בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוד ההצלחה של להקת "אבבא"

מוזיאון חדש שיוקדש ל"אבבא" ייפתח באביב הקרוב בשטוקהולם. המנכ"ל שלו, מתיאס הנסון, מספק הצצה ראשונה לתוכו

2תגובות

30 שנה אחרי פירוקה, "אבבא" עדיין מעוררת עניין אצל מיליוני מעריצים. אלו יוכלו החל באביב הקרוב לבקר במוזיאון חדש המוקדש ללהקה השוודית שמכרה כ-380 מיליון תקליטים.

מתיאס הנסון, מנכ"ל המוזיאון שייפתח ב-7 במאי, אומר שהדרישה לכרטיסים עצומה. "אנחנו מצפים ל-200 עד 250 אלף מבקרים ב-2013 ומקווים שהמוזיאון, שממוקם קרוב לאתרי תיירות חשובים בשטוקהולם, ייהפך לאחד ממוקדי התיירות הגדולים בשוודיה. המוזיאון הוא חלק מפרויקט גדול יותר, "היכל התהילה של המוסיקה השוודית" שייפתח גם הוא באותו תאריך ויכלול תצוגת קבע של פריטים הקשורים ללהקה.

על פי העיתונות השוודית, חברי הלהקה השתכנעו לתמוך בפתיחתו רק אחרי שנודע להם שהמוזיאון הוא חלק מהיכל התהילה השוודי. ביורן אולבאוס, החבר היחיד בלהקה המעורב
בפרויקט, אמר שאינו מעוניין להיהפך למוצג מוזיאוני. "לא אדע עד יום הפתיחה אם ארבעת חברי הלהקה יבואו לפתיחת המוזיאון", אומר הנסון, "אבל בנוגע לשאלה אם הם
יופיעו על במה אחת יש לי תשובה ברורה - לא!".

בנגט ה' מלמקוויסט / פרמיום רוקשוט

"הלוגו של המוזיאון", הוא מספר, "הוא !Walk in, dance out. מעבר לפריטים מההיסטוריה של הלהקה כמו התלבושות שחברי הלהקה תרמו, תקליטי הזהב, הכרטיסים
למופעים ההיסטוריים ועוד, יהיו בו חוויות מוסיקליות ייחודיות. המבקרים יוכלו למשל להיהפך לחבר החמישי בלהקה באמצעות הופעה משותפת עם הולוגרמה של במה. הם יוכלו גם לרקוד בבגדיהם של חברי הלהקה בצורה דיגיטלית בחדר וירטואלי ולהצטלם במסוק שבו ישבו חבריה בעטיפת האלבום 'Arrival'". על כל כרטיס כניסה יהיה קוד זיהוי אישי. הוא יאפשר למבקרים להקליט את הקטעים האינטראקטיביים שהשתתפו בהם".

את "אבבא" הקימו ב-1972 בשטוקהולם שני זוגות של מוסיקאים שוודים. ביורן אולבאוס
ואגנטה פלטסקוג נפגשו באולפן טלוויזיה ב-1969. הם התאהבו ונישאו ב-1971. באותה
תקופה נפגשו בקדם אירוויזיון השוודי גם בני אנדרסון ואנני פריד (פרידה) לינגסטאד.
הם התארסו ונישאו ב-1978. שני הזוגות בילו זמן רב יחד בתקופה זו, בין השאר הם
עסקו בפרויקטים מוסיקליים בהרכבים שונים.

ב-1972 הם הקליטו את תקליטם הראשון כרביעייה ואימצו את ארבעת האותיות הראשונות של שמותיהם הפרטיים כשם ללהקה. הם התפרסמו ב-1974, כשזכו באירוויזיון עם "ווטרלו". לאחר מכן יצאו לסיבוב הופעות אירופי וזכו להצלחה במדינות רבות. במחצית השנייה של שנות ה-70 ההצלחה נהפכה להיסטריה. שורה של אלבומים, סיבובי הופעות וסינגלים מצליחים הביאו את הלהקה לפסגת הפופ העולמית. בשנות השיא שלהם בבריטניה, למשל, אלבומיהם שהו בראש טבלת המכירות במשך 43 שבועות ותשעה להיטים שלהם הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים. בריטניה היא אחד המוקדים המרכזיים של מעריצי אבבא. אלבום האוסף "ABBA Gold" שיצא ב-1992 נהפך שם באחרונה לדיסק הנמכר ביותר בכל הזמנים.

בראשית שנות ה-80 חלה ירידה בפופולריות ובמכירות ובמקביל החלו סכסוכים בין חברי
הלהקה. שני הזוגות התגרשו והחבילה התפרקה ב-1982. ב-30 השנים שלאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה להקליט. נשות הלהקה, פלטסקוג ולינגסטד, פתחו בקריירת סולו מוצלחות יחסית. לינגסטד כבר פרשה מעסקי הבידור אבל פלטסקוג עובדת על אלבום חדש. אנדרסון ממשיך להופיע ולהקליט עם להקתו, "התזמורת של בני אנדרסון". אולבאוס אינו מופיע אבל ממשיך את שיתוף הפעולה המוסיקלי עם אנדרסון. בין השאר הם כבר כתבו מחזות זמר, הפיקו אלבומים להרכבים שונים, כתבו שירים לאחרים והיו מעורבים בהפקות כמו המחזמר "מאמה מיה!" שעלה בלונדון ב-1999
והגרסה הקולנועית האמריקאית שלו שיצאה ב-2008.

"סוד כוחה של הלהקה הוא כתיבת השירים הגאונית", אומר הנסון, "בני אנדרסון וביורן
אולבאוס צדקו כשאמרו שבתעשייה הזאת הכל מתחיל ונגמר בשירים. הם היו מהנדסי
מוסיקה. הם עבדו קשה מאוד באולפן ההקלטות, הם היו בררנים, קפדנים מאוד וחזרו שוב ושוב על כל דבר עד לתוצאה מושלמת.

אנה לנה אלסטרום

"היה עוד דבר שגרם לפופולריות של אבבא. זהו העניין התדמיתי. אלה שני זוגות שהכירו
מעט לפני תחילת פעילותה של הלהקה ונפרדו במקביל להתפרקותה. הקהל יכול היה לעקוב אחרי חייהם האישיים. הם היו ארבעה בני אדם ששילבו זוהר והצלחה בינלאומית עם פשטות וצניעות. סופרסטארים שאפשר היה גם להעריץ וגם להזדהות אתם".

מאז שנות ה-90 מוצעים לחובביה בכל העולם מוצרים הקשורים בה בלי שיהיה צורך
בהופעות איחוד או בשירים חדשים. המוזיאון בשטוקהולם הוא אחד מהם. "זהו גלגול של
תערוכה על 'אבבא' שיזמו יוניברסל ולייב ניישן ב-2010", מספר הנסון. "התערוכה
הסתובבה בעולם וכעת הגיעה לתחנתה האחרונה".

כך, מעבר להיותו של המוזיאון מרכז למורשת מוסיקלית ותרבותית הוא גם עסק גדול.
"בעלי המוזיאון כוללים בנוסף לאולבאוס גם את יוניברסל ואת התאגיד הסקנדינבי פארקס
אנד ריזורטס. אין לנו שום תמיכה של גורמים ציבוריים והעסק יתנהל כחברה פרטית
לגמרי", אומר הנסון.

"אני לא משהו מיוחד, למעשה אני משעממת למדי", שרה אגנטה פלטסקוג באחד מלהיטי
הלהקה, "אבל יש לי כישרון, דבר נפלא, כולם מקשיבים כשאני פורצת בשירה". השיר הזה, "תודה על המוסיקה" מ-1977, מציג תמונה נאמנה של גישתה של הלהקה לקהל ולמוסיקה שלה. "הייתי בת מזל, אני הנערה עם השיער הזהוב", שרה פלטסקוג בבית האחרון, "אני רוצה לשיר את זה לכולם. איזה אושר, אילו חיים איזו הזדמנות!".

המסר האופטימי הזה אוניברסלי למדי אבל בשוודיה, מולדתם וביתם של רוב חברי הלהקה (מלבד לינגסטד שנולדה בנורווגיה וחיה כיום בשווייץ), יש ל"אבבא" משמעות מיוחדת. "בעבר היתה כאן ביקורת עליהם", מספר הנסון, "אמרו שהם מלוקקים מדי, שהם רק מוצר.

כעסו עליהם כי הם היו זוהרים מדי בשביל מדינה המתנהלת על פי רעיונות סוציאל דמוקרטיים ומנטליות אפרורית. חבריה לא עברו להוליווד, הם לא נתפשים כגדולים
מהחיים, הם תמיד היו כאן בינינו ואנחנו יכולים לפגוש אותם במקרה ברחוב. ובכל זאת
הם מקור גאווה גדולה לשוודיה, אחד מהסמלים שבזכותם אנחנו מוכרים בכל העולם".
הוא צודק. תעיד על כך הקלישאה ששוודיה ידועה בעיקר בזכות איקאה, וולבו ואבבא.
במובן מסוים יש באמירה זו צדק. אחרי הכל אלה מפעל רהיטים, מפעל מכוניות ומפעל
לייצור להיטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו