תאצ'ר, ראשת הממשלה שהאמנים אהבו לשנוא

בניגוד להערצת הפוליטיקאים, מוריסי שר לה “בבקשה תמותי”, הקולנוען קן לואץ’ ביקר אותה ואלביס קוסטלו שר עליה “כשאנגליה היתה הזונה של העולם מרגרט היתה המאדאם שלה”

איתמר זהר
איתמר זהר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר זהר
איתמר זהר

"חלמתי חלום נפלא שבו מרגרט על הגיליוטינה, כי אנשים כמוה מעייפים אותי", שר מוריסי בשיר "Margaret on the Guillotine" שיצא ב-1988. "מתי תמותי?... בבקשה תמותי", הוסיף. אף על פי שלא הזכיר את שמה המלא של מרגרט תאצ'ר, כל מי שהקשיב לשיר ידע כי הוא מתייחס לראשת ממשלת בריטניה באותם ימים.

במאמר קצר שפרסם היום, עם פרסום הידיעה על מותה, באתר "דיילי ביסט", הוא התייחס ליחס השלילי שקיבלה מהציבור בכל צעד שנקטה בעת כהונתה. "ברזל? לא, ברברית? כן", כתב מוריסי, "את תאצ'ר יזכרו לטובה בעיקר הרגשנים שלא סבלו בזמן כהונתה, בעוד שמרבית האזרחים הבריטים העובדים כבר שכחו ממנה. למעשה, היא היתה כולה אימה ללא גרעין של אנושיות". 

תאצ'ר, שמתה הבוקר בגיל 87, אולי לא אהבה את "הסמיתס" כמו מנהיג המפלגה השמרנית כיום דייוויד קמרון, אבל נדמה כי גם היא ידעה שבתקופת כהונתה, בין 1979 ל-1990, נכתבו עליה יותר שירי פופ ורוק מאשר על כל מנהיג אחר, בוודאי בבריטניה.

מוריסיצילום: VIA BLOOMBERG NEWS

בשנים האחרונות רוככה מעט דמותה הציבורית, בין השאר בשל בעיות הבריאות שלה ובעיקר בזכות הסרט "אשת הברזל" מ-2011 בכיכובה של מריל סטריפ שזיכה את השחקנית האמריקאית באוסקר, גלובוס הזהב ובבפטא. עם זאת היו שטענו כי הוא מציג אותה באור מחמיא מדי, כדודה טובת לב, ומטשטש את הימים שבהם שברה את איגודי העובדים, פגעה בפרנסתם של בני המעמד הנמוך וניסתה גם למחוק את זכויותיהם המינימליות של המהגרים.

סביר להניח כי האשה שסיפרה כי היא צופה נלהבת של "כן, אדוני השר" וסדרת ההמשך שלה "כן, אדוני ראש הממשלה" ודמותה כיכבה, שלא ברצונה, בתוכנית הסאטירית "ספיטינג אימאג' ידעה לספוג סאטירה אבל לא זעם חד משמעי ואפילו שנאה נוקבת כמו אלה שהפנו אליה זמרים ומוסיקאים. מוריסי היה אולי בין הבוטים ביותר, משום שמעולם לא חשש לומר כל העולה על רוחו, אלא שגם אחרים בני ארצו לא נותרו מאחור והתבטאו נגדה בכל סגנון מוזיקלי, החל בפאנק וכלה בסקא.

אלביס קוסטלו, למשל, כתב עליה כמה שירים. בשיר "Shipbulding" שיצא ב-1982 בביצוע של רוברט וייאט, הוא התייחס להשלכות המסוכנות לדעתו במלחמת פוקלנד שפרצה באותה שנה. ב-1983 הוא הקליט גרסה שלו לשיר. לקראת סוף כהונתה של תאצ'ר הוא לא היסס להפליג בעלבונות כלפיה. בשירו "Tramp the Dirt Down" מ-1989 כתב "כשאנגליה היתה הזונה של העולם מרגרט היתה המאדאם שלה... כשסוף סוף יקברו אותך אני אעמוד מעל הקבר שלך ואוריד את העפר למטה".

שינייד אוקונור שרה בשיר "Black Boys on Mopeds" שיצא ב-1990 כי "מרגרט תאצ'ר מופיעה עכשיו בטלוויזיה, מזועזעת מהמוות שהתרחש בבייג'ין. כמה מוזר שהיא מגיבה כך להוראות שהיא עצמה נתנה". אנגליה, המשיכה, רחוקה מלהיות הארץ המובטחת. זוהי מדינה ששוטרים הורגים בו נערים שחורים הנוסעים על אופנועים.

גם בקולנוע היה ייצוג נכבד לרוח הנכאים שגרמה תאצ'ר, כאשר גרמה לעיירות להתרוקן ולהיהפך לנטושות ומוכות אבטלה, עם סגירת מכרות פחם ומפעלי פלדה. קן לואץ' תיאר זאת ברבים מסרטיו, ובהם "גשם של אבנים" מ-1993. אחרים ביקשו לפוגג את הכאב והריאליזם שהציג באמצעות הומור. כזה למשל סרטו של פיטר קייטניאו מ-1997 על פי תסריט של סיימון בופוי. הגברים המובטלים המוצגים בו מוצאים פרנסה חלופית כחשפנים.

דמותה של תאצ'ר מהדהדת גם בסדרות ספרים כמו "אדריאן מול" ו"הארי פוטר" וגם "פסוקי השטן". המצויים בנבכי הפוליטיקה הבריטית נתקלו בה גם בספרו הבדיוני של מייקל דובס "The Final Cut", הספר השלישי בסדרה אחרי "House of cards וTo Play the King". "בית הקלפים", הספר הראשון, שעובד כמו השניים האחרים למיני סדרה בריטית (ובאחרונה גם לסדרה אמריקאית), מתרחש אחרי שתאצ'ר עוזבת את השלטון ומוחלפת בידי דמותו הבדיונית של פרנסיס ארקרט שגם הוא מהמפלגה השמרנית. בספר השלישי מתוארת בין השאר הלווייתה של תאצ'ר. בצירוף מקרים אירוני פורסם היום כי דובס ישתף פעולה בסדרה חדשה עם אדם פרייס, יוצר הסדרה הדנית "בורגן", שבה יסופר סיפור חייו של דניס תאצ'ר, בעלה המנוח של מי שהיתה גברת הברזל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ