שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לראפר ביג בוי יש הרבה חברים

באלבום החדש שלו, הראפר ביג בוי משתף פעולה עם כל מי שעבר במקרה בסביבה, לא תמיד זה לטובה

משה קוטנר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה קוטנר

הראפר ביג בוי כבר יצר בעבר כמה יצירות היפ־הופ חשובות עם שותפו “אנדרה 3000” להרכב “אאוטקאסט”. את הדרך העצמאית שלו הוא התחיל לפני שנתיים עם האלבום “Sir Lucious Left Foot: The Son of Chico Dusty“, שבו הרחיב את גישת הפאנק העתידני של הרכב האם שלו “Vicious Lies and Dangerous Rumors“.
האלבום השני שלו כולל צלילים אלקטרוניים לצד אינדי על בסיס של היפ־הופ ואר אנ’ בי, וכולל אורחים מגוונים כמו הרכבי האינדי “וובס” ו”פנטוגרם”, הראפרים קיד קודי ולודקריס, ליטל דרגון וקלי רולנד.

ביג בוי בחר שלא למקם את עצמו בחזית האלבום, אלא נהג כמפיק אחראי שהזמין לאולפן לשיתופי פעולה את כל מי שמעניין אותו מוסיקלית, וגם לפעמים פשוט את מי שבמקרה עבר בסביבה, כמו במקרה של שיתוף הפעולה עם הראפר הניו־יורקי A$AP Rocky.

ביג בוי. הרפתקנות מוסיקליתצילום: אי-פי

ביג בוי עצמו, שיודע להוביל בעצמו קטעים עם כמויות כריזמה, כמו שהדגימו קטעי העבר המוצלחים שלו כמו “שאטר באג”, נדחק הפעם הצדה בכמה מהקטעים לטובת האורחים. האלבום החדש מתאפיין אפוא בהרפתקנות מוסיקלית ובמגוון גדול של השפעות, שלצד האישיות המוסיקלית של ביג בוי בהחלט מעורר סקרנות. אבל גם אם הבחירה של ביג בוי היא להסתכן ולא ליצור מוסיקה מקובעת ז’אנר, הרי שהאלבום סובל גם מחוסר מיקוד.
עם זאת, שיירת האורחים שנכנסה ויצאה מהאולפן של ביג בוי, וגם מאולפני מאדרשיפ של פראנק זאפה, שבהם הוקלטו חלק מהשירים, השאירה אחריה לעתים קטעים שביטאו באופן מוצלח מה שנשמע כמו מסיבה שנהפכה לסשן הקלטות.

בקטע “אין דה איי” הצטרפו לביג בוי טי.איי ולודקריס לקטע טראפ היפ־הופ דרומי מלא בקריאות קרב וראפ מושחז וחלקלק, הכולל דגימות של “שאטר באג” של ביג בוי, המעיד על עצמו בקטע: “I Keep it Playa While Some Choose to Play it Safe“. השלושה, המגיעים מאטלנטה, יצרו את הקטע כהמנון מנפח חזה המוקדש לאנשי המקום, ובפרט לנבחרות הספורט המקומיות, שאימצו את השיר.

אחד משיתופי הפעולה הדומיננטיים באלבום הוא עם צמד הרוק האלקטרוני הניו־יורקי “פאנטוגראם”. החיבור בין המוסיקה של הצמד לזו של ביג בוי הוא לא חיבור מתבקש, אבל דווקא הוא מייצר את כמה מהקטעים היותר מוצלחים באלבום, שמתיכים יחדיו פופ אלקטרוני מהאייטיז עם היפ־הופ, ואת שירתה המלנכולית של סולנית “פאנטוגרם”, שרה ברתל, עם הראפ של ביג בוי.

ב”אובג קטום סקשואלטי” מבצע ביג בוי ראפ חלקלק, שנשמע קצת כמו חריזה ספונטנית על גבי קטע ישן של “סיינט אטיין”, בתוספת קטע סולו של כינור. התוצאה היא מפגש מלא ברק של אינדי אינטימי וחמים עם ראפ קולח.

בקטע “ליינז”, גם הוא בהשתתפות “פאנטוגרם”, משתתף גם הראפר A$AP Rocky ומותח את הקו בין הפקות ההיפ־הופ המרחפות האופייניות לראפר לבין אינדי־פופ. מפתה לדמיין את אלבומו של ביג בוי מופק כולו עם “פאנטוגרם”, מה שכנראה היה הופך את הצליל שלו למהודק ומגובש יותר, אבל כשהם מפוזרים באלבום הזה, הקטעים המשותפים של ביג בוי וההרכב נהפכים להבלחות המנצנצות בתוך בליל של קטעים מגוונים מאוד, אשר לרוב לא משאירים חותם חזק.

בקטע “Shoes for Running”, שנשמע כמו גרסת ההיפ־הופ לצליל של בק, הוא מארח את בי.או.בי ו”וובס” ובקטע “She Hates Me” הוא שר על פרידה מבת זוג כפי שהיא משתקפת בעידן הרשתות החברתיות והאייפון. זו זווית שרלוונטית גם לחיסרון של האלבום - הוא אמנם משקף את המגוון המוסיקלי הגדול של האינטרנט, אבל משאיר בסופו דווקא טעם של סשן נבירה ארוך בבלוגים, מהסוג שחוזרים ממנו חסרי סיפוק.

ביג בוי, "Vicious Lies and Dangerous Rumors", Purple Ribbon / Def Jam

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ