שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
המלה הסודית

איך נהפך "הללויה" של לאונרד כהן לאחד השירים הכובשים

מהביצועים של ג'ון קייל, ג'ף באקלי ורופוס ויינרייט, עד השמעה במעליות ובתחרויות טלוויזיוניות, דרך אינספור גרסאות כיסוי. ספר חדש מנסה לפענח את סוד ההצלחה של השיר הלא לגמרי ברור

ג'נט מזלין, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'נט מזלין, ניו יורק טיימס

שנים ארוכות נדרשו ללאונרד כהן עד שהיה מרוצה משירו "הללויה". הוא מספר שישב בתחתונים בחדר מלון בניו יורק, "הטחתי את הראש ברצפה ואמרתי, 'אני לא מצליח לגמור את השיר הזה'". הוא כתב כ-80 בתים במשך השנים, ולבסוף קיצץ את השיר והקליט אותו באלבומו מ-1984 "Various Positions". אחר כך סירבה חברת התקליטים שלו, סי-בי-אס, להוציא את האלבום, מבלי לדעת ש"הללויה" יהיה לימים אחד השירים הכובשים, המטרידים, הרבגוניים והמבוצעים לעתים קרובות בתולדות המוסיקה האמריקאית.

זו שנה חשובה לכהן, הנהנה מהצלחה מתמשכת, וגם לכל מי שמבקש להבין אותו. ספר שפירסמה סילבי סימונס על חייו, "I'm Your Man " , שירטט את הדיוקן האולטימטיבי של כהן, וצייר אדם חכם וחסר פחד, גם אם הוא כלל מידע מפורט יותר ממה שנחוץ לקוראים שאינם חסידיו המושבעים. בימים אלה מתפרסם ספר נוסף, מאת אלן לייט, "The Holy or the Broken", ספר המוקדש כולו לסיפור של השיר "הללויה", סיפור עשיר ומיוחד עד שאין כמעט חפיפה בינו לבין הספר המקיף יותר של סימונס. עצה קטנה: קראו את שניהם. הן כהן והן שירו מרתקים ומופלאים, ומוליכים את מעריצי כהן בדרכים עלומות.

בספר "The Holy or the Broken" מופיעים גם קודים שכאשר סורקים אותם הם מקשרים לגרסאות שונות של השיר "הללויה". אפשר גם לפנות ישירות ליוטיוב ולמצוא את הגרסאות החשובות במיוחד. המחבר, אלן לייט, דן בביצועים השונים של "הללויה" על פי סדר כרונולוגי, אבל בספרו יש הרבה יותר מאשר תיאור ארכני של גרסאות כיסוי.

לאונרד כהן, עם הגלגול השני של השיר. חוויה דתיתצילום: איי-פי

השאלות האמיתיות הן אלה: איך חדר השיר הלא ברור הזה למעליות, לתחנות הרכבת התחתית, לקולנוע ולתוכניות טלוויזיה? למה משתמשים בו בערבי גיוס תרומות לסיוע לקורבנות של אסונות? למה המתמודדים בתוכניות ריאליטי לזמרים אינם מפסיקים לבחור בו? למה המלים שונות כל כך מגרסה לגרסה? ואיך קנה לו השיר את המוניטין האוניברסליים שלו, אף שאיש, גם לא כהן, אינו יודע באמת מה משמעותו?

האלבום המכיל את "הללויה" יצא בחברת תקליטים עצמאית בשנת 1984 ואז גווע ונעלם. פנו לספרה של סימונס כדי להבין למה בשנת 1999 העולם היה מוכן לאלבום מחווה ללאונרד כהן - "I'm Your Fan" - שליקט מגזין המוסיקה הצרפתי "Inrockuptibles Les". באלבום נכללה גרסה ייחודית ל"הללויה" בביצועו של ג'ון קייל מ"וולווט אנדרגראונד", שערך מחדש את הטקסט של השיר. בביצועו זכה השיר לחיים חדשים ומתמשכים יותר מאשר בביצועו של כהן. הביצוע העירום והטהור של קייל, בדגש על הארוטיות של השיר, הוא בעיני רבים (ולייט בתוכם) ה"ההללויה" הטוב ביותר שהוקלט אי פעם.

הימנון מנחם אחרי פיגוע התאומים

יד הגורל שלחה את ג'ף באקלי, שהיה אז זמר צעיר ומתחיל, להתגורר בדירה בניו יורק שהיה בה במקרה עותק של האלבום "I'm Your Fan" . באקלי שמע את השיר, וכרבים אחרים טען שלא היה לו מושג מי חיבר אותו. אבל באקלי כלל גרסה אינטנסיבית ויפה בעדינותה של השיר באלבומו מ-1994 "Grace", והעניק לו אופי טעון של אדם צעיר במקום הנימה המנוסה של כהן וקייל. אחרי שבאקלי מת בגיל צעיר (כפי שמת גם אביו, הזמר טים באקלי), צמחה ל"הללויה" עוד עדת מעריצים נאמנה. "לאונרד חיבר אותו, אבל ג'ף עשה אותו", כותב לייט.

השיר דילג על משוכה נוספת כשאנדרו אדמסון, אחד מבמאי סרט האנימציה הקלאסי "שרק" מ-2001, שמע את הגרסה של קייל בפסקול של סרט ("בסקיאט"). בשלב מסוים ב"שרק", העוג הירוק הגדול מרגיש בודד ולא אהוב, ו"הללויה" התגלה כשיר המובהק ללוות רגעים עצובים. אבל "שרק" היה סרט של דרימוורקס, והיה נחוץ אמן של דרימוורקס שישיר את השיר: כאן נכנס לתמונה רופוס ויינרייט, שביצע את השיר בגרסה טובה - אך מהירה יותר - על פי ביצועו של קייל וסייע לצרוב אותו בתודעה של דור שלם של מאזינים וצופים צעירים.

"הללויה" נפוץ עוד יותר אחרי מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי בניו יורק ב 2001. הוא הושמע לעתים קרובות בשל האווירה המרגיעה והרוחנית השורה עליו ובשל הנחמה שסיפק. אפשר היה לגרום לשיר להישמע כמו הימנון, אבל עדיין הוא הבליט את הרגישות של הזמר (לייט מציין עם זאת שהגרסאות של בונו, ג'ון בון ג'ובי וסוזן בויל הן טעויות איומות). מבקר המוסיקה ביל פלנגן כתב שהדברים הגיעו לידי כך ש"כל פעם שנכנסת להופעה בפסטיבל סאות' ביי סאות'ווסט, עמד על הבמה זמר שאמר, 'הנה שני שירים שכתבתי ו'הללויה'". האוזניים התעייפו לשמוע את "הללויה".

אבל יש עוד הפתעות בסיפור המופלא על השיר העיקש הזה. שני דברים מנעו את דעיכתו: הראשון היה עליית תחרויות השירה הטלוויזיוניות, שבהן גרסאות בנות דקה וחצי של השיר נהפכו לסטנדרט (זה שיר שגורם לכל זמר כמעט להישמע טוב, פרט לזמרים המשתפכים והמיוסרים עד אימה שזוכים בתחרויות האלה). הדבר השני קרה כשכהן הגיע לגיל 70, ולאחר ששהה במנזר בקליפורניה במשך חמש שנים, גילה שכל חסכונותיו נגנבו. הוא חזר להופיע אחרי הפסקה של 15 שנה. "הללויה" נעשה לחוויה דתית כשהוא הופיע אתו על הבמה.

לייט, עיתונאי שמרבה לכתוב ב"ניו יורק טיימס", הוא בן לוויה מצוין למסע הזה בעקבות דרכו הנפתלת של שיר אחד. מפעם לפעם הוא חוטא כדרך העיתונאים בשימוש בראיונות חסרי ערך שנעשו בחיפזון. אבל רוב השיחות שהוא מנהל על השיר, על המחבר שלו ועל הפרשנים הרבים שלו הן מעוררות מחשבה ושופעות תובנות.

רופוס ויינרייט שר "הללויה"בישראל, יוני 2012צילום: ניר קידר

ועם זאת, לייט הוא כמובן מעריץ של כהן, ומעריצים לפעמים עוברים את הגבול. לייט מספר לנו למשל שדניאל הנדלר (הידוע בשם העט למוני סניקט) ניגן את "הללויה" באקורדיון בחתונתו של ניל גיימן, בדירתו של מייקל שייבון. והוא מספר עוד סיפור מתקתק על בני זוג שהחליטו ש"הללויה" הוא השם המושלם לבתם: הללויה טלקירו מכונה כיום לולו, והיא שוקלת להחליף את שמה להאלי ביום מן הימים. ובכל זאת, לפעמים היא משתמשת בשמה המלא, משום שהיא יודעת - כפי שאנחנו יודעים - ש"הללויה" היא מלה נהדרת, שכולם אוהבים להגיד.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ