בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישי לוי בעקבות הפרויקט של רביבו

האלבום "השירים שאהבתי", שבו מצטרף ישי לוי לאופנה של מחרוזות השירים הישנים, אינו מהמצטיינים בטרנד

3תגובות

2012 היתה שנת המחרוזת במוסיקה הישראלית הים-תיכונית. לצד הזרם המרכזי והרדוד של הפופ המזרחי, החל לזרום ערוץ אלטרנטיבי של מוסיקה שחזרה אל ימי בראשית של הז'אנר ואל התרבות של החפלה השכונתית. ההתרפקות על העטרה הישנה של "צלילי העוד" ו"צלילי הכרם" הורגשה גם באלבומי הזרם המרכזי של הפופ המזרחי, אבל היא פרצה אל פני השטח במלוא עוזה רק עם הופעתו, באמצע השנה, של "הפרויקט של רביבו".

ההצלחה של "הפרויקט של רביבו", שביצע בחדווה ובכישרון מחרוזות של שירים ים-תיכוניים ישנים, היתה ההפתעה הגדולה ביותר של השנה החולפת במוסיקה הישראלית. איש לא העלה בדעתו שהפרויקט ייצא מהמועדונים הקטנים שבהם הופיע, אבל הביקוש למחרוזות הישנות, למוסיקה שיש בה גם תוכן וגם קצב, היה עצום. ההרכב, בהנהגתו של המעבד רביב בן מנחם, התחיל להופיע גם באולמות גדולים, מול קהלים שלא היו מביישים את אייל גולן ומשה פרץ.

ההצלחה של רביבו יצרה נישה חדשה בשוק הים-תיכוני, ומוסיקאים נוספים מיהרו לתפוס בה את מקומם. "הפקולטה למוסיקה מזרחית" בהנהגתו של רמי דנוך הנפלא, סולן "צלילי העוד" ואחד האבות המייסדים של המוסיקה המזרחית, העלתה לרשת מחרוזות משלה והתחילה להופיע אתן, ובחודש שעבר עלה על העגלה גם ישי לוי, שהוציא את אלבום המחרוזות "השירים שאהבתי".

האלבום של לוי כל כך דומה בצליל, במהות ובתוכן לאלבום של "הפרויקט של רביבו", שקשה מאוד להתאפק ולא לכנות אותו "הפרויקט של לויבו". האמת היא שזה לא כל כך הוגן. חגי אוזן, מבקר המוסיקה הים תיכונית של "וואלה", כתב שלוי תיכנן להוציא אלבום מחרוזות כבר באמצע העשור הקודם, אבל היוזמה לא הבשילה מכל מיני סיבות. כך שייתכן שזכות הראשונים על הרעיון להחזיר את המחרוזות היא בכלל של לוי.

אבל תעודת ההכשר הזאת לא משנה את העובדה ש"השירים שאהבתי" יוצא לשוק בעיתוי בעייתי מאוד. כמו כל טרנד שאין בו חידוש אלא רק געגוע לעבר, גם שיגעון המחרוזות הוא אופנה קצרת מועד. חצי שנה בלבד אחרי שהחל, נדמה שהוא התחיל למצות את עצמו ולגדוש את סאת ההתרפקות על ימי התום והזוהר של המוסיקה המזרחית. למעשה, המחרוזת הראשונה באלבום של לוי היא הרגע שבו כוס הנוסטלגיה מתמלאת והמשקה המתקתק מתחיל להישפך ממנה. המחרוזת הזאת נפתחת בשיר "ראש העין", תיאור שטחי כגלויה של עיירה נחשלת-אך-מבסוטית ("גם תיכון חסר עדיין, אך שמחה בה יש") ונמשך עם עוד שיר בכיכובו של המורי ("הפינג'אן והקפה"). מישהי ששמעה את המחרוזת השבוע אמרה: "אני יודעת שאתה אוהב את ישי לוי, אבל תעשה לי טובה, זה מעורר גיחוך".

האלבום החדש של לוי נופל מהאלבום של "הפרויקט של רביבו" לא רק בעיתוי. גם הדינמיקה המוסיקלית שהוא מציג הרבה פחות מוצלחת. נדמה לי שהתנופה והחדווה שבוקעות ממנו פחותות מאלה של רביבו, אבל יכול להיות שהאוזן שלי מושפעת מהעובדה שקונצפציית המחרוזות היתה הרבה יותר טרייה כשהאלבום של רביבו יצא. מה שבטוח הוא שמחרוזות עובדות הכי טוב כשכמה זמרים שרים אותן, ממש כמו בחפלה. אצל רביבו יש שני זמרים, שמגלגלים את השירים זה לזה. ב"פקולטה למוסיקה מזרחית" יש חמישה זמרים. לוי עובד לבד, ואף על פי שהוא זמר מעולה, שירת היחיד שלו נשמע פחות נכונה משירת הרבים של בעלי המחרוזות האחרים.

בעיה נוספת מתגלה במחרוזת השנייה והשלישית. לוי פותח את המחרוזת השנייה עם "מרלן" ואת השלישית עם "לינדה לינדה", והביצועים שלו ללהיטי הענק האלה נופלים בהרבה מהביצועים המוכרים של זוהר ארגוב וחיים משה. כך עוברות להן שלוש מחרוזות בלי רגע אחד של הנאה. המחרוזת הרביעית, ובה שירי זמר עברי ישנים, מוצלחת יותר, אבל גם היא מעוררת רושם חצוי. לוי יכול להכין מעדנים מ"שני שושנים", "שחרחורת" ו"רותי", אבל בשביל זה הוא צריך להיכנס לאולפן עם עיבודים מובחרים ולשיר את השירים במלואם. במחרוזת זה לא יכול לעבוד.

ה"יאללה!" שמזנק מפיו של לוי בתחילת המחרוזת החמישית הוא אות הפתיחה לחלק המוצלח יותר של האלבום הזה. הוא כולל לפחות שתי מחרוזות קצב טובות ("הוי סיגלית" ו"פעם פעם"), מחרוזת עצב נהדרת ("אמי אמי") והפוגה רגעית מהמחרוזות בשיר המצוין "מנוליה", שמתפרש על פני חמש דקות תמימות. אבל השיפור שחל באיכות האלבום אחרי כחצי שעה הוא קצת מאוחר מדי וקצת מעט מדי, והוא לא מחפה על המגרעות הניכרות של "השירים שאהבתי", שגורמות לו להישמע כמו אלבום מחרוזות אחד יותר מדי.

ישי לוי - "השירים שאהבתי". מירו את עדן הפקות ואיריסים לוי הפקות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו