בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עברי

ערן צור ואנסמבל מיתר: לא אסונו ולא ששונו

האלבום החדש של ערן צור, שמציג את שיריו בעיבודים ברוח קלאסית, אולי יצליח לפקוח את אוזניהם של אנשים שמתקשים לאכול את המבע העז והחודרני שלו. אבל האם האלבום הזה הוא באמת הצלחה אמנותית?

4תגובות

ערן צור זכה לאחרונה בפרס על שם מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית. הפרס הוענק לו לפני כשבועיים בכנס הלשון העברית בראשון לציון, וכשהוא עלה לבמה לקבל אותו שמעתי את האשה שישבה מאחורי באולם, ונראתה בשנות השישים או השבעים לחייה, אומרת לחברתה: "פעם ממש לא אהבתי אותו, ואז ממש אהבתי אותו".

המשפט המקסים הזה מחמיא לשני הצדדים. הוא מחמיא לצור, שיש ביצירתו יותר מכפי שנגלה לאוזן בשמיעה ראשונה ושהרבדים הרבים והסותרים בשיריו יכולים לדבר גם אל מי שאולי לא נמנה עם הקהל הטבעי והמיידי שלו, והוא מחמיא כמובן לאשה, שהתגברה על הרתיעה שאפשר לחוש בתחילה ביחס לאמנות האינטנסיבית של צור והצליחה לראות את העדינות והיופי שמאחורי הקול הרועם־פוצץ והחיבה למשפטים מסוגו של "כמו קקה ופיפי מטיל שפיכי" (שפותח את שירו של צור "עד תודבר המחלה").

צור מוציא עכשיו אלבום חדש, ובו 14 שירים מהרפרטואר העשיר שלו בביצוע אנסמבל מיתר, הרכב של כעשרה נגנים מעולם המוסיקה התזמורתית: ארבעה נשפנים, ארבעה קשתנים, פסנתרן ונגן כלי הקשה. אם האלבום הזה, שמציג את שיריו של צור בעיבודים ברוח קלאסית, יצליח לפקוח את אוזניהם של אנשים נוספים שמתקשים לאכול את המבע העז והחודרני של צור, הוא יעשה שירות נהדר לאחד האמנים הגדולים שהמוסיקה הישראלית הצמיחה ב-25 השנים האחרונות. אבל האם האלבום הזה הוא הצלחה אמנותית? לטעמי, התשובה על כך שלילית.

צילום : שרון דרעי

אחד הדברים שהופכים את צור ליוצר משכמו ומעלה, והוא לדעתי האלמנט שמגדיר אותו, הוא השילוב הבלתי מצוי בין ערכים של רוק חייתי (כוח, דחיסות, קצב, ישירות, מבע עז) לבין ערכים שבאים מחוץ לעולם הזה ואף מנוגדים לו (פיוט, רוך, מיניות לא לגמרי הטרוסקסואלית, פרסונה תיאטרלית). בלי הערכים היותר "אמנותיים", צור היה עוד רוקר; בלי הבסיס האיתן של הרוק, הוא היה עוד זמר "ארטי". רק השילוב בין שני עולמות התוכן עושה אותו לאמן יחיד במינו, יצוק ומרחף בעת ובעונה אחת.

וזאת הבעיה העיקרית באלבום החדש עם אנסמבל מיתר. האיזון העדין שמגדיר את צור מופר. אחד הצדדים במשוואה, הצד של הרוק, חסר, או לכל היותר מזערי.

אבל רגע, זה הרי אלבום שמנוגן על ידי הרכב קלאסי. למה להתעקש שיהיה בו רוק? מדוע לא להיות פתוח לפרשנות שמוותרת על המרכיב הזה ומתמקדת בצד האמנותי? מפני שאי אפשר בלעדיו. זאת לא תהיה תמונה מלאה של ערן צור. המשימה העיקרית, והמאתגרת מאוד, של זיו קוז'וקרו, שעיבד את רוב השירים וניצח על האנסמבל, היתה למצוא דרך לבטא את המהות הרוקיסטית באמצעים בלתי רוקיסטיים. לדעתי הוא לא עמד במשימה הזאת. מבקר מוסיקה אמריקאי כתב פעם על ואן מוריסון שהדבר הכי יפה אצלו הוא ה"ארררררררררררררר". הוא התכוון לעוצמה הראשונית שבוקעת מהשירה ומהמוסיקה של מוריסון. גם ערן צור ניחן בסגולה הנדירה הזאת. אבל לא תמצאו אותה באלבום החדש. לשמע העיבודים של קוז'וקרו, אני חושד שהוא לא באמת יודע מה זה "ארררררררררררררר".

לא שצור לא משתמש כאן במיתרי הרעם שלו. הוא שר במלוא ייצרו. אבל משהו מפריע בשירה שלו. היא נשמעת קצת מוגזמת, קצת מנייריסטית. אולי הוא חש שהוא צריך להתאמץ יתר על המידה כדי לפצות על העדרו של ה"אררררררררררררר". כך או כך, האלבום הזה עורר בי הסתייגות למן מהשיר הפותח, "בלילות של ירח מלא", עם כלי הנשיפה שלו המחוללים כפרפרים, וכשנשמעו דנדוני פעמונים באמצע השיר הרביעי, "ערב ב' כסלו", כבר ידעתי בוודאות שהאלבום הזה מיועד למפלגה אחרת של אוהבי ערן צור. יכול להיות שזה נשמע כמו תגובה חריפה של חובב רוק ניאנדרתלי, אבל אני רוצה לחשוב שזה לא כך. הבעיה שלי היא לא עם הרעיון של עיבוד אמנותי לשיריו של צור, אלא עם העיבודים האמנותיים האלה.

יש לציין שבמחצית השנייה של האלבום יש דווקא כמה עיבודים מוצלחים. למשל, "עלבון" שבו כלי המיתר מאמצים את השפה הרוקיסטית. או העיבוד הפסנתרי־המינימליסטי היפה ל"המנון לאדישות". וגם "אהובתי ירושלים", שיר נהדר שהעיבוד המקורי שלו לא צרוב בחוזקה בתודעה ועל כן אפשר להקשיב לו באוזניים נקיות. אבל נקודות האור האלה לא שינו את ההתרשמות הכוללת שלי מהאלבום. לא אסוני, חס וחלילה, אבל גם לא ששוני.

“ערן צור ואנסמבל מיתר”. התו השמיני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו