טום ג'ונס בהיכל נוקיה: הקול הענק הצליח להרעיד את הקהל בלי מאמץ

הנשים שבעבר נהגו לזרוק עליו תחתונים וחזיות בהופעותיו ישבו כעת מתמוגגות וצילמו אותו באייפון. אבל חוץ מזה הצליח טום ג'ונס להלהיב כבעבר את הקהל ולהניע אותו כגוש אחד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משה קוטנר

טום ג'ונס, שהגיע לכאן על גלי נוסטלגיה, התחיל את הערב עם שירים מוכרים פחות מהרפרטואר שלו ועבר בהדרגה לקטעי השירה בציבור ההמוניים. הנשים עם תספורות הכוורת המוגבהות, שבעבר נהגו לזרוק עליו תחתונים וחזיות בהופעותיו, ישבו כעת מתמוגגות וצילמו אותו באייפדים ובאייפונים, נעזרות במשקפת לצפייה בסמל המין האגדי.

השירים בהופעה הדגימו עד כמה היו גרסאות הכיסוי מרכזיות עם השנים אצל ג'ונס, ששני אלבומיו האחרונים היו על טהרת הקאברים. בין השירים האלו: Mama told me not to come, שביצעו במקור אריק ברדון והאנימלז, ו-Tower of song של ליאונרד כהן, שבו שר ג'ונס בחיוך קורץ: "נולדתי עם מתנה של קול מוזהב".

טום ג'ונס הערב בהיכל נוקיהצילום: דודו בכר

כשמאחוריו וידיאו-ארט על מסכי ענק בסגנון שומר מסך של מחשב, פתח ג'ונס את המופע עם השיר שהיה תוצר שיתוף הפעולה שלו עם ג'ק וייט מהווייט סטרייפס - Evil.

Green green grass of home - הבלדה של ג'וני דארל המתעדת את היום האחרון בחייו של נידון למוות - גרם להיכל נוקיה לנוע כגוש אחד מצד לצד לצלילי גרסת הקאנטרי של ג'ונס.

ג'ונס, זורח וסמוק לחיים, התלוצץ עם זמרות הליווי המצחקקות שלו אבל שמר את רוב הפלרטוטים לקהל. "בפעם הקודמת שהייתי כאן היה לי שיער שחור", הוא הזכיר לקהל, וזו היתה רק תחילתו של רצף בדיחות על גילו, שסופו במחמאות עצמיות על שימור המראה. 

טום ג'ונס בהיכל נוקיהצילום: דודו בכר

תופים רועמים וגיטרות רוקנרול ליוו את הגרסה של ג'ונס לשירו של טום וייטס Bad as me  -שהדגישה את הגישה האחידה שלו גם בשירים בעלי אופי שונה זה מזה. כמעט בכולם היה אפשר להרגיש את שנותיו הרבות כפרפורמרבלאס וגאס: מהוקצע כמו שהוא פלרטטן, אבל גם עם קול עמוק וענק שהרעיד את נוקיה בלי מאמץ.

"דליילה", מלהיטיו הגדולים וכנראה גם שיר הרצח הכי עליז שנכתב אי פעם, קיבל בהופעה זו עיבוד קרנבלי במיוחד, לרבות תנועות פנטומימה של ג'ונס, דוקר את אהובתו. גברת אחת בקהל לחשה אז בתדהמה לבעלה: "זה שיר שרוקדים אתו סלואו צמוד! רק עכשיו שמעתי את המלים בפעם הראשונה. שמעת על מה הוא שר?"  

משם והלאה הלהיטים זרמו ברצף - החל בשיר הפריצה של ג'ונס It's not unusual וכלה בשיר הקמבק שלו משנות ה-80 - גרסת הכיסוי ל"קיס" של פרינס. לקראת סוף ההופעה אפילו היתה עדנה לירכיים הכי מפורסמות שיצאו מוויילס ושהתנועעו בחושניות מעוררת היסטריה בימים ההם, כשג'ונס שר את You can leave your hat on וזרק הצדה את המקטורן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ