בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוני יעיש - חשמל זורם בכפות ידיו

אחרי שכתב שירים לאייל גולן, אביהו מדינה ואחרים, יוני יעיש רוצה לעמוד במרכז הבמה. לקראת צאת אלבומו השני, הוא מספר למה לקח לו הרבה זמן עד שהעז לשיר ואיך הוא משלב כתיבת שירים עם עבודה כמורה למתמטיקה

37תגובות

זה קרה באחד מפרקי האודישנים של "אייל גולן קורא לך". הנער עדן גבאי התחיל לשיר את "אובדן התמימות", שיר מתוך אלבומו של ישי לוי "ריקוד רומנטי", והמצלמה התמקדה בפניו של גולן, שנראה מרוגש בצורה יוצאת דופן. ההתרגשות שלו לא נראתה מבוימת, כפי שקורה לעתים קרובות בתוכניות הזמריאליטי. נראה היה שהשיר באמת מרעיד מיתר בלבו. אתה יודע שבחרת את אחד השירים הכי יפים? הוא שאל את הנער המזמר, ואז הפליג בשבחיו של האיש שכתב את "אובדן התמימות", יוני יעיש.

גולן הוא לא היחיד שרואה ביעיש את אחד הכישרונות הכי גדולים במוסיקה הישראלית הים תיכונית. גם אביהו מדינה, אולי הסמכות העליונה של הז'אנר, חושב כך. בראיון לפני כמה חודשים, כשנשאל על יוצרים חדשים מעניינים במוסיקה הים תיכונית, מדינה זרק מיד את שמו של יעיש. כשהמראיין שלו התוודה שהוא לא מכיר את יעיש, מדינה נזף בו על בורותו ("התקשורת האשכנזית תמיד הסתכלה רק על עצמה", הוסיף), ואמר: "הפסד שלך. הוא כותב פנומנלי, מלחין נהדר, וגם זמר טוב. אם הייתי צריך לבחור את האמן החדש הכי איכותי במוסיקה הישראלית, הייתי בוחר בו".

איליה מלניקוב

נדמה שבמקרה הזה גם מדינה הסתכל על עצמו. יעיש, שהוציא את אלבום הבכורה "זוהי דרכי" לפני כשנתיים ועומד להוציא בקרוב את אלבומו השני, נמצא רק בתחילת דרכו, ומובן שאי אפשר להשוות בינו לבין גדול הכותבים של המוסיקה הים תיכונית, ובכל זאת יש דמיון מסוים בינו לבין מדינה: גם בקול הרך שלו, שבנוי בעיקר לשירים שקטים, ובעיקר בעברית העשירה והגבוהה שמשמשת אותו בשיריו. כשמדינה אומר "כותב פנומנלי", הוא מתכוון בעיקר לשפה של יעיש, שרחוקה שנות אור מהמקובל ברפובליקת "ערב טוב לך בואי מותק / בא לי להכיר אותך לעומק".

השורות שפותחות את השיר "אשפוך שיחי", מתוך אלבום הבכורה של יעיש, הן דוגמה טובה: "אשפוך שיחי בגעגועי/ אשפיל מבט מפאת כבודך/ ארהיב שיחי בתחלואי/ אלגום יצרי אחר לכתך/ ואני בשערייך אבוא כאור הנר בזריחה". "גדלתי במושב של תימנים", אומר יעיש, "וספגתי את השפה הזאת אצל המורי. וגם אצל אמא שלי. אמא שלי אשה של מלים, אבא שלי איש של מנגינות".

"אני בשערייך אבוא כאור הנר בזריחה". זה דימוי עדין ויפה מאוד.

"אני כותב במטאפורות מכמה סיבות", אומר יעיש. "סיבה אחת היא התמצות. מטאפורה קטנה יכולה להכיל עולם ומלואו. הסיבה השנייה היא שאני פחדן".

מה זאת אומרת?

יעיש: "אני מפחד להביע רגשות. זה מקום שאני חסר בו. מאז ומתמיד פחדתי להביע רגש עד הסוף, גם כשהתחשק לי לצרוח, אז אספתי לי מטאפורות כל החיים, והן שימשו לי תחליף לצעקה".

באמצע השיחה על השפה העשירה שלו, יעיש אומר פתאום "האמת היא שאני לא באמת כותב שירים. לא כמו שאחרים כותבים. אני כותב יומן. זה נשמע פלצני, אבל אני כותב יומן מקדמת דנא, והשירים יוצאים מתוך היומן".

הוא הולך לחדר העבודה שלו וחוזר עם היומן. "אני אראה לך מרחוק איך זה נראה", הוא צוחק, ומראה גושים גדולים של טקסט צפוף. זה חומר הגלם של השירים, ותהליך הכתיבה הוא בעצם תהליך של צמצום וגילוף. "אני יוצא מאיזושהי נקודה ביומן, מתחיל לשחק עם הפסנתר, מגלף את הטקסט, מגלף, מגלף, בודק את התנועה של המלים והמוסיקה, ותוך כדי עבודה הכל מתערבב ובסוף יוצא שיר.

"אני לא מרגיש שאני עושה משהו יוצא דופן, או שאני איזה כותב מחונן", ממשיך יעיש. "זאת פשוט גישה שונה, ואני חושב שאולי בגלל הגישה הזאת – גישה של 'בוא נעשה מוסיקה בלי לחשוב מה יהיה עם הרינגטון, ומתי הכלה תיכנס ומתי החתן ייצא' – אולי בגללה אנשים אוהבים את השירים וזמרים רוצים שאני אכתוב בשבילם. זמרים היום חושבים על הרינגטון ועל הכניסה של הכלה, וזה בסדר גמור. זה לגיטימי. הלוואי שהייתי יכול לכתוב שירים לרינגטונים. אבל זה לא אני. זה לא יושב עלי טוב. הווקאליות שלי לא שם. אני לא חושב שזה שפל, אני פשוט לא יכול להיות שם".

לא אמן מיוסר

יוסי צבקר

לא רק בסגנון הכתיבה יעיש נבדל מרוב הזמרים הים תיכוניים. גם אורח החיים שלו שונה בתכלית מאורח חייהם של הזמרים שמופיעים בלילה וישנים ביום. יעיש הוא מהנדס חשמל במקצועו, אבל הוא נטש את ההנדסה בשביל להיות מורה. הוא מלמד מתמטיקה ומוסיקה בכפר נוער ובכמה בתי ספר ועובד בעיקר עם נוער בסיכון, יוצא מהבית בשבע בבוקר וחוזר בשבע בערב. העבודה על המוסיקה שלו נעשית בשעות הפנאי המעטות (יעיש הוא גם אב לילד). "הייתי שמח אם היתה לי האפשרות להיות אמן מיוסר", הוא צוחק. "אולי זה היה עושה טוב לאמנות שלי".

יעיש, בן 34, נולד וגדל במושב נחלה ליד קרית גת. "אנשי אדמה. איכרים. תורה ועבודה, כמו שאומרים. נופים. חיות. הרבה ביחד. הרבה לבד. ומוסיקה כל הזמן מתנגנת", הוא אומר.

איזו מוסיקה?

"מוסיקה שורשית תימנית. ציון גולן, אהרון עמרם. וגם הרבה זוהר, חיים משה, אבנר גדסי, אביהו מדינה, ישי לוי".

אביו של יעיש שר בתימנית בחתונות ושמחות, אך הפסיק להופיע בשל מחלה. גם אחיו של יעיש שרו באירועים. "האחים שלי נולדו זמרים, חברים שלי נולדו זמרים. אני לא", הוא אומר. "אין לי מושג איך המציאות הביאה אותי למצב שאני כותב ושר את השירים שלי. זאת לא היתה המחשבה שלי, זה לא היה הרצון. אני גדלתי יותר בתור נגן. הייתי הנגן של החבורה".

יעיש ניגן באורגן בחאפלות מגיל 12, והוא מספר שבפעם הראשונה שאזר אומץ וניסה לשיר, האחים והחברים שלו קטעו אותו מהר מאוד וצעקו בתימנית 'תפתח את הפה!' "הרגשתי שהם מביישים אותי, ויותר לא שרתי", הוא אומר.

דניאל בר און

זה דווקא נשמע כמו ביקורת בונה.

"כי לא שמעת את הטון שבו הם אמרו את זה. היה שם זלזול. יעני, נגן, נגן. אבל סגרנו מעגל, ממש לא מזמן. לפני חודש האחים שלי שמעו אותי שר ואמרו 'למדת משהו'".

פציעה בשירות הצבאי בסוף שנות ה-90, שבעקבותיה השתחרר בטרם עת, הובילה לתקופה של חוסר מעש, שבה נבטה בו ההחלטה לנסות להקליט שיר שכתב. הוא הקליט דואט עם אחד מאחיו, ולדבריו השיר הושמע פה ושם ברדיו ועורר את התעניינותם של "גורמים בתעשייה".

אחד האנשים שיעיש פגש באותה תקופה היה המעבד הצעיר נדב ביטון, שבדיוק התחיל לעבוד עם עמיר בניון, שהיה אז בתחילת דרכו. "כשהשמעתי לו שירים שלי, הוא חשב שאני צוחק עליו, ובדיעבד הבנתי למה", אומר יעיש. חלק משיריו אכן מזכירים את הסגנון של בניון, גם בשפה וגם בהלחנה. "יש נקודות השקה בין השירים שלי לבין השירים של עמיר, אי אפשר להתעלם מזה", הוא מודה.

למעשה, החשיפה לשירה של בניון היתה אחד הגורמים לכך שיעיש עזב את המוסיקה למשך כמה שנים. "הייתי צריך לבנות את המקום שלי כמבצע, ואז נחשפתי לעמיר. זה גרם לי לחשוב איפה אני בכל הסיטואציה הזאת", הוא אומר. "זה לא שהנוכחות שלו גרמה לי לחוסר ביטחון, אבל הוא גרם לי לחשוב שאני לא מחדש יותר מדי. זה היה אחד הדברים שבגללם החלטתי לקחת צעד אחורה וללכת ללמוד הנדסה".

לפני 6-5 שנים יעיש השמיע שירים שלו למעבד תומר מתנה, שעבד עם ישי לוי על האלבום "ריקוד רומנטי", וכך קרה שלוי שמע סקיצה של יעיש והתלהב ממנה. "הוא ישר זיהה שזה בחור שגדל עליו", אומר יעיש, "והוא אמר למתנה: 'הבחור הזה כותב לי שיר'. כשישי אומר אז עושים. כתבתי לו את 'אובדן התמימות' ולילה אחד, בסביבות אחת, אני מקבל טלפון: ישי רוצה שתבוא לאולפן. הוא הזמין אותי לראות אותו מקליט את השיר, וזאת היתה חוויה מדהימה. הרגשתי כמו ילד בכיתה א'. הוא צחק, הוא בכה, הוא התרסק, הוא עף, והכל באותו שיר".

בלי תשובות

לוי הוא לא הכוכב היחיד שהקליט שיר של יעיש. אייל גולן שר שיר שלו ("זר כיסופים"), וגם שלומי שבת ומרגלית צנעני. "עכשיו אני צריך רק את אבנר גדסי וחיים משה, ואני מסודר", אומר יעיש. "ויואב יצחק". אחרי שאייל גולן החמיא לו בתוכנית הטלוויזיה, יעיש מיהר להודות לגולן ואמר שהוא ישתדל לכתוב בשבילו עוד שיר. "קיבלתי את התשובה 'לו יהי'", הוא מדווח בשמחה.

אבל את עיקר המאמצים הוא מפנה עכשיו אל אלבומו השני, שיראה אור בחודשים הקרובים (שני סינגלים ממנו כבר יצאו). את אלבום הבכורה הוא הוציא בחברת התקליטים מירו את עדן, שמפיקה בין השאר את ישי לוי, ואת האלבום הקרוב הוא יוצא בהפקה עצמית. "אני שלם עם האלבום הראשון, אבל הוא לא היה משוחרר לגמרי כי הבאתי בחשבון, במודע או לא במודע, גם את הרצונות של חברת התקליטים", אומר יעיש ומצביע למשל על העובדה שבאלבום ההוא לא היה זכר לעוד, אף על פי שהוא מנגן בעוד. "באלבום החדש זה לא יקרה. העוד יצבע אותו", הוא מבטיח.

ומה בנוגע להופעות? אתה לא מופיע. איך אפשר לבנות קריירה כזמר בלי לעשות את זה?

"אני נשאל את השאלה הזאת המון פעמים, וזה סימן שאני עושה משהו לא בסדר. אני יודע את זה. זאת בעיה של זמן פנוי ושל אורח חיים. אתה לא יכול להופיע בלילה, ואז בשמונה בבוקר ללמד תלמידים איקס בריבוע ועוד איקס. והנוער שאני עובד אתו זה נוער מבולבל, בחלקו נושר. אני יותר ממורה בשבילם. אני לא יכול לקום וללכת. אבל זה עומד להשתנות. יהיו הופעות. כבר הקמנו הרכב ואני מקווה שנתחיל לצאת להופעות עוד חודש".

אבל לפני רגע אמרת שההופעות מתנגשות עם אורח החיים שלך.

"זה יקרה. על חשבון מה זה יבוא, ואיך? אני לא יודע. בכלל, אני בן אדם שאין לו תשובות. יש אנשים שיש להם את כל התשובות. לי אין אפילו תשובה אחת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו