בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סולאנג' נואלז, אחותה של ביונסה, מפתחת סגנון משלה

נואלז התחילה את דרכה בפופ אבל עם הזמן התקרבה לאינדי. כעת היא מוציאה אלבום ראשון ומעניין, "True"

תגובות

עד היום העובדה שלסולאנג' נואלז יש אחות מפורסמת היתה כנראה הדבר הכי מעניין
לגביה. האלבום החדש שלה סוף סוף משנה את זה. עמדת ה"אחות של" היא עמדה פריבילגית אבל גם גוררת השוואות בלתי פוסקות, במיוחד אם האחות המדוברת היא ביונסה ¬ אחת מכוכבות הפופ הגדולות בעולם, אשתו של ג'יי-זי ומי שחתומה על שירים כמו "קרייזי אין לאב".

כשסולנאג' התחילה לעשות מוסיקה לפני עשור, בגיל 16, היא כיוונה למקומות
דומים כמו אלה של אחותה הגדולה, והעשייה שלה כללה שירי אר אנ' בי פופיים, משחק
בסרטי נעורים נשכחים ומילוי מקומן של משתתפות במופע של להקת "דסטיניז צ'יילד".
אבל העובדה שהיא לא הצליחה כמו אחותה הפכה את המסלול שלה להפוך מהמודל המוכר של מוסיקאי האינדי שמתמסחר בהדרגה עד שהוא מגיע לפופ. סולאנג' התחילה בפופ ובהדרגה פיתחה סגנון משל עצמה, שהתקרב עם הזמן לאינדי.

האלבום הקודם שלה, "Sol-Angel and the Hadley St. Dreams", כלל צליל סול פופי
שעידכן את זה של חברת התקליטים מוטאון, שהפיקו לה בין השאר מארק רונסון וסי לו
גרין. האלבום לא הצליח כמו שקיוותה חברת התקליטים שלה, ולפני שעשתה את המעבר
מחברת תקליטים גדולה לחברה עצמאית, הוציאה שיר שביקר את תעשיית המוסיקה, שבו ציינה את שמותיהם של קשה, ג'ניפר לופז וגם האחות ביונסה, בשם "פאק דה אינדסטרי". בסיבוב הנוכחי סולאנג' חתומה בחברת האינדי טריבל רקורדס, לצד אמנים כמו גריזלי בר וצ'ייליפט.

אלבום האי-פי החדש שלה הוא פרי שיתוף פעולה של סולאנג' עם דב היינז, שעובד בין
השאר תחת השם לייטספיד צ'מפיון. היינז, שכתב מוסיקה ל"פלורנס אנד דה מאשין"
וה"כמיקל בראדרז", הפיק מוסיקלית את האלבום וכתב עם סולאנג' את שירי האלבום,
שמהווה הכנה לאלבום המלא שלה שיגיע בהמשך השנה. אבל שבעת השירים של "טרו" עומדים בפני עצמם ולא רק שהם משאירים רושם של הדבר האמיתי, אלא שהם גם מציעים אלטרנטיבה מוצלחת למתכונת הנפוצה של אלבומים.

שבעת השירים יוצרים מעין יצור כלאיים בין אלבום מלא לאלבום אי-פי, ובדומה לאלבום
האי-פי המוצלח שהוציאה איינג'ל הייז לאחרונה, זה עובד טוב במיוחד בשביל סולאנג'.
האסופה יוצרת תחושה נטולת קטעי מילוי מהסוג הנפוץ באלבומים מלאים, אבל שלא כמו
אלבומי אי-פי קצרים, גם כוללת כמות מספקת של שירים שמצליחים ליצור אווירה ואמירה
ברורה.

בשירי האלבום קיימת השפעה גדולה של אר אנ' בי ופופ שחוזר במכונת זמן לימים שבהם
שלט שילוב בין גרוב, סגנון מעודן ומגע אנושי. ההפקה המוקפדת כוללת קצוות פרומים
במכוון ¬ תכנותים עקומים של מקצבים במכונת תופים, צלילים אלקקטרוניים משעשעים
שהוגלו ממוסיקת הפופ לפני יותר משני עשורים, המגיעים מסינתיסייזרים אנלוגיים ברוח
סרטי מדע בדיוני בשחור-לבן וגרוב לא סימטרי, שתורם לתחושה האורגנית.

בשיר "Lovers in the Parking Lot" מגלמת סולאנג' את דמותה של דיווה מתונה, בשיר שכמו שאר שירי האלבום עוסק ברצף שבין התאהבות ללב שבור. כבר מהצלילים הראשונים של השיר "לוזינג יו" סלואנג' מזכירה את הימים המוקדמים של זמרות כמו מדונה ושינה איסטון בשנות השמונים, איכות שסולאנג' מתווכת לאורך כל האלבום, גם אם אף אחד מהשירים לא מצליח להגיע לרמת הלהיטיות של השיר הזה.

הקליפ לשיר מדגים בהצלחה את יתרונות המעבר לזירה שבה למסחריות ניתנת חשיבות
פחותה. הקליפ צולם בשכונות בקייפ טאון בדרום אפריקה, ובמהלכו פולשת הזמרת עם
חבריה, ביניהם הראפרית אזלייה בנקס, לבתים ועסקים מקומיים. לקליפ, כמו לשיר,
סגנון רטרו מוקפד ונונשלנטי, וסולאנג' מובילה אותו עם כמויות של סגנון ואווירת
סרטי נעורים. במגרש הזה, שבו הקול הוא עניין של סגנון ולא של ממון, סולאנג' לא רק
הופכת מהאחות שמנסה לאחות המגניבה, אלא גם מרוויחה אישיות מוסיקלית מובחנת ולהיט מדבק אחד.

 

סולאנג', "True", Terrible

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו