בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הראפר ששבר את הארון

כשהיה ילד חשש שיהרגו אותו אם יופיע כראפר הומו. כעת, עם מיקסטייפ שני, 
מוכיח ליף למה כבר אין לו ממי לפחד

תגובות

הוא לא הראפר הקוויר הראשון, אבל לצד זמרי היפ-הופ ואר-אנ’-בי כמו פרנק אושן, אזלייה בנקס ומיקי בלנקו, הוא הוביל בשנה האחרונה שינוי גובר בהיפ-הופ, סגנון מוסיקה שהיה נוקשה במיוחד בחוסר הפתיחות שלו לכל חריגה מהסטנדרט הסטרייטי ותפישות מגדר שמרניות. על העוצמה של התפישות האלה אפשר ללמוד מליף ((Le1f שגדל בניו-יורק, ומספר שכשפינטז בילדותו על הופעה כראפר הומו, הפנטסיה היתה נגמרת ביריית אקדח. היום הוא רואה זאת אחרת. “הבנתי בשלב מסוים שכמו שנשים יכולות לשמוע שירים שאומרים שהן צריכות להיהפך לשפחות מין של כל גבר עם מכונית יוקרה וכמו שילדים לבנים תמימים יכולים לשמוע גנגסטא-ראפ, גם סטרייטים יוכלו לאהוב את המוסיקה שלי”, אמר בשנה שעברה ל”ניוזוויק”.

השיר הראשון שלו שהתפרסם היה “ווט” שיצא בקיץ שעבר. השיר נשמע כמו הרבה שירי היפ-הופ אחרים, אבל בקליפ של השיר אפשר היה לראות את ליף בשיער סגול, יושב על ברכיו של גבר לבוש תחתונים במסיכת של פוקימון, רוקד בתנועות מרטיטות ישבן ותנועות של ריקודי הווג. תגובות השנאה שספג שיעשעו אותו. את הכותרת המזלזלת שנכתבה עליו בבלוג היפ-הופ, “אז זה מה שקורה כשראפר מתחילים להודות שהוא גיי?” הוא רצה להפוך לסלוגן לטי-שירט. את התגובות המשמיצות באינטרנט הוא חשב לגזור ולהדביק בסגנון דאדאיסטי וליצור מהן שיר חדש.

@LE1FNY - Wut (produced by @5kin

המיקסטייפ השני של ליף היוצא עכשיו, “פליי זון”, מוצע להורדה חופשית ברשת. הוא מצדיק את האופן שבו נתפש ליף כאחד הראפרים החדשים שהאישיות וההגנבות שלהם תואמת במהותה בלוג ברשת החברתית טמבלר. אם ראפרים אחרים מכלילים בשיריהם רשימות קניות של מותגי יוקרה, הניימדרופינג של ליף כולל את גיבורי הקומיקס אקס-מן, “סקס פיסטולז” ואפליקציות מדיה חברתית. כוכבי היפ-הופ משקיעים בקליפים יוקרתיים וליף יוצר בינתיים בעיקר קובצי גיף מינימליסטיים ואייקוניים. הבסיס המוסיקלי שעליו פועל ליף מבוסס על ז’אנרים אלקטרוניים שמשגשגים ברשת החברתית המוסיקלית סאונדקלאוד, כמו טראפ, המשלב מקצבי היפ-הופ וצליל מועדוני מסונתז.

השפה והאסתטיקה של תרבות הנשפים הניו-יורקית הן אחד הדברים המעניינים שראפרים כמו ליף מביאים בחיבור בין תרבויות ההיפ-הופ והגייז. בנשפים, שהשיא שלהם בניו-יורק היה בשנות השמונים, פיתחו צעירים שחורים ולטינים את סגנון הריקוד ווגינג, שמדונה פרסמה מאוחר יותר עם השיר “ווג”. באותם נשפים הופיעו המשתתפים כדראג, “עברו” כדמויות שונות והתחרו ברקדנים אחרים. האלמנטים האלה מתחברים בטבעיות לשפת ההיפ-הופ, כמו קרבות אם-סיז, רברבנות והפרפורמטיביות המגדרית המוקצנת. השילוב של השפה הזאת בהיפ-הופ, עד כמה שהיא נשמעת טבעית, הוא גם אקט חצוף ומשעשע שחותר תחת כל מה שהיפ-הופ היה עד היום. באחד הקטעים במיקסטייפ ליף משתמש בליריקה של אמינם, אחד ההומופובים הבולטים בהיפ-הופ, כדי להעביר מסר הפוך. “אני מה שתגידו שאני, תפסיקו להתעסק בכמה אני גיי”, הוא שר בנונשלנטיות.

בקטעים כמו “Star alliance” שבו מארח ליף את ספאנק רוק ו”ספא דיי” ליף עושה ראפ קומוניקטיבי מכל מה שעשה עד היום, מתרברב בכך שהוא לא מתרגש מביקורות רעות ומחדד בבדיחות גסות- “אני ממרקורי אבל בדרך לאורנוס”, המבוטא בשיר כ”יור אנוס”. הקטעים משלבים היפ-הופ, אלקטרו ודאבסטפ, עם צליל שנשמע בהשראת מסעות לחלל ומצבי תודעה מרחפים. הקטע המוביל במיקסטייפ הוא “Psy Lock”, היפ-הופ פסיכדלי שבו שר ליף על הווי סליזי וממכר של חיפוש הסקס באינטרנט, על רקע ביט מרחף והיפנוטי. זה שיר שמבטא בהצלחה את המציאות שעליה שר ליף ומזכיר, כמו הרבה משיריו, צילום מסך של צ’ט במכשיר סלולרי בשעות הלילה המאוחרות.

ליף - Fly Zone. הוצאה עצמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו