציות, פשרה וריקנות תחת משטר שהפריט את החיים עצמם.

“Generation Terrorists: 20th Anniversary Edition” -
“מאניק סטריט פריצ’רז ‏(סוני סי־אם־ג’י‏)

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ